השגחה פרטית
השגחה הפרטית הוא אחד הרעיונות המרכזיים ביהדות, הקובע כי הבורא משגיח על הבריאה אותה ברא.
שיטות הרמב"ם ואחרים
ביהדות ישנן שיטות שונות בפירושה של ההשגחה הפרטית.
הרמב"ם בספרו הידוע "מורה הנבוכים"[1] סובר שהשגחה פרטית ישנה רק על מין האדם (להוציא את מיני הדומם, הצומח, והחי) וגם במין האדם גופא לא על כולו, אלא על האדם בעל השכל השלם, הדבוק באלוקות, וככל שדבקותו באלקות גדלה יותר, כן גודלת ההשגחה הפרטית עליו.
אך ברשעים, כך אומר הרמב"ם, לא חלה ההשגחה הפרטית - בדיוק כמו בדומם צומח וחי - אלא רק השגחה כללית על כללות המין, שגורמת לכך שטבע העולם יתנהל כהרגלו, וכביכול מעצמו ללא התערבות פרטנית מלמעלה.
לפי "ספר החינוך" חלה ההשגחה הפרטית על כללות המין האנושי, אך לא על דומם צומח וחי.
מלשונו של "ספר החינוך" אנו למדים שבזמנו לא היתה ידועה בעולם היהודי שיטה שסברה כי ההשגחה הפרטית חלה על כל פרט ופרט מהבריאה.
שיטת תורת החסידות
מיסד החסידות הכללית, מורנו הבעל שם טוב הקדוש לימד וגילה כי ההשגחה הפרטית חלה על כל נברא ונברא, גם על עלה המתגלגל ברוח. על כך הוסיף אדמו"ר הזקן שההשגחה היא לא רק על המתרחש עצמו (ובמשל: גלגולי העלה), אלא גם על הגורמים לו (כגון האם העלה יתגלגל על ידי רוח או אדם העובר במקום).
דרכו של הבעל שם טוב בענין השגחה פרטית מסתכמת במשפט הידוע "בכל תנועה ותנועה שם אלופו של עולם", הבעל שם טוב מבאר כי גם במקום הנראה כהסתר הכי גדול - חמשת האלפין של דברי הרהב של פרעה - אמר אויב: ארדוף אשיג אחלק שלל, גם שם ישנם חמשה אלפין להורות כי גם מאחורי דברים אלו של הקליפה עומד האחד יחיד ומיוחד - אלופו של עולם[2].
משל ידוע של הבעל שם טוב הוא המובא בספר נכדו הדגל מחנה אפרים[3] אודות המלך שהקיף את עצמו בשבעה חומות איומות. כל אחד בצורה ומסוגרת יותר מהקודמת לה. רבים הם שטיפסו וניסו לשבור את החומות ולא הצליחו. רק בן המלך שידע כי אביו לבטח לא הפקיר אותו, מסר את נפשו לעבור את כל החומות ולבסוף לאחר שמסר את נפשו לטפס על החומות התברר לו כי הכל אחיזת עינים; אין חומות ואין שום דבר מפריע מלהתקרב למלך. הנמשל הוא היהודי שאם יאמין באמת שהקב"ה קרוב אליו - יתבטלו ממנו כל ההסתרים.
משפט ידוע של הבעל שם טוב הוא כי גם ההסתרה עצמה הוא מהקב"ה כמו שנאמר "ואנכי אסתר אסתיר פני", וממילא העונש הוא כי מציאות זו עצמה תוסתר - שההסתרה הינה הסתרה[4].
חידושו של הרבי בהבנת השיטת השונות
הרבי חידש ולימד כי שיטת הרמב"ם וסיעתו אינן סותרות זו לזו.
הרבי לימד כי בהשגחה פרטית ישנם שני סוגים, השגחה פרטית חיצונית והשגחה פרטית פנימית.
השגחה פרטית פנימית פירושה השגחה פרטית שההתערבות האלוקית בה בולטת לעין ואינה מכוסה בדרכו הרגילה של הטבע.
