יחידות

יחידות הוא מושג בחסידות שפירושו פגישה פרטית עם הרבי. החסיד נכנס לחדרו הפרטי של הרבי ומקבל הוראות אישיות לעבודת השם שלו ותשובות לשאלותיו.

אצל חסידים נהוג לא לשבת במהלך היחידות וכן לא להושיט את היד לרבי, למרות שהרבי מושיט לו את ידו שלו.

בדור השביעי נערכו היחידויות עם הרבי שלוש פעמים בשבוע - בימים ראשון, שלישי וחמישי. כל סדרת פגישות כזו החלה זמן קצר לאחר תחילת הלילה ונמשכה שעות ארוכות. לעיתים קרה שהמבקר האחרון היה יוצא מחדרו של הרבי לאחר עלות השחר.

משך הפגישות השתנה מאדם לאדם. היו שזכו לשהות במחיצת הרבי דקות בודדות בלבד, אך כל מי שזכה להיכנס ל'יחידות' חש בלי קשר למשכה, כי במהלכה הרבי קשוב כל-כולו לבעיותיו ומאזין בצורה ממוקדת להפליא לבקשתו ולסיפור צרכיו, ויהיו אישיים ככל יהיו.

הכנה ליחידות

"	מפתגמי אבי אדוני זקני מורי ורבי: מבנה השכל והמדות של חסיד, הוא לפי ערך היחידות הראשונה אצל רבו. היחידות הראשונה היא לפי ערך מהות עצמו של החסיד, לפי אופן מהות עצמו כזה סדר עבודה נותן לו הרבי	"
– היום יום, כ' סיון

כשחסיד חב"ד מתכונן להכנס לרבו ליחידות, לגלות לפניו מכאובי נפשו הרוחניים ולבקש מהרבי עצה ותושיה בדרכי עבודת השם - הרי כהכנה לזה מיטהר ומתקדש החסיד ועורך חשבון נפש נוקב ממעמדו ומצבו הרוחני ומתעורר מנקודת לבו לתשובה, לצאת מחילוניותו היום-יומית ולהתרומם לחיים רוחניים עילאיים. תוך כדי התעמקות המחשבה בענינים אלה מתפרץ מלבו ניגון רגשי הנותן ביטוי למצב נפשו. ניגון כזה נקרא בפי החסידים "ניגון של יחידות"^[1].

מחול היחידות

בשלושת הדורות הראשונים של חסידות חב"ד (אצל חסידי אדמו"ר הזקן^[2] אדמו"ר האמצעי^[3] ואדמו"ר הצמח צדק^[4]) היה נהוג שכל מי שזכה להיכנס לרבי ליחידות, חבריו החסידים היו רוקדים איתו בשעת יציאתו. לריקוד זה היה ניגון מיוחד, והוא נקרא בשם "מחול היחידות" או "מחול הטהרה"^[5].

בעקבות רצונו של אדמו"ר הצמח צדק להחליש את המחלוקת בין המתנגדים לחסידים, ציווה לר' הלל מפאריטש להחליש את הענין, כדי לסייע בהשקטת המחלוקת ולא לתת להם עילה להמשיך את המחלוקת^[6].

יחידות אצל הרבי

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

לקראת סוף שנות הלמ"ד הפסיק הרבי אט אט את היחידויות הפרטיות. כך שעד שנת תשל"ה נהגו להיכנס ביום הולדת ליחידות. בשבת בראשית באותה השנה, אמר הרבי שיחה^[7] שאין להכנס בשביל יום הולדת ושכל אחד ישאל שאלותיו אצל המשפיע בנוגע לברכה יצא בברכה בשעת ההתוועדות פנים אל פנים. מאז הפסיקו להיכנס ליחידות ליום הולדת.

אבל אורחים שהיו מגיעים לרבי היו נכנסים ליחידות עד שנת תשמ"א. לאחר שבשנה זו נוצר עומס גדול, הוחלט להפסיק כליל את היחידויות הפרטיות (למעט מקרים ספורים), ולערוך בסיום החודש יחידות כללית לכל האורחים, במהלכה נשא הרבי שיחה בפניהם. וכך החל סדר חדש של יחידות - "יחידות כללית".

גלופת עץ המתארת יחידות כללית של הרבי ב-770

ב"יחידות כללית" אמר הרבי שיחה קצרה לכל משתתפי היחידות יחד, מקומה נקבע לזאל הגדול, שם הוקף השטח במחיצות בפנים היו מתרכזים החסידים שהורשו להיכנס. הרבי ישב על בימה מוגבהת על יד שולחן מכוסה במפה לבנה ודיבר לקהל. היחידויות בסגנון זה התקיימו מספר פעמים בשנה בנוסף לחודש תשרי כאשר הגיעו אורחים רבים, בדרך כלל חולקו קבוצות הנכנסים ל'יחידות כללית' לקטגוריות. יחידות לחתנים וכלות, יחידות לבר מצוה, יחידות לתלמידי הישיבה, יחידות לאורחים, יחידות לתומכי חב"ד ולשלוחים.

פעמים רבות ^{[דרושה הבהרה]} לקראת סיום היחידות חילק הרבי דולרים לצדקה לנאספים. בהזדמנות זו ניתנה גם האפשרות לתת לרבי פדיונות ולקבל את ברכתו. הרבי התייחס למעמד זה כאל יחידות פרטית ממש וכמה פעמים, כשביקש חסיד להיכנס ליחידות אמר לו הרבי כי המעמד הזה הוא יחידות פרטית לכל דבר, ואף מעבר לכך.^[^{דרוש מקור]}

בקשר לביטול היחידויות הפרטיות התבטא הרבי שגם שעת ההתוועדות היא 'יחידות'^[8].

יחידות בימנו

בימינו היחידות היא ע"י הליכה ל'אוהל' הקדוש, הרבי כותב שבאוהל הקדוש "אז דא איז ער " (=שם הרבי נמצא). וכל אדם בכל העולם יכול לבוא אל האוהל ולשפוך נפשו לפני הרבי וחותנו הרבי הקודם ממש כמו ביחידות לפני ג' תמוז תשנ"ד.