מענות קודש
מענות קודש הינם תשובות קצרות שהשיב הרבי על שאלות שהכניסו אליו, והועברו לנמענים והשואלים באמצעות חברי המזכירות באופן טלפוני, בעוד העותק המקורי נותר בידי חברי המזכירות.
אופן מענה זה היה נפוץ בעיקר בשנים המאוחרות יותר, כשגבר זרם הפניות והשואלים, ולא היה ניתן כל כך להשיב לכל אחד מכתב מסודר באופן פרטי.
היסטוריה
החל מהשנים הראשונות לנשיאות, לצד האגרות קודש ששיגר הרבי במענה לפונים אליו, נענו רבים מהמכתבים בגוף כתב יד קודש על גליון המכתב של השואל, וחברי המזכירות מסרו את הדברים לנמען.
בשנים הראשונות אופן מענה זה היה מצומצם, כשהרבי השיב בצורה זו בעיקר לאלו הנמצאים בסמיכות מקום, שהכניסו את השאלה באמצעות חברי המזכירות ולא באמצעות מכתב מסודר, אך ככל שעברו השנים הלך הדבר והתרחב יותר ויותר, עד שהיה לאופן העיקרי בו עונה הרבי לפונים אליו.
חברי המזכירות שהיו מעבירים את תשובות הרבי, השתדלו לדייק ככל האפשר במסירת הדברים, כך שפעמים רבות נותר ביד השואל העתק כמעט מדוייק של המענה כולל צורת הדברים בה הופיע המענה.
בעוד ואגרות הקודש השיחות והמאמרים התפרסמו בצורה מסודרת ברשותו והדרכתו המפורשת של הרבי, המענות לא התפרסמו באופן מסודר, ורק בשנת תשע"ט החלה מערכת 'ליקוט כתבי יד קודש' ללקט ולהוציא לאור את המענות באופן המסודר בצורה כרונולגית.
הקובץ הראשון שהתפרסם על ידי המערכת היה "ליקוט מענות קודש – תשמ"ט". נכון לחודש אייר תש"פ הופיעו ליקוטים מהשנים תשמ"ה-תשנ"ב.
לקראת יו"ד שבט תש"פ הוציאו כמה תמימים ליקוט נוסף, ובו מענות מהשנים שלאחר ז"ך אדר תשנ"ב, בהם ענה הרבי (בעיקר) בתנועות ראשו הק'.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ליקוט מענות קודש תשמ"ה • תשמ"ו • תשמ"ז • תשמ"ח • תשמ"ט - א • תשמ"ט - ב • תש"נ • תנש"א • חורף תשנ"ב • קיץ תשנ"ב - תשנ"ד
- ליקוט מענות קודש - י"ג אייר
