שלמה זלמן ברוין

		יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: לא אנציקלופדי בכלל, מלא תיאורים באופן מוגזם (רבע ערך).
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

הרב שלמה זלמן ברוין, בעל מחבר סדרת הספרים "שערים המצוינים בהלכה", ורב קהילת "שערי ציון"

הרב שלמה זלמן ברוין אצל הרבי, י"ד מר חשון, תש"נ

תולדות חיים

הגאון הרב שלמה זלמן ברוין בן הרב שמואל חיים ומרת מינדל ע"ה היה מפורסם כרב גאון המקובל על כלל חוגי היראים ועמד בשורה הראשונה עם גדולי ישראל בדורו מעל ל-60 שנה.

נולד בשנת תרע"ג בעיר דאברא (בצ'כוסלובקיה) לאביו הרב החסיד רבי שמואל חיים ברוין, מחשובי חסידי ה"שינאווער רב", רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם בעל "דברי יחזקאל", ותלמיד חבר של האדמו"ר מצאנז רבי חיים הלברשטאם בעל "דברי חיים".

כבר בקטנותו ניכרו בו כשרונתיו העילויים. בהיותו בגיל בר מצוה למד בקיץ אחד את כל מסכת שבת עם תוס' רא"ש ור"ן, הוא היה מונח בלימודו עד שלא אחת ראוהו חוזר גמרא בלכתו ברחוב.

תמיד שקד בלימוד תורה אף בשעת עוני וייסורים, והיה מאוד מקפיד על זמנו - זמן למידה, תפילה, ואפילו הליכה. נודע כבעל תפילה מפורסם, והיה בקי בסדרי לוחות השנים וכדומה.

הוא שתה את מימיהם של הרבנים הגאונים הרב שאול בראך, ולאחר מכן הרבי מהר"ש ענגיל, שנתן לו את ה'סמיכה', בביתו היתה לו האפשרות לעשות 'שימוש'. הוא קיבל היתר-הוראה גם מהרב העניק פאק. בתקופה ההיא נסע להסתופף בצל האדמו"ר ממונקטש רבי חיים אלעזר שפירא, בעל "מנחת אלעזר", הרה"צ ממונקטש כיבדו בכיבודים רבניים - למרות היותו חסיד צעיר - כאילו הוא כבר רב בישראל, כיון שראה בעיני קדשו שעתיד להיות מורה הוראה בישראל.

באותם הימים היה מתעמק גם בלימוד ספרי החסידות החב"דיים שהיו בנמצא כמו התניא והלקוטי תורה, והיה אומר שה"דברי חיים" וה"בני יששכר" כתבו תארים נפלאים מאוד על אדמו"ר הזקן כמו: "מאד עמקו מחשבותיו", וכיוצא בזה בזה, והיה אומר שלדעתו ה"דברי חיים" נטה קצת מהקו של חסידות פולין, והתבסס מאוד על התניא.

לאחר נישואיו עם הרבנית רבקה נכדת הרב ישראל בראון אבד"ק ענטש (הונגריה), התמנה לרב בית הכנסת "עהרענפלעד" ב"פעסט", ומונה להיות חבר בבית דינו של הרב יהונתן שטייף, הרב יהונתן כיבדו כבוד רב עד שקם מלוא קומתו כל אימת שהרב ברוין נכנס לבית דינו, למרות היותו אברך צעיר בשנות העשרים לחייו!

בניסים גלויים ניצל יחד עם אביו ואימו וחלק מאחיו ואחיותיו מידי הנאצים, כאשר ארבע מאחיותיו חמיו וחמותו ועוד רבים מבני משפחתו נהרגו, ובחסדי ה' הגיע לאוסטריה, שם נתמנה לרב בזלצבורג, בה התקבצו יהודים רבים, שארית הפליטה מהשואה הנוראה. עקב היותו בעל הוראה מובהק התעסק רבות בהתרת עגונות, סידור קידושין וחליצות, ובכלל בהראותו להמון העם "את המעשה אשר יעשון".

אשתו הרבנית רבקה אשת חבר עמדה לצידו וסייעה לו כל השנים, התמסרה לעזרה לנזקקים, ולהחזקת בית המדרש.

