תקנת המשקה

תקנת המשקה, היא תקנה שתיקן הרבי להגבלת כמות שתיית המשקה בקרב חסידי חב"ד. בש"פ שמיני, שבת מברכים חודש אייר תשכ"ג, יצא הרבי בתקנה לכלל אנ"ש, ובפרט לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לבחורי הישיבות, למעט בשתיית המשקה. יש התולים זאת במאורע בלתי רצוי שהתרחש כתוצאה משתיית המשקה יתר על המדה באותה תקופה, ויש הטוענים שהגזירה הגיעה באתערותא דלעילא ובלי כל קשר לאף אחד מהחסידים.

ציור: זלמן קליינמן

במשך השנים הזכיר הרבי את "הגבלת המשקה" שוב ושוב, ואף פעמים דיבר בחריפות<REF>ראה משיחת שבת פרשת נשא תשכ"ח - שיחות קודש תשכ"ח חלק ב' (".. הרי הוא כזה שוטה שלא יודע איפה הוא אוחז בעולם שאין שוטה יותר גדול מזה שאוחז עצמו לחכם.. וכשיודעים שהוא חב"ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב"ד!"). משיחת שבת פרשת דברים תש"מ (".. ודווקא אז כשהוא לא שותה, הוא בחור טוב ותמים טוב"). משיחת שבת פרשת כי תשא תשד"מ - תורת מנחם תשד"מ חלק ב' עמ' 1087 ואילך (".. אין זו חלוקת וודקה, שבא פלוני ואומר "ז'יד, דאַוואַי וודקה".. - אינני מחלק "וודקה", אינני רוצה ואין לי כל שייכות עם "וודקה" ח"ו"). משיחת שבת פרשת ויק"פ תשמ"ח - תורת מנחם תשמ"ח חלק ב' עמ' 459 ("אלו שמבינים שעדיין לא אמרו "לחיים" כדבעי - יאמרו עוד הפעם "לחיים", ומתוך שמחה וטוב לבב, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, אבל, כמובן, בהגבלות הידועות, באופן של ד"ידע" דוקא, ובהדגשה יתירה - כראוי לדרך חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)". משיחת שבת פרשת תצא תשמ"ח - תורת מנחם תשמ"ח חלק ד' עמ' 273 (ופשיטא, שאין הכוונה לשמחה על ידי שתיית כוסית ועוד כוסית כו', עד למצב של שיכרות - כי, "שיכור" אינו "חסיד", ועל אחת כמה וכמה חב"ד'ניק, שאצלו מודגש יותר ענין של ההבנה וההשגה, ויתירה מזה: "שכרות" - שייכת ללוט") ועוד.}}. על הזהירות הנדרשת מהשתייה יתר על המידה.

פרטי התקנה

א. התקנה היא לאלו שקודם לגיל ארבעים ובייחוד לתלמידי התמימים. ועל כלל אנ"ש בכלל למעט בשתיית משקה<REF>ש"פ שמיני תשכ"ג, שיחות קודש תשכ"ג עמ' 282-3.}}.

ב. ההגבלה היא לאמירת ארבע פעמים לחיים. (בשנים הראשונות הייתה ההגבלה על שלש פעמים בלבד, אבל החל משנות המ"מים הראשונים שינה זאת הרבי לארבע)<REF>ההגבלה דג' כוסיות מוזכר בשיחות: שבת פרשת שמיני (מבה"ח אייר) תשכ"ג. פורים, שבת פרשת בלק (י"ז תמוז) תשכ"ד. שבת פרשת שמיני (מבה"ח ניסן), י"ב תמוז תשכ"ה. שבת פרשת נח תשכ"ז. יום ב' דחה"ש תשכ"ח. שבת פרשת דברים תש"מ. וההגבלה דד' כוסיות מוזכר בשיחות: ליל י"ג ניסן, שבת פרשת שמיני (מבה"ח אייר) תשמ"ב. שבת פרשת בלק תשד"מ. שבת פרשת מקץ תשמ"ה. ליל י"ב טבת תשמ"ז. אחרון של פסח תשמ"ח. (ברשימה (בלתי מוגה) מיחידות מא' התמימים מליל ט"ז טבת תשל"ח כתוב: "ג' ד' כוסיות".) בשאר השיחות מזכיר הרבי את הגבלת המשקה בתור "ההגבלה הידועה". ויש לברר מהו דינו של הכוסית הנוספת שהוסיף הרבי במשך השנים, האם הוא נכלל בה"רביעית", או שהוא הוספה לה"רביעית", דהיינו שמותר לשתות קצת יותר מרביעית.}}.

