איסר פרנקל

הרב איסר פרנקל היה רב שכונת 'בבלי' בתל אביב, חבר במועצת העיתונות וידיד חסידות חב"ד.

הרב איסר פרנקל

תולדות חייו

הרב איסר פרנקל נולד בשנת תרצ"ה בפולין לאביו הרב יצחק ידידיה פרנקל, וכעבור שנה עלה יחד עם אביו לארץ ישראל והתיישב בשכונת 'פלורנטין' בדרום תל אביב, שם שימש אביו כרב. בבחרותו למד בישיבת "שפת אמת" (כיום ישיבת חידושי הרי"ם) בתל אביב ולאחר מכן בישיבת "גאוני וולוז'ין" בתל אביב. בשנת תשי"ג הוסמך לרבנות מהרבנים; צבי פסח פרנק, יעקב משה חרלפ ואליהו ראם. לאחר מכן נשא לאישה את מרת חיה גרוס (בתו של הרב עקיבא גרוס, רב שכונת בקעה בירושלים ותלמיד-חבר לרב דוב בעריש וידנפלד מצ'יבין). לאחר נישואיו שימש כרב בית הכנסת "תחכמוני" בדרום תל אביב וכרב בית כנסת "עדת הצופים". בשנת תשל"ב מונה ללרבה של שכונת 'בבלי' בצפון תל אביב, תפקיד אותו נשא עד לפטירתו.

קשריו עם הרבי

הרב פרנקל היה לו קשר חם עם הרבי ותנועת ליובאוויטש. בשנת תשט"ו כשפירסם את הספר "יחידי סגולה" ובו ביוגרפיה על גדולי ישראל בדורות האחרונים, כתב לו הרבי מכתב ארוך עם הערות על הספר. הרב פרנקל תמך במוסדות חב"ד בתל אביב ואף שלח את בתו לגן חב"ד

הרב פרנקל גם שלח מדברי תורתו, עבור הספר "לכבודה של תורה" שיצא לאור בתל אביב, לקראת יום הולדתו השמונים של הרבי. בהקדמתו כתב: "ליקטתי ורשמתי והערתי וערכתי את הדברים דלקמן בדחילו ורחימו, למען הקובץ היוצא לאור לכבוד שנת השמונים של האדמו"ר שליט"א. בצירוף ברכת הדיוט מעומקא דלבא: יזכה לקדם עם כל קהל ישראל, פני משיח צדקנו במהרה בימינו ממש".

בנו הצעיר, הרב פנחס פרנקל, הוא חתנו של הדיין רבי יעקב אליעזרוב, בנו של הרב דובער אליזרוב שהיה זקן רבני חב"ד בארץ הקודש.

מספריו

• רבי מאיר שפירא מלובלין - תולדותיו חייו ומפעליו הוצאת 'נצח', תשי"ב (1952)
• רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה - חייו, שיטתו ותורתו - הוצאת נצח, תשי"ג (1953)
• יחידי סגולה - תולדותיהם והליכותיהם של מ"ז מגדולי ישראל - הוצאת "סיני", תשט"ו (1955) (מאז יצא בשבע מהדורות, בעברית ובאנגלית)
• התפילין - חוקת התפילין ופרקי הדרכה לבר מצווה הוצאת נצח, תשט"ז (1956)
• לשעה ולדורות - מבט על פרשת השבוע, המועדים והזמן תשכ"ט (1969)
• בעקבי הדרך - תולדותיו של אביו (בתוך ספר הזיכרון לרב יצחק ידידיה פרנקל) - מכון ירושלים, תשנ"ב (1992)

ראו גם

• רבי יצחק ידידיה פרנקל

לקריאה נוספת

• שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמוד 103.