תומכי תמימים לוס אנג'לס
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ויקיזציה, פרטים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
ישיבת אור אלחנן - חב"ד היא ישיבה קטנה וגדולה בלוס אנג'לס, קליפורניה, בראשותו של הרב עזרא בנימין שוחט.
היסטוריה
כבר בשנת תש"ד כותב כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לר' משה שוואב על רצונו להקים ישיבת חב"ד בלוס אנג'לס
ב"ה י"ז אדר תש"ד ברוקלין ידידי הרה"ג וו"ח אי"א מוה"ר משה שי' שוואב ...ומ"ש הוא מחכה ליום אשר בעזה"י תפתח גם בלאס אנדזש[ע]לעס ישיבה של חב"ד, הנני מצפה בכליון עינים לאותם הימים הבהירים אשר בעזה"י שליחותי אשר שולחתי למדינה זו, בשביל הרבצת תורה ביראת שמים, תצליח ויתפשטו סניפי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש במרחבי המדינה ומדינות הסמוכות, אמנם עתה הנני עדיין רובץ תחת משא ההוצאות הגדולות והשי"ת יחוס וירחם ויפקח את עיני היהודים במדינה זו אשר יכירו את האמת הגמור בהפעולות הכבירות אשר מרכז ישיבת תו"ת ומרכז לעניני חינוך ומחנה ישראל פעלו ת"ל ולהיות בעזרתי לכלכל את ההוצאות ולהרחיב את הפעולות לטובה ולברכה בגשם וברוח.
ישיבת אור אלחנן - חב"ד
הישיבה נוסדה כישיבה המשתייכת לזרם הליטאי תחת השם 'אור אלחנן' על ידי הרב אלעזר שמחה וסרמן בנו של ר' אלחנן בונים וסרמן הי"ד.
בשנת תשל"ח עברה הישיבה לבעלות חב"דית בתנאי ששמה יישמר, ובשל כך נוסף לשמה המקורי "אור אלחנן - חב"ד".
בקשר עם העברת הבעלות על הישיבה, בג' בטבת תשל"ח שיגר הרבי מכתב אל הרב וסרמן ורעייתו[1],
ידידנו הרה"ח וו"ח אי"א נו"מ בעל מדות ורב פעלים וכו' הרב חיים מרדכי אייזיק שי' חדקוב מסר לי תוכן מכתביהם מח"י כסלו, נוסף על הידיעות שקבלתי מעסקני אנ"ש שי' בעירם, על דבר כלשון כת"ר – – העברת הישיבה לידי נציגי חב"ד המקומיים.
ותקותי חזקה אשר יעשו האמור במיטב יכולתם לביסוס הישיבה, ובפרט אשר המדובר בשטח החינוך על טהרת הקודש, ענין הכי חיוני בתקופתינו בכל מקום, ובמיוחד בעירו אשר האוכלוסייה היהודית הולכת וגדלה שם. והרי בנוגע לחינוך הנוער, ככל שיהיה המצב מניח את הדעת, תמיד יש מקום להוספה, וכמדובר כמה פעמים, שכל הוספה בזה נכפלת פי כמה וכמה ברבות השנים, בדוגמה גרעין או שתיל רך אשר אפילו הטבה קלה בהם בטיפול המתאים נכפלת לאין ערוך כשהשתיל נעשה אילן נושא פירות. ובוודאי לכוותיהו האריכות בזה אך למותר.
והרי עסקנינו שם כבר מנוסים בתנאי המקום והסביבה וד"ל. ובוודאי אשר גם כת"ר יעמוד לימינם בכל עת שיבקשוהו. ויהי רצון שמני' ומנייהו אתקלס שמא עילאה.
כפי שהבנתי מידידינו המשותפים, בדעת כת"ר וב"ב שי' לעלות לארץ הקודש ת"ו. וגם בזה תקוותי חזקה אשר גם שם ימשיך לנצל כשרונותיו והנסיון הרב שלו בשטח החינוך על טהרת הקודש, אשר גם בארצינו הק' צורך גדול וחיוני בפעולות בשטח זה, ואדרבה כמובן, למרות כל מה שנעשה בזה ובהצלחה וראו פרי טוב בעמלם, אבל בעוה"ר רבו בני הנוער אשר עדין אינם נמצאים במסגרת חינוך האמורה, ואין להאריך בדבר המצער, ובפרט אשר לדכוותיה אין צורך בזה.
ובבואינו ז"ע מימי החנוכה, שענינם להוסיף באור ונר מיום ליום, משתשקע החמה ועל פתח ביתו מבחוץ, עם כל הרמזים שבזה בהפצת נר מצוה ותורה אור באופן דהולך ומוסיף יהי רצון שתשרה הצלחה – רבה בההעברה האמורה והצלחה רבה בכל פעולות כת"ר וזוג' בכל כיו"ב ובכל עניניהם בגשמיות וברוחניות גם יחד ובאופן דמוסיף והולך ואור".
בהתוועדות מוצאי ש"ק פ' בשלח י"ג שבט תשל"ח דיבר הרבי במיוחד על העברת הישיבה[2], ובין הדברים אמר הרבי ש"כל אלו שמנגדים עתה לתורת החסידות, הרי זה רק מן השפה ולחוץ . . נעשה עתה דבר חדש, שהיתה ישיבה ליטאית (לא של "מתנגדים" חס-ושלום, כי אין כבר מציאות של "מתנגדים", אלא ישיבה "ליטאית"), ואחר-כך התאחדו הליטאים ביחד עם החסידים...".
