חיים משה אלפרוביץ'
החסיד ר' חיים משה אלפרוביץ' היה תלמיד ישיבת תומכי תמימים בליובאויטש ומשפיע ברמת גן.
צעירותו
נולד בעיירה וויעזנא שבפלך ווילנא בחג הפורים תרנ"ט לאחת משתי המשפחות החסידיות היחידות בעיירה. עד גיל 12 למד ב"חיידר" שבעיירה ובהגיעו לגיל בר מצווה לקחו אביו לתומכי תמימים בליובאויטש. תחלה למד ב'חדרים' שעל יד הישיבה ולאחר תקופה בישיבה עצמה. לימודיו בליובאויטש נמשכו כשש שנים עד שנת תרע"ז שאז נדד יחד עם כל הישיבה לקרמנצ'וג.
כבר אז ניכרו בו כוחות התמדה ושינון אדירים, כל מה שלמד היה משנן כמה פעמים עד שהיה יודע בעל פה, גמרא, מאמרי חסידות וכן פרקי תהילים.
באותו זמן של המלחמה הצליח אביו להשיג אישורי הגירה עבור כל המשפחה, אך מכיון שלא הצליחו לאתר את חיים משה עקב השיבושים בתקשורת בגלל המלחמה, נסע במקומו ילד יתום מאב ואם.
זמן קצר לאחר שעבר לרוסטוב, בב' ניסן תר"פ, הסתלק אדמו"ר הרש"ב. ר' חיים משה התקשר מיד לאדמו"ר הריי"צ ושימש בין השנים תר"פ-תרפ"ב כמשמש בקודש כאשר התגורר בחדר שעל יד חדר הרבי.
נישואיו
בשנת תרפ"ב שאל את הרבי האם לנסוע לעיירה דלהינוב או וויעזנא שבשתיהם היו לו קרובי משפחה ומחמת גילו המתבגר רצה לדאוג לעתידו, אך הרבי ענה לו שיסע לעיירה ז'עמבין ולהתארח בבית רב העיירה, שבאמת דאג לו לכל צרכיו ואף שידך אותו עם בתו של ר' יחזקאל רובין, שהיה שוחט העיירה ומנהל בית חרושת ליין. לאחר חתונתם פרסמו בעיתון יהודי בארצות הברית שמחפשים את משפחת אלפרוביץ' מוויעזנא מכיוון שבנם התחתן וגר כעת בז'עמבין, ואכן משפחתו ראו את המודעה וחידשו איתו את הקשר.
לפרנסתו שימש כשוחט בכמה מקומות בתחילה בנעוועל אחר כך גם במוסקבה והסביבה.
עלייתו לארץ ישראל
לאחר כמה וכמה שנים שניסו לקבל אישורי יציאה סוף סוף קיבלו והחליטו לעלות לארץ ישראל, בדרך עברו בוורשא שם נכנסו אל אדמו"ר הריי"ץ להתברך. אדמו"ר הריי"צ ביקש מהם שילונו לילה בביתו אך הוא סירב ואמר שיש לו פה קרובי משפחה. אדמור הריי"ץ בירך את ילדיו ברפואה שלימה, ואחד מהם, שהיה במצב רפואי קשה, החלים כליל.
עם עלייתו לארץ ישראל החל לשמש כשוחט בירושלים שמו נודע כשוחט טוב וירא שמיים ורוב תושבי העיר החלו שוחטים אצלו, דבר שפגע בפרנסתם של שאר השוחטים. כאשר נודעה עובדה זו לר' חיים משה, עזב את פרנסתו כשוחט והחל לעבוד במפעלי ים המלח.
שמו של ר' חיים משה נודע כעובד ה' שהשקיע כוחות אדירים להיות כפי רצון רבותינו נשיאנו. במהלך השנים הקפיד ר' חיים משה לעבוד בעבודת כפיים דווקא ולא בעבודה שתתבע ממנו מחשבה, כיוון שאת ראשו רצה להשאיר פנוי לחשוב חסידות בשעת העבודה.
את מגוריו קבע בשכונת רמת יצחק ברמת גן, והיה ממיסדי בית הכנסת חב"ד ברח' עוזיאל. בבית הכנסת שימש כמשפיע, וקירב יהודים רבים שהתגוררו בסביבת בית הכנסת לחסידות ולרבי.
באלול תשט"ו נסע לראשונה לרבי לרגל חתונת בנו ר' שלום דובער שהתקיימה בארה"ב ונשאר אצל הרבי למשך כל חודש תשרי, בחול המועד סוכות בעת הועידה העולמית של צא"ח ביקשו ממנו לנאום, הוא עלה לבמה תפס את הרמקול ואמר כמה מילים: "שמענו עכשיו במאמר של הרבי אודות טמטום המוח וטמטום הלב, עלינו לעבוד לנקות את הלב והמוח ולהסיר את הטמטום" וירד מהבמה.
נפטר בכ"ג שבט תשל"ז ונטמן בבית החיים בבני ברק. על מצבתו נכתב בהסכמת הרבי "היה זהיר במחשבה דיבור ומעשה כל ימי חייו".
משפחתו
- בניו
- ר' שלום דובער אלפרוביץ'.
- ר' גרשון אלפרוביץ' (סבו של המשפיע הרב שי סוקניק מכפר חב"ד).
- ר' ירחמיאל אלפרוביץ'.
- ר' אפרים אלפרוביץ'.
- חתניו
- ר' דוד גרין (אביו של הרב יקותיאל גרין).
- ר' שלמה זלמן דרורי
לקריאה נוספת
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב
קישורים חיצוניים
- מנחם מענדל אוירכמן, תמים בכל מעשיו - תולדות חייו ומקבץ סיפורים של הרב חיים משה אלפרוביץ, טבת תשס"ה
- זהיר במחשבה דיבור ומעשה
שבועון בית משיח גליון 868 - מקבץ סיפורים מתולדוצ חייו, בתוך תשורה משמחת צאצאיו, אב ה'תשע"ט
