ב"ה. ב' באלול ה'תשפ"ד

משתמש זה מתחת לגיל 20.

משתמש זה גר בכפר חב"ד שבארץ הקודש.

הצטרפותי:

הצטרפתי לאחד מ-עורכי האתר חב"דפדיה, בתאריך ה' שבט תשפ"א, ונכנסתי בשם המשתמש: א ג. ולאחר כעשרים יום, בכ"ה שבט, נכנסתי מהמשתמש בשם: משתמש. אך מאותו יום לא המשכתי להשתמש איתו.


{{{שם}}}

1. ב-ה' שבט תשפ"א - נרשמתי.

2. ב-ח' שבט תשפ"א - מלאו לי 10 עריכות.

3. ב-ט' שבט תשפ"א - מלאו לי 20 עריכות.

4. ב-כ"ד שבט תשפ"א - מלאו לי 50 עריכות.

5. ב-כ"ה שבט תשפ"א - מלאו לי 100 עריכות.

6. ב-כ"ה שבט תשפ"א - נכנסתי בנוסף מהמשתמש בשם 'משתמש'.

7. ב-כ"ה שבט תשפ"א - מלאו למשתמשי משתמש 30 עריכות.

8. ב-כ"ו שבט תשפ"א - מלאו לי 150 עריכות.

9. ב-כ"ח שבט תשפ"א - מלאו לי 200 עריכות.

10. ב-ב' אדר תשפ"א - מלאו לי 250 עריכות.

11. ב-ד' אדר תשפ"א - מלאו לי 300 עריכות.

12. ב-ה' אדר תשפ"א - מלאו לי חודש לעריכות.


{{{שם}}}

  • הדף האחרון שנוצר בחב"דפדיה הוא-
    • 08:51, 5 בספטמבר 2024היסח הדעת (היסטוריה | עריכה) ‏[26,822 בתים]ז.ר. (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "היסח הדעת, פירושו להסיח הדעת מזה ולהעסיק את המחשבה בענין אחר ומה טוב באותיות התורה ותפלה, שאם מעט אור דוחה הרבה חשך עאכו"כ הרבה אור. והיסח הדעת אינו מלחמה עם המחשבה לא טובה, כי אם כן לחשוב אודות משהו אחר, אפילו מתיקון<ref>למי שהיה אומר תהילים לפני השינה, כדי ל...") תגית: עריכה חזותית
  • הגרסא הראשונה של הערך אדמו"ר הזקן, שנכתבה יומיים לאחר יסוד חבדפדיה, היא:

אדמו"ר הזקן - רבי שניאור זלמן בורוכוביץ - נולד בח"י אלול בשנת ה'תק"ה לאביו ר' ברוך באזני שבפלך מוהילוב בבלארוס, שהייתה אז תחת שלטון פולין. מייסדה וראשון בשושלת חסידות חב"ד.

הערך ה-1,000 נכתב ב-כ"ד סיוון תשס"ז.

הערך ה-5,000 נכתב ב-כ"ג סיוון תשע"ג.

משתמש זה מאמין שב-ב' באלול ה'תשפ"ד, הרבי מלך המשיח מתגלה.

היום יום של היום ב' באלול ה'תשפ"ד

 
לשיעורי חת"ת ורמב"ם היומי
בני ישראל נקראו ארץ חפץ, שיש בהם כמה חפצים יקרים באהבת ה' יתברך ויראתו ומידות טובות, ואין דבר גילוי המידות הטובות תלוי אלא במעורר. דבר ברור הוא, אשר בכל חלקי האדמה נמצאים מעינות מים חיים, וההבדל הוא רק בקירוב וריחוק, ואם כן הלא הכל תלוי בהחופר וכח סבלנותו ומתינותו. וכיון שהרצון הוא כח עליון הגוזר ומפקד על כל הכוחות, ומכריחם לעשות ולפעול כפי הפקודות שלו, אם כן איפוא עיקר העבודה הוא לעורר את הרצון לפעול ולעשות הן בעצמו הן בזולתו.