שניאור חיים גוטניק
הרב שניאור חיים הכהן גוטניק נולד בשנת תרפ"ב בברית המועצות, לאביו הרב מרדכי זאב גוטניק. הרב מרדכי היה מתלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ומשלוחי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ לעיר טיפליס שבגרוזיה.
הרב שניאור חיים, מראשוני המתיישבים החב"דיים באוסטרליה, היה מקושר בלב ונפש לרבי מלך המשיח. במשך שנים רבות כיהן כרב קהילה וכרב הראשי של צבא אוסטרליה. זכה לקירובים נדירים מהרבי מלך המשיח ועסק רבות בהפצת המעיינות וקירובם של יהודים לאביהם שבשמיים.
בחודש סיון תשס"ג הודיע הרב על פרישתו מתפקיד רב קהילת "אלווד", והפתיע את בני הקהילה. "בהרבה מובנים, הרב גוטניק הוא הרב הראשי הלא-רשמי של אוסטרליה", נכתב באותם ימים ב'אוסטרליאן ג'ואיש ניוז' -עיתון יהודי באוסטרליה. נפטר בכ"ט בתשרי תשס"ד.
נדודים ברחבי תבל
נדודים ברחבי תבל היו חלק מחייו של הרב חיים בשנות ילדותו. בהיותו ילד, הצליח אביו בניסי ניסים לקבל היתר יציאה מברית המועצות. בעקבות זאת עלתה המשפחה לארץ הקודש והתיישבה בתל אביב.
בשנת תרפ"ז קיבל אביו הצעת רבנות באנגליה. הוא כתב על כך לאדמו"ר הריי"צ, אשר לא רק שהסכים לכך, אלא עשה רבות כדי שההצעה תצא לפועל, ושלח מכתבים לרבנים וחסידים וזירזם לתרגם את ההצעה הלכה למעשה.
מאמציו של אדמו"ר הריי"צ נשאו פרי, וכעבור זמן לא רב המשיכה משפחת גוטניק בנדודיה, והפעם לעבר אנגליה.
בבית הוריו ספג חיים הצעיר חינוך חסידי אמיתי, חינוך להתקשרות אמיתית לרבי. די אם נאמר כי בשנים ההם עסק אביו בסיוע לאספקת מצות ליהודים שהתגוררו במדינות ברית המועצות.
התקשרותו של הרב מרדכי לא ידעה גבולות ובקיץ תרפ"ט נסע לריגא כדי לשהות במחיצתו של אדמו"ר הריי"צ לאחר שעזב את תחומי רוסיה.
בי"ט כסליו תרצ"ב, נפטר הרב מרדכי והוא אברך צעיר בן שלושים וארבע בלבד. היה זה אסון ושבר נורא עבור חיים שהיה ילד כבן עשר בלבד. כמה שנים לאחר מכן, נישאה אמו בשנית לחסיד הרב אשר אברהמסון, לימים רבה הראשי של סידני.
הנדודים בחייו לא נפסקו. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטו מאנגליה יהודים רבים שחששו לגורלם, ביניהם הייתה גם משפחתו של הרב גוטניק. יחד עם רבים אחרים הפליגו באוניה עד לאוסטרליה הרחוקה, שם התיישבה המשפחה בעיר סידני.
באוסטרליה
לסידני הגיעה באותם ימים קבוצת בחורי ישיבה שנמלטו מאירופה הבוערת, הרב גוטניק מצא מקום להתחבר אליהם ולהיות במחיצתם. חברי קבוצה זו ביקשו להקים ישיבה בה יוכלו ללמוד תורה כפי שלמדו באירופה. אולם יהודי העיר, גם לא מעט מהרבנים שבה, דחו את הרעיון מחשש שהדבר יגביר את רוח האנטישמיות בעיר. הקהילה המקומית עשתה הכול כדי שהישיבה לא תיפתח.
לאחר שבחורי הישיבה הבינו כי אין סיכוי לייסד ישיבה באוסטרליה, היגרו לארצות הברית. הרב גוטניק שחונך להתקשרות אמיתית לרבי, כתב מכתב לאדמו"ר הריי"צ, בו גולל את מה שאירע עם קבוצת הבחורים שביקשו לייסד ישיבה.
אדמו"ר הריי"צ הורה להם להישאר באוסטרליה. המענה הגיע באמצעות מברק: "מה' מצעדי גבר כוננו ומאחר שהוליכה אתכם ההשגחה העליונה לאוסטרליה סימן שזהו מקומכם". בהמשך המברק כותב אדמו"ר הריי"צ כי מאחר שסוף כל סוף תיגמר המלחמה, ואלפי יהודים יגיעו כפליטים לאוסטרליה,– יש לדאוג להכשיר את הקרקע לקראת בואם כדי שזו תהיה מקום תורה. "און מ'זאל קענען געפינען דעם אויבערשטן" [= שיוכלו למצוא את הקדוש ברוך הוא].
הרב גוטניק מילא את הוראת הרבי ונשאר בסידני. מאחר שחברי הקבוצה כבר נסעו לדרכם, שוב נדחתה ההזדמנות לפתוח ישיבה. אולם גם אז המשיך הרבי לעודדו והבטיח לו שבבוא העת ישלח לשם שלוחים.