הרבי מסביר שהרמב"ם וסיעתו דיברו על השגחה פרטית מסוג כזה, שאכן נמצאת רק בדבקים באלוקות ולא בשאר מין המדבר, הצומח, או החי.
הסוג השני הוא השגחה פרטית חיצונית. הפירוש הוא, שההשגחה הפרטית הזו מלובשת בטבע, וההתערבות האלוקית בפרטים נעשית תוך התחשבות בחוקי הטבע ואי שידודם, ולכן אינה נראית כלל לעין אלא נראית כאילו הטבע מתנהל מעצמו.
בהשגחה פרטית מסוג זה, אומר הרבי, דיבר הבעל שם טוב, ובסוג הזה מודה גם הרמב"ם לדברי הבעל שם טוב.
הרעיון המרכזי והלימוד מימינו אנו
כאמור, הרעיון המרכזי של השגחה פרטית היא שהקב"ה מביט ובוחן כל אירוע בעולם כולו, מתנועת עלה קטן ברוח עד היווצרותו של כוכב, וכל האירועים ביקום מהווים בעצם חלק מתכנית כוללת של ה'.
לפני שנים, רעיון כזה היה נראה לא-רציונאלי. כיום, כאשר יכולים אנו לצפות בחללית הנוחתת על-גבי מאדים המשתמשת בשביב סיליקון כדי לשדר באמצעותו מיליוני נתונים בשנייה - אנו מבינים שאם הבריאה ניחנה בתכונות כאלה, על-אחת-כמה-וכמה יוצרה של בריאה זו.
קושיית הפילוסופים
הפילוסופים נלאו להשיג ענין ההשגחה פרטית כמו מאמר חז"ל "אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה", דקשה להם כיון שהוא ית' יחיד ומיוחד אחד האמת, אם כן איך יתכן ידיעת השם את הפרטים, וההשגחה פרטית לתת דעתו על ענינים רבים שהרי זה בחינת רבוי.
וחז"ל כיוונו לתרץ זה בדבור אחד באמרם "גלוי וידוע לפני", שאין ידיעתו ית' כדמיון ידיעת האדם איזו דבר שדעתו השיג הדבר ומתחלה לא ידעו, וכשיודע הדבר הרי דעתו מלובשת בידיעה זו ומחשבה זו שנותן דעתו להשיגה וקודם ידיעתו היה דעתו פנוי, והרי זה בחינת שינוי והתפעלות, משא"כ למעלה ידיעתו ית' שיודע כל העולמות ופרטיהן אין הענין שדעתו מתלבשת ונתפסת בזה אלא ע"ד גלוי וידוע שהכל גלוי וידוע לפניו ית' ממילא ואינו צריך להיות נתפס ומתלבש בהדבר לידע [5], וכיון שהוא גלוי וידוע אין שייך כלל קושייתם שהוא בחינת רבוי כי זה אינו רק במין ידיעת האדם שא"א לו לידע דבר כ"א ע"י שדעתו ומחשבתו מתלבשים בידיעת הדבר. וזהו כי לא מחשבותי מחשבותיכם כו' כי הוא גלוי וידוע כו'[6][7].
מקורות לעיון
- ליקוטי-שיחות חלק ח' עמ' 277 ואילך.
- ליקוטי-שיחות חלק י"ח שיחה ב' לפרשת קרח.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ חלק שלישי פרקים י"ז וי"ח.
- ↑ בעל שם טוב על התורה פרשת נח
- ↑ פרשת וילך
- ↑ בעל שם טוב על התורה פרשת וילך
- ↑ במכש"כ ממה שמחיה ומהווה הדבר שלא ע"י התלבשות בהדבר כ"א על ידי היותו סובב כל עלמין. וכל שכן שידיעת הדבר ופרטיו אינו צריך להיות ע"י התלבשות ותפיסה בהדבר כו'
- ↑ סיום דברי אדה"ז:והמשכיל יבין דקות הדברים ולאו כל מוחא סביל דא
- ↑ תורה אור וירא יד, ד