מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)

רבי מנחם מענדל שניאורסון (ו' אדר תרכ"ז - כ"ג תשרי תש"ב) היה בנו של אדמו"ר המהר"ש, נקרא על שם סבו אדמו"ר הצמח צדק. חי ברוסיה וצרפת. נפטר ונטמן באי קורסיקה, גופתו הועלתה לארץ ישראל ונטמנה בבית העלמין העתיק בעיר צפת.

תולדות חיים

רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד לאביו אדמו"ר המהר"ש ולאמו הרבנית רבקה. רבי מנחם מענדל נולד בשנת האבל על אדמו"ר הצמח צדק ונקרא על שמו.

הוא עזר לאחיו אדמו"ר הרש"ב בעבודת הכלל ונשלח על ידו לשליחויות רבות.

בי"ד סיוון תרמ"ב נשא לאשה בזיווג ראשון את מרת שרה בת הרה"ג עקיבא קארניצער מקארקא - נכד ה"חתם סופר". בחתונה שהתקיימה בליובאוויטש אמר אדמו"ר המהר"ש כמה מאמרי חסידות.

בזיווג שני נשא את הרבנית בתיה בת הרה"ק נחום דובער מאוורוטש (בנו של אדמו"ר יוסף יצחק מאוורוטש) אחיה של הרבנית שטערנא שרה (אשת אדמו"ר הרש"ב).

בגלל מצבו הכללי נאלץ לעזוב את רוסיה, ועבר להתגורר בפריז שבצרפת, ומאוחר יותר עבר להתגורר בחבל הארץ הצרפתי קורסיקה, שם הקים מפעל של חטיבת עצים מכני בעיר בסטיה.

נפטר בכ"ג תשרי תש"ב בעיר בסטיה, ושם נטמן.

העלאת קברו לארץ לארץ ישראל

בקורסיקה קיים חוק שכל קבר עתיד להיחרש עשרים שנה לאחר הקמתו. כך היה צפוי להיות עם קברו של הר"ר מענדל. בשנת תשט"ו הורה הרבי להרב בנימין אליהו גורודצקי להעלות את גופתו של ר' מענדל מהאי קורסיקה שבצרפת לארץ הקודש^[1], הרב"א גורודצקי מילא את ההוראה, ושלח את הארון באנייה שעשתה את דרכה לחיפה. במקביל קיבל הר"ר אפרים וולף הוראה לצלם את הגופה לפני שיורידוה לקבורה ולשלוח את התצלום אל הרבי^[^{דרוש מקור]}. האנייה הגיעה לנמל חיפה בלילה קר וגשום של חורף תשט"ז, ובשעת לילה מאוחרת נערכה הקבורה בבית העלמין העתיק שבצפת. בתנאים האמורים ששררו, לא הצליח הר"א וולף למצוא צלם שיואיל לבוא באישון לילה ולבצע את הצילום המבוקש. ואולם, הר"ר אפרים עצמו בדק את מצב הגופה והבחין שהגוף נותר שלם למרות שחלפו כחמש עשרה שנים מאז פטירתו של ר' מענדל! (לפי נוסח אחר^[^{דרוש מקור]}: רשם הרב יצחק גנזבורג את תיאור הגוף ושלח לרבי. הגוף היה שלם, אך "חצוי לערך"). זמן קצר לאחר מכן, נסע הר"א וולף לחצרות קודשינו ובכניסתו ל'יחידות' ביקש הרבי לשמוע את הפרטים על קבורתו ומצב גופתו של הר"ר מנחם מענדל.

המשכו של הסיפור בשנת תשל"ט. זמן קצר לאחרי שהר"ר לוי ביסטריצקי, התמנה לרב קריית חב"ד בצפת עיה"ק, בקשו שניים מזקני חסידי חב"ד בארה"ק להתדבר עמו בענין סודי ביותר. כאשר נפגשו, סיפרו, שכיום שנתמנה רב חב"די בעיר, יוכלים הם לגלות סוד ששמרו במשך שנים רבות; הרב מענדל שניאורסאהן, אחיו של אדמו"ר הרש"ב, טמון בבית עלמין הישן בצפת, והזהירו אותו שעפ"י הוראת הרבי חייבים לשמור את הדבר בחשאיות. לאחר שירדו לבית העלמין והצביעו על המקום סיפרו את השתלשלות הדברים; על פטירתו בשנת תש"ב בצרפת, על חוק חרישת הקברים ועל העברת הגופה בשנת תשט"ז לצפת עיה"ק. אך היות ובתו של הרמ"מ הייתה גרה במדינת צרפת ולא ניהלה אורח חיים דתי, והיה ידוע שהיא תתנגד להעבירו לארה"ק, בוצעה ההעברה בסודיות ובחשאיות מוחלטת. בכדי למנוע כל חשש שמא הבת תרגיש במשהו, הוחזרה המצבה למקומה הקודם, וגם ניתנה הוראה שבצפת יקבר ללא מצבה באופן שלא ירגישו כלל שהוא קבור שם. במקום קבורתו בסמוך לקרקע היה בטון, ומי שהגיע למקום היה מוצא באמצע בית העלמין כעין מדרכה.