כעבור שנים רבות בברכת הרבי נפתחה ישיבת חב"ד באוסטרליה. היה זה בי"א שבט תשכ"ו כאשר הוקמה הישיבה במלבורן, בעוד הרב חיים גוטניק נמנה על מייסדי הישיבה.
כשרונות נשגבים
בהגיעו לגיל הנישואין התחתן עם בתו של החסיד הנודע הרב חיים טשעסטער. לאחר נישואיו התגורר בסידני, ולאחר שנים ספורות העתיק את מקום מגוריו והתיישב בעיר מלבורן.
כבר בצעירותו הפך לעסקן שעשה רבות למען הפצת המעיינות באוסטרליה, למרות שבאותה תקופה היו בה חסידי חב"ד מעטים. כך בחודש חשון תש"ח ביקש ממנו אדמו"ר הריי"צ לסייע לרב יצחק דוד גרונר שהגיע כמה חודשים קודם לכן למלבורן בשליחות מרכז ישיבות תומכי תמימים:
ובזה הנני לבקשו לעזור לתלמידי יקירי הרב גראנער שי' בעבודתו הק' ליסד שיעורי לימוד ברבים, ובייחוד בעד הנוער והצעירים יחיו ובייסוד חדרי לימוד בחינוך הכשר ולקשרם עם המוסד "מרכז לענייני חינוך" - מל"ח - אשר ייסדתי".
בהמשך המכתב מבקש ממנו אדמו"ר הריי"צ לבקש מחותנו הרב חיים טשעסטער לסייע אף הוא לרב גרונר. שנים מאוחר יותר, הגיע הרב גרונר למדינה על מנת לשמש כשליח קבוע במלבורן, ועמד בראש המוסדות שם במשך עשרות שנים עד לפטירתו בשנת תשס"ח.
חסיד ומקושר היה, וכמים הפנים לפנים. במכתב לאביו החורג כותב אדמו"ר הריי"צ - בא' מנחם אב תש"ח - "ומשנה עונג שמחתי להיודע משלומו ומצבו הנעלה של בן רעייתו הרבנית תחי' ר' שניאור חיים שי' ומשפחתו יחיו".
כשרונות נעלים היו לרב גוטניק ועל כך כותב אדמו"ר הריי"צ בהמשך המכתב כי כשרונותיו נעלים אפילו משל אביו: "ולא אפונה אשר מתנוססים בו כשרונות נשגבים מכשרוני ידידי אביו הרב ".
כהונתו
לאחר זמן הוצעה לרב גוטניק מישרת רבנות באדלייד ובב' כסלו תשי"ז הוא כתב על כך לרבי. בי"ט כסליו משיב לו הרבי במכתב כי עליו לקחת משרה זו.
מסיבות מסויימות לא יצא הדבר אל הפועל, ובשביעי של פסח תשי"ח מונה לרב קהילת "אלווד" במלבורן, שם כיהן ברבנות במשך 45 שנים.
הרב גוטניק היה למדן גדול ובעל פה מפיק מרגליות. כל ימיו עסק ברבנות והיה נואם בחסד עליון. תמיד נהג לשלב בדבריו הומור. בגלל היותו רב למדן ומסור כל כך לקהילתו, התמנה בשנת תשכ"ז לנשיא ועד רבני ויקטוריה, גוף רבני חשוב באוסטרליה.
תפקיד נוסף בו כיהן, היה הרב היהודי של צבא אוסטרליה. במסגרת תפקיד זה עשה רבות למען החיילים היהודיים שבשירות הצבאי. הוא דאג להם לאוכל כשר, תשמישי קדושה ועוד. כל יום חיפש אחר חיילים יהודיים נוספים שלא ביקשו אוכל כשר ובית כנסת, והוא עשה הכל כדי לקרבם ליהדות. בזכותו חיילים רבים התחזקו בשמירת מצוות.
קירובים נדירים
הרב גוטניק היה מסור בלב ונפש למוסדות חב"ד בעירו - כפי שהוא עצמו העיד במכתבו לרבי.
כשהגיע לרבי זכה לקירובים נדירים. דוגמא לאחד מהם: ב"פאראד" של ל"ג בעומר הזמינו הרבי לעמוד על הבימה כשהוא לבוש במדי צבא אוסטרליה. מקורביו מספרים כי הרבי אף שילם לו את כרטיס-הטיסה הראשון מאוסטרליה לניו-יורק.
הרב גוטניק זכה למכתבים ויחידויות בהם קיבל הוראות רבות ומפורטות. בשנת תשכ"ח הרבי נתן לו מאה ואחד דולר, בכדי שידפיסו את התניא במלבורן בפעם השניה.
פטירתו
בשנים האחרונות עמד בראש מכון הסמיכה שפתח בנו הנגיד יוסף יצחק גוטניק.
בחודש סיון תשס"ג הודיע הרב על פרישתו מתפקיד רב קהילת "אלווד", והפתיע את בני הקהילה. "בהרבה מובנים, הרב גוטניק הוא הרב הראשי הלא-רשמי של אוסטרליה", נכתב באותם ימים ב'אוסטרליאן ג'ואיש ניוז' -עיתון יהודי באוסטרליה. נפטר בכ"ט תשרי תשס"ד.
משפחתו
- אחיו, הרב שלום דובער גוטניק, ראש ישיבת חב"ד במלבורן אוסטרליה.
