נחום שמריה ששונקין

הרב נחום שמריה ששונקין (מכונה: שמער'ל באַטומער; י"ד בתשרי תר"נ - י"ט באב תשל"ה) היה רב הקהילה היהודית בבתומי (באטום) שבגאורגיה. לאחר עלותו לארץ ישראל שימש כמשפיע של חסידי חב"ד בירושלים.

תומכי תמימים

הרב ששונקין בהתוועדות אצל הרבי (יושב מאחורי הרבי)

נולד בשנת תרמ"ח לאביו ר' אברהם ששונקין^[1]. למד בישיבות שונות בעיר רוסיה, ביניהם בקרמנצ'וג,

באמיצ'סלב זכה ללמוד (אצל הגאון המפורסם הרב אלחנן בונים וסרמן, ואך כתב תיאור מפורט מהסדר הלימודים בישיבה, ועל דאגתו המיוחד של הרב וסרמן לבחורים, ומלחמתו נגד לימודי חול ראה כאן.

לאחר מכן למד בקישינב. בהיותו בקישינב התקרב לר' אברהם שניאורסון, חותנו של אדמו"ר הריי"צ, ובהשפעתו נסע ללמוד בתומכי תמימים ליובאוויטש

למד בתומכי תמימים ליובאוויטש מאחרי חג הסוכות תרס"ו עד לשנת תר"ע.

סיפר הרב נחום על בואו לראשונה ללמוד בישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש:

אני עדיין טרם התקבלתי לישיבה, כי היה עוד עלי להיבחן אצל הרב החסיד זאב וולף לויטין המפקח על הלימוד, ולכן חיפשתי לי מקום מיוחד להתבודד, לעיין ולהעמיק בסוגיא שהבוחן אמר לי לעיין בה. חשבתי שכיון שסדר התפילה נגמר כבר, הרי אמצא לי מקום מוכשר לכך באולם הקטן שם היו מתפללים. נכנסתי לאולם הקטן כשגמרא גיטין בידי ומה מאוד נרעשתי מהמחזה אשר ראיתי, באולם הגדול כבר התחילו ללמוד וכבר שומע אתה קול תורה אדיר מהמון התלמידים הלומדים בשקידה ופה באולם הקטן עומדים מספר מסויים של תלמידים ופניהם אל הקיר, מתפללים מקירות ליבם. עמדתי משתאה מחריש ומסתכל בהם ואיני יודע מה מקום לתפילתם זאת אחרי שכבר נגמר סדר התפילה כי מעולם לא ראיתי כזאת, לא ראיתי שבני אדם יתפללו באיחור זמן שכזה. זמן רב עובר עליהם בשתיקה, בדומיה, שקועים מאוד במחשבותיהם וכנראה מתבוננים ולאחרי הדומיה מתעוררים, זה מנגן ניגון חב"די של מרירות וזה מתעורר ומנגן ניגון של שמחה, זה מתעורר ומתחיל לומר דברי תפילה בהכנעה רבה ובשפלות עצומה.
יודע אני אם בני אדם מצטערים, מרי נפש, בוכים, הרי זה רק על גורלם המר בגשמיות, או עני מדוכא, חולה מסוכן, ספינתו טובעת. אבל בחורים צעירים אלו כלום חסר להם דבר? ואתה עומד ותוהה מאין בא להם, לצעירים אלה הרגשה שכזו? אין זאת כי אם ישיבה זו היא כמין בית חרושת, מעבדה כימית רוחנית שנכנסים אליה חומריים וגסים, ויוצאים ממנה עדינים ורוחניים.
עמדתי שקוע במחשבותיי זמן רב, וכבר שכחתי על הבחינה שלי, ופתאום נתעוררתי ועזבתי אותם לנפשם ומצאתי לי פינה מיוחדת לעיין בסוגיא שניתנה לי. אחרי שיצאתי בשלום מהבחינה, הכניסוני בין תלמידי האולם הגדול, ואז נודע לי שבחורים אלה המאריכים בתפילתם, המתבוננים ושוהים זמן רב בתפילתם נקראים "עובדים" משום שעובדי ה' המה.

שליחות הרבי הריי"צ

משלחת רבני חב"ד אצל מנהל הג'וינט - ר' נחום שמרי'ה ששונקין יושב ראשון מימין (תמונה מעובדת)

בשנים תרפ"א-תרפ"ב נשלח על ידי הרבי הריי"צ כשד"ר לעיר דרבנט.

בשנים תרפ"ג-תרפ"ח שימש כרב בעיר באטום ומיסד הישיבה תומכי תמימים באטום.

בשנת תש"ז יצא מרוסיה לאוסטריה והיה מהראשונים שהגיעו לצרפת.

בשנת תש"י עלה לארץ הקודש והתיישב בירושלים. היה רבם ומשפיעם של חסידי חב"ד בירושלים. עסק בהפצה על ידי נאומים מאמרים וספרים, ידוע כלמדן גדול. במיוחד בלטה יכולתו להעביר דברי חסידות עמוקים בלשון פשוטה. הוא ידע תמיד - לאו דווקא בעת חזרת מאמר חסידות, אלא גם ב'סתם' התוועדות על כוס 'לחיים' - כיצד לפשט את הדברים ולעשותם ערבים לשמיעה, כך שיתקבלו יפה גם בשכלו ובלבו של מי שלא למד חסידות.

נפטר בי"ט מנחם אב תשל"ה ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.

את מקומו כמשפיע בבית כנסת חב"ד בשכונת מאה שערים, מילא המשפיע הרב מרדכי יהושע ליפקין.

משפחתו

רעייתו, הרבנית מלכה
בנו, ר' אשר ששונקין (סאסאנקא)
בנו, ר' משה ששונקין
בנו, ר' חיים
נכדו, המשפיע הרב אברהם ששונקין

ספריו

זכרונותי - זכרונותיו ותולדותיו של הרב ששונקין. ערך הרב נפתלי צבי גוטליב, תשמ"ח. (הוצאה חדשה - תשע"ג).
לקוטי דברים - סדרת קונטרסים על התורה והמועדים.