מבצע הדפסת התניא

 
הדפסת ספר התניא בעיר סאבוּ בפיליפינים (כסלו תשע"א)

ביום כ"ג באב שנת תשל"ח, במהלך ההתוועדות של שבת מברכים, הורה הרבי שלקראת י"ח באלול ידפיסו את ספר התניא בכל המדינות שהספר טרם הודפס בהם. כשנה לאחר מכן, ביום ב' בטבת שנת תשל"ט הודיע הרבי שברוב מדינות העולם בהם נמצאים יהודים (או אפילו יהודי בודד) כבר הודפס ספר התניא. ביום א' בטבת שנת תשמ"ד, במהלך כינוס צבאות השם, דיבר הרבי שוב על הדפסת התניא וביקש שידפיסו בכל מקום שהספר טרם הודפס. הרבי נתן מספר תאריכי יעד לסיום ה"מבצע" באותה שנה; סוף חנוכה, כ"ד בטבת (יום ההילולא של אדמו"ר הזקן), פורים קטן (י"ד באדר א'), פורים (י"ד באדר ב'). ביום ג' בשבט תשד"מ הזכיר הרבי את ה"השתדלות בהדפסת ספר התניא בכל עיר ועיירה בה דרים יהודים"[1].

צוותות של מדפיסים התארגנו במקומות רבים בעולם והדפיסו את ספר התניא במאות ואלפי עותקים. עד לאותה שנה, תשמ"ד, הודפסו מאתיים ואחד מהדורות של התניא בלבד. לקראת י"א בניסן כבר הודפסה מהדורת האלף ובערב ראש השנה תשמ"ה הודפסה כבר מהדורת האלפיים. כיום (נכון לשנת תשע"ג) הודפס ספר התניא בלמעלה מששת אלפים מהדורות. בין מקומות ההדפסה, מדינות העולם השלישי, ארצות ערב ואף אנטארקטיקה[2].

ההדפסות מרוכזות אצל ר' שלום יעקובסון מקראון הייטס, ממנו מקבלים רשות להדפסה ומספר המהדורה אותה הולכים להדפיס. בארץ ישראל ניתן לתאם הדפסת תניא עם ר' אלעזר בן אפרים מרחובות.

בקשר להדפסת התניא, נתן הרבי מספר הוראות[דרוש מקור]:

  1. ההדפסה חייבת להיות מתואמת עם הנהלת קה"ת.
  2. להשאיר בכל מקום בו מדפיסים כמעט את כל הספרים שהודפסו, ורק כמה עותקים מגיעים לספריה של הרבי ולאוסף של כמה אנשים.
  3. ללמוד בגליונות מיד אחר ההדפסה. היו מקרים בהם לא קיימו הוראה זו, והרבי הורה לחזור למקום ההדפסה וללמוד שם מהספרים שהודפסו.
  4. במקרים מסוימים נתן הרבי משקה על מנת לחזור ולהתוועד במקום ההדפסה.

מטרת ההדפסה

הרבי הסביר את הרעיון שבהדפסת התניא בכל מקום, על יסוד האמירה של מלך המשיח לבעל שם טוב שעל ידי פרסום תורת החסידות תבוא הגאולה וספר התניא הוא ה'תורה שבכתב' של תורת החסידות ועל ידי הדפסתה בכל מקום מקרבים את הגאולה. בפרט שספר זה הוא מאדמו"ר הזקן שהביא את תורת החסידות גם ברמה השכלית, שהיא מעין הכנה לגאולה.

הרבי הסביר שלוש מעלות בהדפסת התניא:

  1. הדפסת הספר היא לא רק מים מה"מעיין" אלא המעיין עצמו (מה שאין כן כאשר מביאים לשם תניא ממקום אחר).
  2. כאשר יהודי ישמע שמדפיסים תניא במקומו ובפרט אם השתתף בזה בממונו או בגופו, הוא יתעניין לדעת מה זה וילמד בה ביתר חשק.
  3. בכל דבר יש מחשבה דיבור ומעשה ולכן בנוסף ללימוד התניא בדיבור והמחשבה וההתבוננות בה בכל מקום ומקום, צריך גם מעשה של הדפסת תניא.


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==

  1. נדפס בלקוטי שיחות חלק כ"ו ע' 320 ואילך.
  2. אברהם רייניץ, מדוע הודפסה התניא פעמיים באנטרטיקה?, שבועון בית משיח, ל' שבט תשע"ב (23.02.2012)