רבנותו בניו יורק

בהגיעו לארצות הברית בשנת תש"ח התיישב הרב ברוין בשכונת ברוזביל (בראונסוויל), בברוקלין, שהייתה בשנים ההם מרכז יהודי, ובית מדרשו נהפך עד מהרה ל"בית ועד לחכמים", אנשים באו לשמוע את דברי תורתו ובסעודות השבת, את שיעוריו הקבועים בהלכה ובאגדה.

לאחר מכן עבר הרב ברוין לפלטבוש, בה הנהיג את קהילת "שערי ציון".

בשנות היו"דים ייסד הרב בית מדרש בשם קהל "שערי ציון" בפלטבוש.

בשנות היו"דים המקודמות הרב היה מפרסם בבטאון המאור מאמרים תורניים.

בגליון המאור מופיע סקירה מיוחדת על חנוכת הבית למקווה נשים שבנה הרב ברוין בשנת תשי"ט:

"קול המון חוגג נתכנסו במוצאי שבת קודש תשא, מטוב הרבנים ובעלי הבתים מהסביבה וממקומות הרחוקים אשר בניו יורק להשתתף בשמחתו של הרב שלמה זלמן ברוין לרגל חנוכת בית מדרשו המפואר ע"ש, קהל שערי ציון ולגמרו של המקוה הראשון בנוף ההוא.

והנה ראשית עבודתו של הרב ברוין היתה לבנות שם מקוה טהרה לטבילת נשים, והשקיע בזה הרבה מכחותיו, עד שהוציא יזמתו לפועל והמקוה הוא כעת לשם ולתפארת בכל רחבי חלק העיר ברוקלין, המקוה שנבנה בכל ההידורים וביציאת דעת כל המחברים הוזמנו להכשרתו. מלבד כל החומרות והדקדוקים הקפיד הרב ברוין שכל עניני המקוה יסודרו לפי סדר הבנין הכי חדיש עם כל הנוחיות והשכלולים והשיפורים הנחוצים לצאת ידי כל דרישות ההיגניה הכי מודרנית.

במשתה חנוכת הבית שעשה רושם כביר על כל הנאספים שמלאו את אולם החגיגה מפה לפה, ואשר התענגו על מעדנים ומטעמים ובדברי תורה ובשירות ותשבחות השמיעו נאומיהם. הרבנים החשובים פתחו בכבודה של אכסניה, הרימו על נס את גדולתו של הרב ברוין ומפעליו הגדולים בשדה חיזוק התורה והיהדות בחיבוריו המפורסמים, והביעו כולם את שמחתם הרבה על המוסדות המפוארים שנוסדו עכשיו בפעם הראשונה באיסט פלטבוש, ושישמשו מבצרים חזקים להפצת תורה ויהדות, ובעיקר המפעל הכביר של המקוה שעל ידו תתרבה הטהרה באיסט פלטבוש."

מוצאים אנו מכתב מהרבי באגרות קודש לגיוס משאבים לבניית המקווה:

כבוד ועד הרבנים דאיסט פלעטבוש . . בנועם קבלתי הודעתם ע"ד פעולתם בקודש, בנין מקוה טהרה בשכונתם, ואשר קבעו ליום י"ד אייר, פסח שני אסיפת-חגיגה מוקדשת לתכלית האמורה. ויהי רצון אשר חפץ ה' בידם יצליח להתחיל הבנין בפועל ולשכללו שכלול אמתי, שתהי' המקוה מהודרה "לצאת ידי כל דעות הפוסקים ואפילו היחידים להחמיר כדעותיהם" - וכידועה הוראת התשב"ץ (סי' יז). ותתרבה הטהרה בישראל טהרת המשפחה וטהרת היחיד, טהרת הגוף וטהרת הנשמה, טהרת הפעולות וטהרת הדעות, ובימיהם ובימינו יקוים היעוד טהרה מביאה כו' אלי' הנביא (סוף סוטה) מבשר גאולתנו האמתית על ידי משיח צדקנו. וכמש"נ (יחזקאל [לו, כד-ח]) ולקחתי אתכם וגו' וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו' וישבתם בארץ וגו' והייתם לי לעם ואנכי אהי' לכם לאלקים.

בכבוד ובברכת הצלחה.

