בחירות
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
בחירות הן שיטה למינוי בעלי תפקידים, באופן שמאפשר לכל הנוגעים להשפיע על הליך המינוי.
התערבות חב"ד בבחירות
אמנם חב"ד אינה מתערבת בפוליטיקה, אך עם-זאת, הרבי ראה את השתתפות בבחירות כ"זכות וחוב קדוש", בהדש שהשתתפות בבחירות אינה התערבות בפוליטיקה, אלא השתדלות הכרחית בדרך הטבע לחזק את הכוחות הנאמנים להוראות התורה ודרכה.
הרבי חזר רבות על דעתו הנחרצת והברורה כי חובה להשתתף בבחירות, ובאחת הפעמים התבטא הרבי[1], כי "אנו אין לנו אלא דברי נשיאינו, היינו כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר גם עתה עומד במרום ומשמש וגם כאן, ולהבחירות לכנסת הראשונה ציווה והשתדל שישתתפו בהם, שמזה מובן שלא רק שמותר הדבר אלא שמחוייבים בזה."
הרבי ציין עד כמה חשובה הצבעתו של כל אחד ואחת, והסיף, כי כבר ידוע פסק התורה, שלעולם יראה עצמו שקול וכולי, וכל העולם שקול, ובעניין הבחירות, הרי לפעמים על ידי קולות בוחרים מתי מספר יכולה להשפיע במשך הזמן שלא תתקבל איזה גזירה או גם לבטל מהגזירות הקיימות כבר, ו"מי הוא זה בימינו אלה היכול לומר אני את נפשי הצלתי".
הרבי מוסיף[2] וקובע, כי האחריות הרובצת על כתפיו של איש שהוא בעל השפעה[3] גדולה במיוחד, ובמקרים של חקיקת חוקים בלתי רצויים הרי תקלת הרבים, חס ושלום, תלויה גם בו.
הרבי מסיים בהבהרה כי הערבות ההדדית שנתחדשה במתן-תורה איננה מותירה מקום כלל להנהגה מסוג של "אני את נפשי הצלתי".
בשנים הראשונות להקמת המדינה, התנהל ויכוח סוער בדבר השתתפות בבחירות. הרבי מסביר במכתביו, כי אי השתתפות בבחירות דורגמת לחילול ה'[4]. הרבי כתב, כי מוסיפים עוד כמה נציגים[5] מה'כופרים', והם מכריזים על זה בחוץ לארץ וגם בארץ הקודש שזהו ראיה מוכחת על רוב דיעות באה"ק ת"ו ואין לך חילול השם גדול מזה. ואם [=כדברי ה'קנאים' בטענתם כנגד ההשתתפות בבחירות] זהו מג' עבירות הנ"ל - הרי אין תירוץ שיוכלו לקחת [='מסים'] בעל-כרחם. הרבי מסכם, שזו קנאות שלא במקומה:
"במה שנוגע לעשיריות אלפים או גם מאות אלפי של בני-ישראל שיוכלו לקיים בנקל יותר מצוות אלקינו בחיי יום יומים - הרי דווקא בזה משתמשים בקנאות שאינה במקומה כלל."
את התנגדותו הנחרצת להימנעות בבחירות חותם הרבי בהבהרת שתי נקודות נוספות[6]: א. הסבורים שאי השתתפותם בבחירות תהווה "מחאה מבחוץ" - הרי "אינו מובן כלל מהו הסתירה שבין שני הדברים, כיוון שיש למחות מבחוץ ויש למחות בפנים". ב. היפרדות והיתנתקות מסוגים מסויימים של יהודים - מופרכת מעיקרה על-פי המבואר בתורה בכלל ובפנימיותה, במיוחד במצוות אהבת- ישראל.
ייחס הרבי
כאשר אדם פנה אל הרבי בבקשת מחילה, מכך שלא השתתף בבחירות, השיב לו הרבי[7], שהרי פשוט שאין זה עניין פרטי של הרבי, ועל אחת כמה וכמה קפידה, אלא כמו שהרבי כתב וגם פרסם את דעתו ברבים שברור הדבר שכל מי שיש לו הרשות להשתתף בבחירות[8], הרי מחוייב הוא על אחת כמה וכמה להשתתף בבחירות שאין בזה כל סיוע לאיזה משרד שהוא ומיעוט קול אחד ברשימה היותר חרדית, מגביר החשיבות הערכית של רשימות המנגדים על ה' ותורתו.
עם ההדגשה שהשתתפות בבחירות אינה מהווה כהתערבות בפוליטיקה, הרבי הבהיר כי אין לראות בבחירות כמעשה גורלי, שהנעשה תלוי אך ורק בו. בהתוועדות שבת פרשת פינחס תשי"א[9], סיפר הרבי, כי ביקרו אצלו שני יהודים, אשר העלו הצעה, לאור כך שמתקרב מועד החבירות בארץ ישראל, להכריז על אמירת תהילים, בכדי שייתקיימו באופן טוב. הרבי סיפר, כי השיב להם, שאמירת תהילים הוא בוודאי דבר טוב בכל עת, ובפרט בעניין כזה, אך אין מה לפחד מפני הבחירות. הרבי הדגיש כי צריכים לידע ולזכור מאמר חז"ל ש"צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן לבין האומות", וממילא, כשתהיה העבודה בה"פיזרן לבין האומות" כדבעי, יהיו כל העניינים כדבעי, באופן ש"צדקה עשה הקב"ה בישראל".