ג. החשבון של ארבע פעמים היא דוקא על כוסיות קטנות באופן שכולן יחד עולים רק למידת "רביעית"<REF>ש"פ שמיני תשכ"ג, שיחות קודש תשכ"ג עמ' 282-3. י"ב תמוז תשכ"ה שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב. שיחת אור לי"ב טבת תשמ"ז תורת מנחם תשמ"ז חלק ב' עמ' 246-7, ועוד.}}.

ד. החשבון של ארבע פעמים היא רק לאחד שלא ישתכר מזה, אבל אם יש חשש שישתכר אפילו במדה קטנה של משקה אז אסור לשתות אפילו מדה קטנה<REF>ראה בשיחת י"א ניסן תשמ"ח - התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמ' 38 בהערה 19 (".. ופשיטא - בהגבלות הידועות (ד' כוסיות, וכוסיות קטנות, וגם זה - לאו כל מוחא סביל כו'), ואין להאריך בדבר הפשוט ומובן גם לקטנים בשכל"). וראה שם משיחת אחרון של פסח - עמ' 173 ("ופשיטא - באופן של זהירות משכרות, ח"ו, היפך הציווי והיפך הרצוי כו', על ידי זה שיקח כוסות שלפי ערכו, או שישתה רוב כוס, וכיו"ב"). וכן במכתב הנ"ל מיום כ' מ"ח תשי"ח ("וכל אחד ואחד באופן המתאים אליו, ז. א. באם יש חשש ומורא שישתכר אפי' במדה קטנה של משקה, גם במדה זה אסור ענין השתי'").}}.

ה. אסור לקדש על משקה, כי אם על יין (או על הפת), וגם בשעה שעושים קידוש על יין, אסור לשתות עד סוף הכוס, לא יותר מרוב כוס - (חוץ מארבע כוסות של פסח שאותם צריך לשתות כוס שלימה)<REF>בנוגע לקידוש על משקה ראה ממכתב מאדר שני תשכ"ג (נדפס ב'יגדיל תורה' חלק ג' עמ' 1232 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' חלק א' עמ' רסו)): ".. כן נבהלתי להסברא [להשמועה (כך נדפס בתשו"ב בשו"ע קה"ת תשמ"ז עמ' 132)] לקדש על יי"ש. ועכ"פ לקדש את שתיית היי"ש היפך הגמור מציווי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו. ובודאי תיכף לקבלת מכ' זה ינקטו באמצעים הכי מוחלטים לתיקון כ"ז. ויבש"ט בזה בחוזר. פשוט שכל הנ"ל מכוון לכל אחד ואחד מהם שנהגו כנ"ל..". עד"ז אמר ביחידות (בליל ב' אדר תשכ"ג) לרעז"ס: ".. תראה שהצעירים לא יעשו קידוש [והבדלה] על משקה" (שיחות קודש תשכ"ג עמ' 403). עד"ז גם אמר לרשנ"ז הלוי דוכמאן (בשמיני עצרת תשכ"ט) לאחרי שהודיע שקידש על משקה: "זהו דבר נכון ("א גלייכע זאך"), הרי עתה שמיני עצרת! [והוסיף:] הרי אתם כבר בגיל למעלה מארבעים, ויש להבהיר זאת, שכן, לולא זה - הם הרי יעשו כולם תיכף קידוש על משקה.}}.

ו. היין של הקידוש (של שבת או של יום טוב) אינו חלק מחשבון הארבע פעמים<REF>אם מדובר אודות התוועדות שקשורה עם קדוש של שבת או של יום טוב, אזי הקידוש הוא ענין בפ"ע, ולא נוגע לשלשת הכוסות י"ב תמוז תשכ"ה שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.}}.

ז. ההגבלה עומדת כל השנה ללא יוצא מן הכלל, כולל שמחת תורה<REF>י"ב תמוז תשכ"ה שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.}}.

ח. היתר השתיה (אפילו רק ארבע פעמים) היא לא בכל הזמנים, כי אם בשמחה של מצוה (ובתנאי שאין דרך אחרת לפעול את השמחה)<REF>שיחת אור לי"ב טבת תשמ"ז תורת מנחם תhמ"ז חלק ב' עמ' 246-7.}}.

ט. במקרה של ספק - אין להיכנס לספיקות אלא יש להחמיר ופשוט לא לשתות.

י. בנוגע למצות שתיית רביעית יין ביום טוב, אפשר לצאת ידי חובה בשתיית יין-הקידוש<REF>שיחות קודש תשל"א חלק ב' עמ' 87 (ומשם ל'שערי הלכה ומנהג' חלק ה' עמ' סח').}}.