אמר הכתוב חבר אני לכל אשר יראוך גו' ופי' השל"ה (סו, א) בכל מקום שאדם רואה חבורה קדישא יתחבר להם כגון חבורה... הקונים איזה מצוה כו'. ומצורפת בזה המחאה - השתתפותי במגבית לבנין משוכלל האמור.

במיטת חוליו

גם במיטת חוליו "לא פסיק פומיה מגירסא" לפניו הייתה פתוחה תמיד גמרא ובידו הימין כתב כל העת, מתוך יסורים נוראים, חידושי תורה.

את חידושי תורתו סיים בפרק "נגמר הדין" במאמר הגמרא "ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא", מאמר המבטא את מהותו של הרב ברוין שהיה אוהב ישראל בכל ישותו.

במוצאי שבת פ' תולדות אור לג' כסלו תשנ"ה, עת יוצאת "הנשמה יתירה" שבתוך כל יהודי יצאה גם נשמתו הקדושה והטהורה לצור מחצבתה.

מצבתו של הרב שלמה זלמן ברוין

ספריו

אין ספק שמפעל חייו הגדול של הרב ברוין היה ספריו "שערים מצוינים בהלכה" שחלקם הוצאה לאור בשמונה מהדורות.

החלק ראשון, על הלכות שבת, הודפס בשנת תש"ט. בשנים הבאות זכה הרב ברוין להוציא לאור את חיבור על הקיצור שולחן ערוך, וספרו נהפך למעין אנציקלופדיה לשאלות אקטואליות המתעוררות בזמנינו עקב פלאי הטכנולוגיה.

הספר כולל "פירושים, ביאורים, בירורים, הערות, חידושים והוכחות לחידושי דינים המפוזרים בספרי רבותינו ראשונים ואחרונים".

מהמיוחדות בספרים אלו, שהרב ברוין מלקט ודן בחידושי הטכנולוגיה שהתחילה להופיע בימים אלו, ומהווה מפורצי הדרך ומניחי היסודות בנושא.

בשנים שלאחר מכן, התמסר הרב ברוין לכתיבת חידושי תורה על מסכתות הש"ס, ולעת זקנותו התיר להדפיסם תחת השם "שערים מצוינים בהלכה", ואת חלקם הגדול זכה לראות יוצאים לאור עולם, ספרו האחרון שזכה לראות מודפס בחייו הוא "שערים מצונים בהלכה על מסכת בבא בתרא" ספר זה קיבל במיטת חוליו, זמן קצר לפני פטירתו.

בנו הרב חיים אלעזר ישראל ברוין, המשיך בסדרת הספרים, ולאחר פטירת אביו — ממשיך בנו, הרב משה שמואל ברוין, את המסורת המשפחתית, וכותב את הכרכים הבאים בסדרה ההלכתית. לאחרונה יצא על מסכת זבחים.

בביקורת ספרים שנכתב בקובץ המאור על הספר נכתב:

"נדיר מאוד למצוא חיבור שעשה רושם סביר גם בעולם הרבנים וגם בעולם בעלי הבתים כחיבורו המפורסם של הרב הגאון ר' שלמה זלמן ברוין הנקוב בשם "שערים מצוינים בהלכה" בארבעה חלקים (חלק ראשון ורביעי נדפסו בדפוס הדר).

המחבר קלע כאן אל המטרה ליצור יצירה כזו שכל העניים היו כלות אליה, היינו לקבץ בחיבור אחד כל מה שחידשו גדולי הפוסקים, גדולי הדור שעבר וגדולי דורנו בכל דברי ההלכה שנתחדשו בקשר עם כל ההמצאות החדשות. מחברנו קיבץ כעמיר גורנה "כל הדעות והשיטות וסידרם באמנות על סדר סעיפי קיצור שולחן ערוך. המחבר הראה עוצם בקיאותו בכל דיני השולחן ערוך והפוסקים, לא החסיר דבר בספרו הענקי הזה שנתקבל בתרועת שמחה אצל כל רב ותלמיד.

מה שיש לציין הוא מראו החיצוני של החיבור ואופן הדפסתו. כבר נודע בשערים תהלתו ושבחו של בית הדפוס המפורסם "הדר" בניו יורק בהנהלתו של הרב נפתלי הלברשטם ואולם בספר הזה הפליא לעשות. האותיות זכות ומאירות כספירים, יופי ונקיון ההדפסה הוא עד להפליא. יש לו לבית דפוס הדר אופן מיוחד כדי למשוך את עין הקורא בהידור הדפסתו מאירת העינים..."

