מענותיו של הרבי שנרשמו בכתב ידו, מכונות בפי החסידים גוף כתב יד קודש (ר"ת - גוכי"ק), והם מתייחסים אליהם בחביבות מיוחדת.

ווארעם אַ רביס אַן ענטפער איז דאך "דבר הוי' דבר בי ומלתו על לשוני". (=היות ומענה של רבי הרי זה "דבר הוי' דבר דיבר בי ומלתו על לשוני")

היסטוריה

בשונה מאדמו"רי חב"ד לאורך הדורות, הרבי נהג שלא לכתוב בעצמו את מאמרי החסידות שאמר, ואף לא את שיחות הקודש. באשר לכך, כתבי היד המצויים בידינו הינם בעיקר מכתבים ומענות שכתב הרבי לאנשים שונים, הוראות קצרות, ועלי ההגהה[1].

מענות אלו החלו להתפרסם לרבים בקובץ צדי"ק למלך, שיצא לאור בשנים תשנ"ג-תשנ"ד לזכות החלמתו של הרבי. בשנים האחרונות מתפרסמים מענות וכתבי יד נוספים בתשורות משמחות אנ"ש, ובמדורים קבועים בשבועונים כפר חב"ד ובית משיח.

המענות שהתפרסמו בשבועון בית משיח נלקטו בספרים 'מאוצר המלך', וקוטלגו לפי מדורים.

המענות שהתפרסמו בשבועון כפר חב"ד על ידי המזכיר הרב בנימין קליין רוכזו על ידי האחים הרב מאיר שלמה לובצקי והרב שמואל לובעצקי והרב דוד לובעצקי והתפרסמו בספר 'מבית המלכות'.

בנוסף כונסו כתבי יד נוספים בסדרת החוברות "צדי"ק למלך", דבר מלך, ועוד.

חיקוי כתב ידו של הרבי

הרבי מעיד[2] כי "בין חסידים לרבותיהם, משתדלים בסגנון מכתביהם והליכותיהם בכלל, להדמות לרבם", ועד כדי כך שהחסידים שהיו ממונים על העתקת כתבי היד ומאמרי החסידות השתדלו לחקות בכתב-ידם את כתב-ידו של הרבי, עד שפעמים רבות ניתן להבחין לאיזה אדמו"ר שייך המאמר אפילו מבלי לעיין בתוכן שלו.

הרבי אף הביא את הפתגם החסידים המהווה מקור להנהגה זו, על פי מאמר חז"ל[3]: "אחרי השם אלוקיכם תלכו - וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה?", שאף שאי אפשר 'לחקות' את הקדוש ברוך הוא, הרי שתלמיד כן יכול לחקות את רבו.

ליקוטים שיצאו לאור

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בנוסף לכך ישנם רשימות פרטיות שכתב הרבי לעצמו, מפתח קטלוגי לשיחות ומאמרי רבותינו נשיאינו, ועוד.
  2. אגרות קודש חלק ט' עמוד לא.
  3. סוטה י"א ע"א
  4. עמודים לדוגמא מתוך הספר, בגליון 'מעיינותיך' 48, ערב ראש השנה תשע"ו