שמואל זלמנוב
ר' שמואל נולד בוורשה ביום ח' בטבת תרס"ד.
הרב שמואל זלמנוב היה חסיד מופלא שהיה מסור ונתון בלב ונפש לרבותינו נשיאינו. חסיד זה, היה מיוחד מסוגו, מופלא באישיותו, שעסק בשלל תפקידים בשליחות רבותינו נשיאינו, והיה ממקורבי בית רבי, שזכה לקירובים מופלאים ונדירים. היה אחד מיקרי הערך בזמננו; למדן, משכיל ונבון, צנוע, מתון ונעים הליכות; דיבורו בנחת ובשלווה. מעודו לא רגז ולא הרעיש, טוב לשמים וטוב לבריות, אהוב ונערץ על הכל.
במקביל לשקידתו והתמדתו בלימוד, פיתח כשרונות חשובים נוספים: הוא עסק בכתיבה בסגנונו היפה והמלוטש. הוא החל להעתיק הרבה כתבי חסידות וגם סיגנן אי-אלו עניינים בלשון הקודש. הוא גם 'השתלם' בלימוד ניגוני חב"ד מאלה שנוגנו בליובאוויטש. לימים מונה לעורך הכללי של קובץ התמים. כשהגיע לארצות הברית היה חבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, חבר הנהלת מרכז ישיבות תומכי תמימים, מנהל 'חדרי תורה תמימה', עסק בפידיון שבויים להצלת נפשות מעבר לים. כמו כן פעל כיו"ר 'וועד שומרי שבת' - וועד ששם לו למטרה לחזק את שומרי השבת בארצות הברית. הוא גם הגה תכנית מיוחדת לפיקוח על סופרי סת"ם כדי שהכתיבה תהיה לפי כל כללי הכשרות, ערך את 'קובץ ליובאוויטש', עמד בראש "ניח"ח" והפיק את ספר הניגונים, לימד תלמידים נגלה וחסידות; הוא גם היה ה'חוזר' הראשי של אדמו"ר הריי"צ והעלה את שיחותיו על הכתב. מידי פעם נשלח בשליחויות חשובות וכן ייצג את אדמו"ר הריי"צ באסיפות שעמדו על הפרק.
שנות צעירותו
כבר בילדותו לקחו בעבורו מלמדים יראי ה' ומשכילים בלימודם. שמואל עשה חיל בלימודיו, וכבר בגילו הצעיר ניכרו כשרונותיו הברוכים. בגיל שבע החל ללמוד גמרא מסכת בבא-קמא, ואותה סיים בהגיעו לגיל 9. מגיל 9 ועד 11 למד מסכת בבא מציעא. כשהגיע לגיל בר-מצווה סיים את שלוש ה'בבות' על בוריין.
לאחר בר המצווה שלו, החל ללמוד בהתמדה ובשקידה גמרא עם מפרשים עד שרכש לעצמו ידיעה רחבה ומעמיקה בלימוד נגלה.
בהיותו כבן תשע שנים, לקחו אביו עמו לאדמו"ר הרש"ב בליובאוויטש. היה זה לקראת ראש השנה של שנת תרע"ג (או תרע"ד). מספרים כי בביקור זה זכה להיכנס עם אביו ל'יחידות' אצל הרבי.
ר' שמואל זכה עוד לראות את אדמו"ר הרש"ב ובנו אדמו"ר הריי"צ בעת שהגיעו לביקורים בוורשה והתאכסנו אצל סבו ר' יוז'יק או אצל אביו ר' שרגא פייביש זלמנוב. בהזדמנויות אלו זכה ר' שמואל לקבל שפע ברכות מרבותינו נשיאינו.
ר' שמואל נמנה כאחד מתלמידיה הראשונים של ישיבת תומכי תמימים וורשה.
מאוחר יותר זכה לקבל 'סמיכה' לרבנות מאת גדולי רבני וורשה.
בראשית שנת תרפ"ו, והוא בחור כבן 24, קיבל מכתב התמנות מאדמו"ר הריי"צ הממנה אותו למפקח ומרכז לימוד הנגלה בכל מערכות וסניפי הישיבה. הוא גם התמנה לתפקיד ה'בוחן' של התמימים.