קשריו עם אדמו"רי חב"ד

בפעם הראשונה כנראה עוד קודם לנשיאות, במכתב מכ' אדר תש"ט, מאשר הרבי את קבלת ספרו השני, ומייעד זמן להיפגש עמו.

כנראה באותו היום שנקבע עם הרבי, זכה הרב ברוין להיות ביחידות אצל הרבי הקודם, וכך תיאר לנכדו הרב יוסף ישעיה ברוין את היחידות: נכנסתי ליחידות לרבי, ואך בקושי הבנתי את דבריו, כיון שכידוע בשנים הללו היה קשה להבין את הרבי, והרב ישראל ג'ייקובסון, "תרגם" לי את דברי הרבי.

כשיצאתי מהיחידות פגשתי אברך צעיר, עטור מגבעת אפורה ולבוש חליפה קצרה, שנקרא אז הרמ"ש, לימים הרבי, שקרא לי ואמר לי "זיך דורכשמועסן אין לערנען", הרבי הרבה לצטט מזכרונו קטעים שונים מספרי שרק יצא לאור "שערים מצוינים בהלכה". והרבי כבר היה בקיא בהם בעל פה!

הרבי שאל לפי מה שכתבתי בספרי את דברי האריז"ל שאין להשאיר את הפיאות שיגדלו יותר ממקום הלחי התחתון והבאתי גם את הצמח צדק בזה, שאל אותי הרבי מדוע בחוגים שונים בין החרדים אין מקפדים על זה? עניתי לרבי: בחגוים מסוימים כשאין מקור, היה הרבי המקור.. הרבי חייך חיוך רחב..

לאחר מכן היה שוב ביחידות בתשכ"ח-תשכ"ט, לעת עתה לא נתבררו הנושאים שדוברו באותה יחידות.

לרגל הוצאת ספר על הש"ס החליט לאחר התלבטיות לבוא לרבי למסור לו בעצמו הספר בי"ד חשון תש"נ, כמו כן הביא לרבי מהדורה חדשה של ספריו כאשר הביא לרבי את ההוצאה החדשה של ספריו, אמר הרבי תוך כדי עלעול בספרים: "הרבה השתמשתי בספריכם; שיקויים בכם '[מי שיש לו מנה] רוצה מאתיים' להדפיס גם להבא".

טרם נסיעתו ל'שליחות' בשנת תשכ"ב נכנס הרב משה פלר ל'יחידות'. בין היתר שאל הרב פלר את הרבי בהיותו בחור צעיר, מה אעשה כאשר ישאלוני שאלות בהלכה? הרבי: 'קיצור שולחן-ערוך' יש לך? רמ"פ: כן. הרבי: שולחן ערוך אדמו"ר הזקן יש לך? רמ"פ: כן. הרבי: ישנו ספר 'שערים המצויינים בהלכה' - הרבי הצביע על הספר שנמצא בחדרו הק' בארון הספרים והמשיך "בכלל, זהו ליקוט של קולות. אך כשהוא אומר לחומרא זה דבר יציב (מבוסס)!"

כאשר נכדו הרב יוסף ישעיה ברוין עבר לחסידות חב"ד, הגיע הרב שלמה זלמן במיוחד לרבי, בי"ד מר חשון תש"נ בדאגה שנכדו יתעסק במבצעים ויפסיק ללמוד [המעמד צולם על ידי הרב חיים ברוך הלברשטם.

לאחר שנתן לרבי ד' ספרים שיצאו לאור במהדורה חדשה ומהודרת, וביקש ברכה עבור נכדו אלימלך נפתלי צבי שיהי' חתן, הרבי בירך ואמר לו שיפסוק שצריך להיות חתן לאחר מכן אמר: נכדי שלמד בארץ ישראל (בטשעבין) וכעת לומד...

כ"ק אדמו"ר שליט"א: "דאָ". [כאן!]

הרב שלמה זלמן ברוין: הוא למדן גדול, וביקש ברכה שיישאר בלימוד. [יתכן שחשש שילמד פחות בעקבות המעבר ללימוד בחב"ד...]