התלמידים השלוחים
על מנת לפתוח את הישיבה מחדש כישיבת חב"ד, שלח הרבי קבוצה מיוחדת של תלמידים-שלוחים, ומינה את הרב עזרא בנימין שוחט כראש הישיבה, ואת השליח הרב שמואל דוד רייטשיק כמשפיע. וכך היה הסדר בשנות הישיבה הראשונות עד תשמ"ג.
יציאת הקבוצה הראשונה הייתה באופן מיוחד שנוסף שהיו ביחידות שבה הרבי הורה להם על מטרת הישיבה, הנה טו"ב טבת ה'תשל"ח
לפני שנכנס לתפילת מנחה דיבר עם האימא של הראש ישיבה הרבנית שוחט (אלמנת הרה"ג ר' דוב יהודה ע"ה) ושאל בשלומה.
אחרי התפילה בירך כמה אנשים שעמדו על יד גן עדן התחתון בשמיעת בשורות טובות ובנסיעה טובה.
בגן עדן התחתון עמדו התלמידים השלוחים הנוסעים ללמוד בלוס אנג'לס, ועמם הראש ישיבה הרב עזרא שוחט. אד"ש נכנס לחדרו כשהסידור בידו, ויצא כשבידו מספר קונטרסי אהבת ישראל, קונטרס מכתבי ברכה וחבילת דולרים, כאשר שלח הרבי קבוצה של התלמידים השלוחים לישיבה, נשא בפניהם דברי ברכה לפני יציאתם לשליחות (הדברים הוגו אח"כ על ידי הרבי): "דער אויבערשטער זאָל בענטשן און מצליח זיין יעדערן פון אייך און אייך אלעמען צוזאַמען, אַז די נסיעה זאָל זיין בשעה טובה ומוצלחת, ובפרט אַז היינט איז דאָך יום השלישי שהוכפל בו כי טוב, טוב לשמים וטוב לבריות.
איר זאָלט אויפבויען דאָרטן די ישיבה אַז זי זאָל זיין אַ "מגדל אור" להאיר, דורך דעם וואָס יעדערער פון אייך און איר אַלע צוזאמען וועלן זיין " נרות להאיר",
און דורך דעם אויפבויען – די גאַנגע שטאָט אַז זי זאָל באַקומען אַ נייעם אויסזעהן דורך – "נר מצוה ותורה אור""
כולל, כמובן, פנימיות התורה, וואָס נתגלתה איצטער בתורת החסידות , ביז אין אַן אופן פון "יפוצו מעינותיך חוצה".
מען זאָל הערן פון אייך בשורות טובות."
כל אחד – מהתמימים קיבל קונטרס אהבת ישראל ושני דולר. הרב שוחט קיבל גם את קונטרס מכתבי ברכה ואד"ש אמר לו שזו הוספה, מכיון שהוא ה"עומד על גביהם". כשהתחיל לחלק לשלוחים שאל האם יש בהן כהן וניגש הת' ל. ב. אחר כך שאל אם יש עוד כהן וניגש הת' פ.ס. ואחר כך שאל אם יש ביניהם לוי, וכשענו בשלילה שאל אד"ש: כולכם ישראלים? בסוף החלוקה רמז אד"ש שיכולים לצאת, ולרב שוחט רמז שישאר. אד"ש נתן לאשתו ולילדיו שטר של דולר, שיתנוהו לצדקה בלוס אנג'לס, וברכם שיהיה להם נחת מהילדים, ושיהיה בהצלחה רבה ומופלגה ומתוך שמחה, ושנשמע בשורות טובות. אחרי התפילה יצאו הבחורים באוטובוס מיוחד ללוות את השלוחים. בשדה התעופה רקדו ושרו, ואחד הבחורים נאם לפני כולם.
הבחורים שנמנו על קבוצת התלמידים הראשונה שנשלחו על ידי הרבי היו:
- הרב מנחם נחום גרליצקי
- הרב גרשון מענדל אבצן
- הרב לוי יצחק בורנשטיין
- הרב אשר פנחס סילברברג
- הרב יעקב בידרמן - וינה
- הרב יוסף יצחק יהושע העכט
- הרב גרשון זירקינד
- הרב יעקב ברוך קארפ
- הרב יוסף אלימלך קסלער
- ר' מנחם מענדל איטקין
וכך כל שנה היו נכנסים הקבוצה שנוסעת ומקבלת ברכה של הרבי, וכאשר גמרו השליחות נכנסו שוב וקיבלו את ברכה מיוחדת מהרבי. הברכות נתקבצו ונדפסו בגודל[דרושה הבהרה] "מגדל אור ט".
צוות הישיבה
בראש הישיבה מאז היווסדה עומד הגאון הרב עזרא בנימין שוחט.
- הרב בן ציון חיים שי' אסטער, ר"מ בישיבה
- הרב אברהם שמואל שי' שוחט, ר"מ בישיבה
- הרב מנחם מענדל כהן (בן הרב חיים שלמה כהן), משפיע בישיבה
- הרב מנחם מענדל שפירא (בנו של הרב נחמן שפירא), משפיע בישיבה
- הרב עמרם פרקש (בנו של הרב יקותיאל פרקש), ראש הישיבה הקטנה
הוצאה לאור
הישיבה מוציאה לאור קובץ הערות התמימים ואנ"ש בשם "מגדל אור". במלאת ארבעים שנה לישיבה בשנת תשע"ח, יצא לאור קובץ "מגדל אור ט'" קובץ מוגדל ובו נדפסו כל הברכות והמכתבים לישיבה ולתמידים.