הרבי הוסיף והבהיר, שצריכים לידע ולזכור שה"מפתח" נמצא אצל עם ישראל, וממילא, אין מה להתפעל מכל העניינים, ואין הדבר תלוי אלא בעם ישראל.
גם כשהבהיר למישהו שחובה להשתתף בבחירות הדגיש[10]: "ובכל אופן יסיח דעתו מעניינים של פוליטיקה".
בחירות לועד הקהל
בכל כמה שנים נערכות בחירות לועד הקהל בשכונת קראון הייטס. גם לבחירות אלו הקדיש הרבי שיחות, אגרות והתייחסויות רבות.
הרבי ביקש מתושבי השכונה לבוא ולהשפיע שהמתאימים בעיניהם ייצגו את הציבור. הרבי הדגיש שהבחירות אינם בסתירה לאחדות ואהבת ישראל, מכיוון שלכל יהודי יש חלק הן בעולם הבא והן בעולם הזה. כל בוחר רושם מי לדעתו מתאים יותר למלאות את חלק ה'יושב ראש' ומי ימלא בהצלחה את תפקיד הגזבר וכו'. הרבי אמר שכל החשבנות מדוע לא לבוא ולהצביע (אין זה מכבודי, יש עיסוקים יותר חשובים וכו') הינם מה'חלל השמאלי' (היצר הרע). כמו כן הרבי נתן הוראות רבות לאופן בו יתקיימו הבחירות. בשנת תשמ"ו הודיע הרבי כי הוא יתן 'שליחות מצווה' לצדקה לכל אחד מאלו שיגיעו לבחור בבחירות. הרבי ביקש שתהיה בקלפי קופת צדקה ליד המזוזה, בכדי שכל אדם שיצא יוכל לתת צדקה[11].
בחירות בארה"ב
בדרך כלל כאשר התקיימו בחירות בארה"ב, הצביע הרבי באמצעות מעטפה הנשלחת בדואר.
עם זאת, אירע פעם שהרבי הלך אל הקלפי כדי להצביע בבחירות.
מסופר[12], שבאותה עת, שהו בסביבת הקלפי תלמידי ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, וכשהגיע הרבי ל-770, נכנס אל ה'זאל' וכמעט צעק: "הייתכן שבאמצע הסדר פגשתי שם בחורים?!"[13].
המשמעות של הבחירות בעבודת השם
בתקופה שהתקיים בחירות[14] בכמה אזורים, כתב הרבי לחבר הכנסת יוסף בורג בנושא הבחירות ומשמעותם בעבודת ה', אשר לומדים מהבחירות, שלמרות שהבוחר הינו בשר ודם, הנבחר משתדל למצוא חן בעיניו, בלב ובנפש, ואף יתאמץ ויטרח ובלבד שיהיה נבחר בפועל, ועל אחת כמה וכמה בנוגע להקב"ה,[15], שכמו שהיה בעת מתן תורה, אינו דין שיתנהג באופן האמור, למצוא חן בעיני הבוחר ולהיות נבחר באמת. הרבי גם מוסיף, שבנוגע לבוחר בשר ודם, הרי על הנבחר לגמול לבוחר[16], מה שאין כן בנוגע להקב"ה, שהוא הנותן והנבחר הוא המקבל, ומה שצריך הנבחר לתת לבוחר, זה לימוד התורה וקיום מצותיה, אף גם זה לטובת הנבחר.
קישורים חיצוניים
- הרב מרדכי מנשה לאופר, הבחירות בישראל באתר חב"ד.
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש, חלק י"א, עמ' קטז-ח.
- ↑ שם עמוד קסח.
- ↑ "וממנו רואים וכן עושים עוד אחרים"
- ↑ שם עמ' שנז.
- ↑ "דעפוטאטען".
- ↑ שם ובעמוד שנח
- ↑ שם, עמ' שפה.
- ↑ כלומר, שלקח תעודת זהות ומשלם מסים בהמדינה, ועוזר בשאר העניינים שלה, כי ירא הוא שמא יאסרו אותו או שלא תהיה לו הנוחיות שלא הורגל וכמו שירות המים ולא ממימי הבאר וכיוצא בזה.
- ↑ 'תורת מנחם' תשי"א כרך ב' עמוד 241.
- ↑ ראה אגק"ש, כרך יא עמ' רנג - רנד.
- ↑ שיחת שבת פרשת תבוא תשמ"ו
- ↑ על פי עדות הרב ישראל פרידמן.
- ↑ ראה מוסף "בצאתו" של עיתון כפר חב"ד, סוכות, תשפ"א.
- ↑ וכלשון הרבי,"בהכנס כמה וכמה מאחינו בני ישראל לקלחת הבחירות".
- ↑ שהוא 'בוחר בעמו ישראל באהבה'
- ↑ כמובן אם מקיימים ההבטחות שבשעת הבחירות אף בני ישראל בחזקת כשרים שפיהם ולבם שווה