הרבי ענה: "ס'איז דאָך דאָ אַ כלל אַז 'קדושה אינה זזה ממקומה', ובפרט קדושת התורה. זאָל זיין בשורות טובות" [ישנו כלל שקדושה לא זזה ממקומה, ובמיוחד קדושת התורה, שיהיו בשורות טובות].

הרבי נתן לו דולר נוסף באומרו: "אָפּגעבן כפליים לתושי'" [תתן כפליים לתושי'ה], והרבי נתן לו דולר נוסף עבור נכדו.

דבריו של הרבי נכנסו על ליבו של הרב ברוין, והתחיל מקרב את נכדו שהתקרב לחב"ד, ואף אמר לו:"אילו הייתי צעיר אולי גם אני הייתי משנה את מנהגי למנהגי חב"ד.."

הרבי מציין במספר מקומות לספרו. לדוגמא באגרת של הרבי מח' טבת תשט"ו מציינו בשם "קיצור שולחן ערוך לברון" (היינו ספרו "שערים המציונים בהלכה" על קיצור שולחן ערוך)

מדי שבוע היה מקבל את הלקוטי שיחות בדואר, והיה רגיל לעיין בהם הרבה, פעם התבטא, שמאוד היה רוצה לגמור את ה"ליקוט" כל שבוע אבל מה יכולני לעשות שהליקוט כה ארוך כשמגיעים לתירוץ שוכחים כבר את הקושיות.. ובספריו הוא מזכיר את הלקוטי שיחות.

בכלל נמנע מלכתוב בבימות תורניות מפאת שלא רצה להשתייך לחוג מסויים שמוציא הקובץ, אך בקובץ מיוחד שיצא לאור לכבוד צדי"ק שנה לרבי "קרנות צדי"ק" כתב פלפול מיוחד לכבוד הרבי. ובראשו כתב "מוקדש בהוקרה לכ"ק הגה"ק שליט"א מליובאוויטש, יאריך השי"ת ימיו ושנותיו בנעימים".

ציפיה לגאולה

רבו, הרב חיים אלעזר שפירא בעל ה"מנחת אלעזר", היה מעורר בכל הזדמנות על החובה לצפות לגאולה, ולהיות מוכנים לבואה הקרוב.

כאשר הרבי עורר שרבנים יחתמו שמשיח צריך לבוא אמר: עקרונית בוודאי אני מסכים עם פסק זה, אבל לא ראיתי אצל רבותיי לחתום על כך, כאילו "להכריח" את הקב"ה להביא כבר את הקץ. כאשר הבהיר לו נכדו הרב יוסף ישעיה ברוין שחתימתו תגרום לרבי נחת רוח, הסכים להתפשר והורה לנכדו, תחתום בשמי, שאני מסכים עם פסק זה.

אחדים מפסקיו המפורסמים

• מצדד כשיטת האמוראים שהחוצה את קו התאריך מאמריקה לאוסטרליה ומפסיד יום, אסור לו לברך ספירת העומר בברכה, אבל מי שחוצה מאוסטרליה לאמריקה, כיון שאין לילה בניהם, ורק יום ארוך, ימשיך לספור בברכה.
• בדין קאפו - יהודי שסייע לנאצים לרצוח יהודים בזמן השואה, האם מותר למוסרו למלכות, פוסק הרב ברוין שאם ממשיך במעשיו מותר למוסרו, אבל אם חדל ממעשיו אסור למוסרו אבל אם נמסר אין מצוה לשחררו, וכמו כן העושה מעשים שמסכנים את כלל ישראל כמזייף דברים של המלכות שיכולים לגרום סכנה לכלל הציבור.
• בחודש כסלו תשל"ט חתם יחד על קול קורא בראשות הרב משה פיינשטיין נגד עשיית עירוב במנהטן או בברוקלין ובכל העיר ניו יורק.

משפחתו

• בנו, הרב חיים אלעזר ישראל ברוין - ממשיך דרכו בחיבור "שערים מצוין בהלכה" על הש"ס 15 חלקים.
• נכדו, הרב יוסף ישעיה ברוין - מרא דאתרא וחבר הבד"צ דשכונת קראון הייטס.

לקריאה נוספת

• בית משיח גליון 76 עמ' 28 - הרב יוסף ישעיה ברוין על סבו הגאון וקשריו עם הרבי.