הצבת מצבה

נוסח המצבה
פ"נ הרב החסיד ר' מנחם מענדל בן אדמו"ר מהר"ש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע

מליובאוויטש המצב הקיים הפריע לרב ביסטריצקי והוא שאל את הרבי: א. האם להשאיר את המצב הקיים - קבר ללא מצבה או שמא המצב כבר השתנה וניתן להציב מצבה? ב. באם המענה יהיה לעשות מצבה, איזה תואר לכתוב על המצבה. כבר באותו היום התקבל מענה מהרבי: על השאלה האם להשאיר המצב כמו שהוא ענה: "הרי זה היפך פסק דין השולחן ערוך". והוסיף לעשות מצבה בהקדם. התואר - "ככתוב בהקריאה והקדושה (?) ובשיחת מו"ח אדמו"ר".

לאחר קבלת התשובה, עברו על כל החוברות של "הקריאה והקדושה" ולא נמצא אודות הרב מנחם מענדל מאומה. אך באחת השיחות של אדמו"ר הריי"צ נמצא התואר המבוקש. מובן ופשוט שתיכף ומיד הוזמנה מצבה, ולאחר שנבנתה שאל הרב ביסטריצקי את הרבי האם לערוך מעמד של גילוי מצבה כפי הנהוג, או לערוך ללא פרסום. המענה שהתקבל היה לעשות מעמד של גילוי מצבה.

לשם כך הלכו אנ"ש ביחד לבית העלמין. הרב ביסטריצקי דאג שהמעמד יונצח. והיות שעמד לנסוע לבית חיינו הוא נטל עמו את התמונות עם דו"ח מפורט. בדו"ח נכתב בין השאר שעלות המצבה תשולם על ידי אנ"ש דעיה"ק צפת. והכניס את הדו"ח למזכירות.

כבר באותו היום ערב שבת קודש, קיבל טלפון עם קריאה דחופה מהרב חמ"א חודקוב. הרב חודקוב סיפר שהרבי הביע את רצונו לשלם עבור המצבה, והוסיף שהרבי ביקש ליצור קשר מיד, עוד לפני כניסת השבת בצפת, ולהודיע על כך שאין צורך לאסוף כסף מהאברכים. ביום ראשון קרא הרב חודקוב פעם נוספת לרב ביסטריצקי והראה לו המחאה אישית של הרבי ע"ס חמש מאות דולר לפקודת המל"ח. הרב חודקוב הסביר, שהרבי לא כתב את המחאה על שמו (של הרב ביסטריצקי עצמו) בידעו שלא ישתמש עם ההמחאה אלא ישמור אותה לעצמו ואת עלות המצבה ישלם מכיסו, לכן כתב את ההמחאה ע"ש המל"ח וביקש להראות לו את ההמחאה ולהחליפה בכסף מזומן.

לאחר פטירת בתו של הר"ר מנחם מענדל - נטמנה אף היא בבית העלמין החדש בעיה"ק צפת ת"ו.

בי"ג באייר תשע"א שופצה מצבתו בהשתדלות ארגון התאחדות החסידים לקבלת פני משיח^[2].

תעודת פטירתו

בקיץ תשע"א יצאו 2 בחורים למרכז שליחות באי קורסיקה. הם ידעו שר' מענדל חי את שנותיו האחרונות כאן באי, והחלטו לנסות לברר זאת במשרדי הממשלה המקומיים. הם פנו למשרד הפנים המקומי ולאחר חקירה ודרישה קיבלו צילום של תעודת הפטירה המקומית, לפיה תאריך הפטירה הוא כ"ג תשרי תש"ב. (למרות גילוי התעודה לא ברור האם זהו אכן תאריך הפטירה המדוייק, זאת כיון שאחד היהודים באי סיפר לאותם בחורים שידוע לו שפועל נקיון מצא את הרמ"מ בביתו לאחר שנפטר, ולא ידוע האם נפטר באותו יום או זמן מסויים קודם לכן, והתאריך על תעודת הפטירה הוא התאריך בו נמצא בביתו)^[3].

מסעו לארצות הברית

בחודש סיוון תשע"ב התגלתה פרשיה נוספת שלא הייתה ידועה עד כה. מסתבר כי אחרי שעזב לצרפת, נסע למטרת עסקים לארצות הברית, שם חשדו בו בטעות כי הוא שניאורסון אחר שהיה מזכירו של לנין ולכן נקרא לחקירה בארגון ה- FBI. לבסוף התבררה הטעות והוא שוחרר. בארכיון הארגון מופיעים מסמכים רבים בנושא^[4].

משפחתו

בזיווג שני

בנו ישראל דובער.
בתו מרת מוסיא נפטרה בנעורי'.
בתו מרת חנה (עוזרמאן).

בזיווג ג'

בנו בנימין - נפטר עודנו נער.
בתו מרת שרה. נודעה גם בשם מענדעלה (עדמה).Edmee-Minette Schneersohn(נולדה ב-1907) רוב שנותיה חיה בפריז. בשנות חייה המאוחרות התחתנה עם חסיד ועברה להתגורר עם בעלה ישראל גרינברג בבני ברק אך לא זכתה לזחו"ק. נטמנה בצפת ועל מצבתה נכתב: "פ"נ האשה שרה לבית שניאורסאהן בת הרב החסיד ר' מנחם מענדל בן כ"ק אדמו"ר מהר"ש. נפטרה ביום ח' כסלו תשמ"ו. ת.נ.צ.ב.ה.