אליהו חיים אלטהויז
הרב אליהו חיים אלטהויז | |
---|---|
[[קובץ:|250px]] | |
לידה | ? |
ניקולייב | |
פטירה | י' כסלו תש"ב |
ריגא | |
השתייכות | חסידות חב"ד |
רבותיו | אדמו"ר הרש"ב אדמו"ר הריי"צ |
הרב החסיד ר' אליהו חיים אלטהויז (נרצח על ידי הנאצים בשואה בי' כסלו תש"ב), היה מהחסידים המקורבים והמקושרים ביותר לאדמו"ר הריי"צ. מסור ונתון אליו ולמשפחתו בלב ונפש.
תולדות חיים
נולד לאביו הרב פנחס אלטהויז בעיר ניקולייב, ובצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
בשנת תרע"ח נסע בשליחות אדמו"ר הרש"ב לעיירה פודוברנקה על מנת להפיץ יהדות. במהלך שהותו בעיירה, בשנת תר"פ, אירעה הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב, וכאשר נודע לו על כך - התעלף.
בשנת תרפ"ג נסע אל אדמו"ר הריי"צ ללנינגרד, ומאז עבד לצידו של הרבי הריי"צ וסייע בכל פעולותיו להפצת היהדות ולטובת יהודי רוסיה שנותרו מאחורי מסך הברזל.
הרב אלטהויז ניהל את רשת ה'חדרים' המחתרתית. בהתוועדות פורים תרפ"ז פנה הרבי הריי"צ אליו בזעקות ובבכיות, ונתן לו הוראות להמשך העבודה. ר' אלי' גולל את הדברים ביומן מיוחד, שלימים נחשף ופורסם.
קירובו למשפחת אדמו"ר הריי"צ הייתה נדירה וייחודית, והוא זכה להיות השדכן שהתעסק עם נישואי הרבי עם בתו של אדמו"ר הריי"צ הרבנית חיה מושקא.
כאשר נאסר אדמו"ר הריי"צ, בט"ו סיון תרפ"ז היה זה שרץ להודיע על כך למזכיר הרב חיים ליברמן, לרש"ג ולרבי[1].
כאשר נסע אדמו"ר הריי"צ לקסטרמה, לקח איתו את ר' אלי' חיים, כמה זמן אחר יציאת אדמו"ר הריי"ץ את רוסיה ר'אלי' חיים הצליח לצאת גם כן והתיישב ליד אדמו"ר הריי"צ בריגא, שם נותר עד השואה.
בריגא היה אחד מ'שלשת הרועים' של אחות התמימים בריגא.
נספה בשואה ביום י' כסלו תש"ב יחד עם ר' יצחק הורביץ ור' יחזקאל פייגין -.
יומניו
את שהותו במחיצת רבינו הריי"צ גולל ביומנים אישיים הכוללים תיאורים ממעמדים היסטוריים בתולדות חסידות חב"ד כמו ההתוועדות שנערכה בפורים תרפ"ז, מאסר וגאולת הרבי הריי"צ, חתונת הרבי, שהות עדת החסידים בריגא ללא אדמו"ר הריי"צ בשנת תר"צ, כאשר שהה בארצות הברית, ועוד.
חלק מהיומנים פורסם בספר התולדות אדמו"ר הריי"צ, חלקם על ידי הרב שלום יעקב חזן בשבועון בית משיח, וחלקם נותרו עלומים עד היום.
ראו גם
לקריאה נוספת
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת חזק, תשע"ה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ ראו גם בהרחבה אוצר סיפורי חב"ד חלק י"ב עמ' 17.