הביטוי אנ"ש (= אנשי שלומינו) הוא מינוח המציין קהילה פנימית. אצל חסידי חב"ד הביטוי משמש ככינוי לקהילה החב"דית.

הרבי, כנשיא של כלל ישראל ולא רק של אנ"ש[1], כתב שאלו שאינם מעודדים פעולות המתנהלות על פי רוחו של נשיא הדור הרי אינם בגדר אנ"ש באמת[2].

במשך השנים הוקמו מוסדות הנושאים את הביטוי כדוגמת חומת אנ"ש, תפארת אנ"ש, אתר אנ"ש, ועד אברכי אנ"ש ועוד.

בהקשרים מסויימים, המינוח אנ"ש בא להבדיל בין אברכים נשואים ובעלי בתים לבין תמימים - בחורי ישיבה. לדוגמא, הערות התמימים ואנ"ש.

  ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.

הערות שוליים

  1. אגרות קודש כרך י"א עמ' צג.
  2. לקוטי שיחות כרך י"ט עמ' 260.