בחתונת הרבי עם הרבנית חיה מושקא בי"ד כסלו תרפ"ט מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ להיות ה'שומר' של החתן בטרם החתונה ולאחריה, וכן להיות המלצר הממונה על שולחן הרבי.
בשנת תרצ"ג נשא לאישה את מרת רייזל פייגא, בת הגאון המפורסם הרב שבתי רפופורט הי"ד, בן משפחת אדמו"רי גור.
לאחר נישואיו נכנס לעסקיו של סב אשתו שהיה בעליה של רשת טקסטיל; ר' שמואל מונה על המכירות בסביבות העיר וורשה. למרות שעזב את ניהול הישיבה, נשאר חבר הנהלת הישיבה והיה מסור ונתון לענייני הישיבה. בשנים אלה ועד לפרוץ מלחמת העולם השניה, נחשב היה לנגיד בעמיו וגביר נכבד. ביתו היה פתוח תמיד לרווחה בפני קהל עדת החסידים בוורשה.
מלחמת העולם השניה
בימי מלחמת העולם השניה עזב את משפחתו ונדד לוילנה, שם ניהל את ישיבת תומכי תמימים וילנה. בערבו של י"ג בניסן, ליל בדיקת חמץ, הגיעה לאחר נדודים רבים מרת זלמנוב ותינוקה לוילנה, שם התאחדה עם בעלה לאחר יותר מחצי שנה קשה.
ביום י"ט באלול ת"ש, יצאו ר' שמואל ומשפחתו מריגה ונסעו מזרחה עד שהגיעו לעיר וולדיווסטוק שבמזרח רוסיה, משם המשיכו ליפן.
מיפן המשיך לארצות הברית, שם הגיע אל העיר ס. פרנציסקו, ממנה נסע ברכבת עד לניו-יורק.
כאשר הגיע, יחד עם הרב משה לייב רודשטיין והרב יצחק דוב אושפל, התפרסמה על כך ידיעה חגיגית ב']]הקריאה והקדושהפפ'.
כאשר הגיע ר' שמואל לניו-יורק, זכה להיכנס ליחידות אצל כ"ק אדמו"ר הריי"צ, ששמח מאוד לקבלו.
עד מהרה נכנס ר' שמואל לעבודתו המסועפת בארגונים שייסד והקים אדמו"ר הריי"צ. את פעילותו החל בסיוע ליהודים שהיו עדיין תחת הכיבוש הנאצי, לצד ביסוס חב"ד בארצות הברית: הקמת וביסוס ישיבת 'תומכי תמימים', מוסדות החינוך, הוצאה לאור של ספרות חב"דית, ועוד - כפי הוראת אדמו"ר הריי"צ אליו בשנת תש"ו: "להתעסק בהעניינים המסורים מאיתי על ידו".
כהמשך להוצאת גיליונות התמים, החל ר' שמואל בברכת אדמו"ר הריי"צ להוציא ביטאון חב"די בשם: "קובץ ליובאוויטש".
לאחר מלחמת העולם השניה ייסד אדמו"ר הריי"צ את "לשכת עזרה לפליטים וסידורם" ואת ר' שמואל מינה הרבי למזכירו לענייני פליטים וכמנהל הלשכה.
ר' שמואל - בשליחות הרבי - החל לפעול גם בעניין להוציא רבבות ילדים שנקלטו במנזרים בשנות השואה ושלח מכתבים רבים לרבני ישראל ועסקניו, על מנת לעוררם להוציא את הילדים כמה שיותר מהר. כמו כן התעורר צורך לדאוג לחינוכם היהודי החדש.
בהוראת אדמו"ר הריי"צ מונה גם ליו"ר "ועד שומרי שבת ליובאוויטש" שמטרתו הייתה לשלוח מידי שבת תמימים דוברי אנגלית לבתי הכנסת על מנת שיעוררו על חשיבות שמירת השבת, וכן לארגן שיעורים בהלכות שבת.
בהמשך עמד בראש חברת ניח"ח (ניגוני ישראל חסידי חב"ד).