י"א. חייבים לשמור לא רק על עצמו אלא גם על השני<REF>שבת פרשת נח תשכ"ז - שיחת קודש תשכ"ז. עד"ז אמר בשיחת שבת פרשת בלק (ז' תמוז) תשד"מ (תורת מנחם תשד"מ חלק ג' עמ' 2122): ".. ואם ישנו מישהו שכבר עושה "משהו" - הנה במוצאי יום טוב שולח מכתב ל"770" ומודיע שאירע כך וכך, ומכיון שהוא לא יכול לעשות מאומה בנידון, לכן מודיע את העובדות! - אילו לא היית יכול לעשות מאומה בנידון - לא היו מראים לך כל זה, ומכיון שבהשגחה פרטית ראית זאת, הרי זה סימן שתפקידך להעמיד תלמיד זה על דרך האמת, ולא להסתפק במשלוח "מכתב"! ואין צריך להאריך בדבר המבהיל".}}.

חומר התקנה

התבטאויות שונות של הרבי.

א. ביקש שאלה שאינם שומרים על תקנת המשקה שלא ישתתפו בתהלוכה, ושלא יסעו לשליחות מטעם המל"ח בחודשי הקיץ<REF>יחידות לחברי המזכירות והנהלת צא"ח ב' סיון תשכ"ח.}}.

ב. "לא נוגעים כל התירוצים ואמתלאות שעונים, שיש ענינים יותר גדולים שלא צייתו, צריכים לדעת שזה לא דבר קטן, ואדרבה, זה יכול להיות אבן הבוחן אם אוחז ב"קליאמקע" או לא"<REF>יום ב' דחה"ש תשכ"ח - שיחות קודש ה'תשכ"ח ח"ב.}}.

ג. "ההיתרים הם לגמרי לא מקובלים"<REF>ליל ט"ו שבט תשל"ט שיחות קודש ה'תשל"ט.}}, ובפרט שזהו "היפך הכוונה והרצון לגמרי של רבותינו נשיאינו"<REF>זאת חנוכה תשל"ט שיחות קודש ה'תשל"ט.}}. ואם כן "מדוע צריך להדחף לעשות היפך מרצון רבותינו נשיאנו"<REF>ש"פ שמיני תשמ"א שיחות קודש ה'תשמ"א.}}. וישנם כאלה ש"חושבים להיות 'שפיץ חב"ד' כשיודעים שהנהגה זו היא היפך הוראת נשיא דורנו"<REF>התוועדויות ה'תשד"מ חלק ג' שבת פרשת בלק.}}.

ד. פעם אמר כי השתיה יתר מן המידה מהרס פעולות המבצעים<REF>מיומן ר' ל. בראנען ט"ז טבת ה'תשל"ח.}}. "וכשיודעים שהוא חב"ד'ניק הרי הוא ממאיס את כל חב"ד!"<REF>תרגום משיחת שבת פרשת נשא תשכ"ח - שיחות קודש ה'תשכ"ח ח"ב.}}.

ה. "מה שחושב שמגביר את נפש האלוקית על נפש הבהמית - הרי זה פיתוי היצר וההיפך הוא הנכון"<REF>יום ב' דחה"ש תשכ"ח - שיחות קודש ה'תשכ"ח ח"ב.}}.

ו. באם נעשה שינוי הוא רק לחומרא<REF>ש"פ דברים תש"מ שיחות קודש ה'תש"מ.}}.

ז. "אלה שאינם שומרים על התקנות בנוגע למשקה, אינם שלוחיי"<REF>יחידות לחברי המזכירות והנהלת צא"ח ב' סיון תשכ"ח.}}. כמו כן התבטא פעם כי השתיה יתר מן המידה גורם עגמת נפש<REF>מיומן ר' ל. בראנען ט"ז טבת ה'תשל"ח.}}.

היתר השתיה

א. בנוגע לאלה שהגיעו מרוסיה אמר הרבי: אלה שבאו מרוסיה - זה חלק מהדברים שהביאו משם ולא בנקל לבא בטרוניא. אבל מחדש אין צורך בזה וא"צ לשתות בקבוקים שלמים, מספיק כמה כוסיות<REF>מיחידות הרב אוריאל צימער - ימי מלך חלק ג' עמ' 954.}}.

ב. הרבי התיר את השתיה יתר מן המידה ב'קידוש' בליל שמיני עצרת בסוכתו של הרב שלום ישעיה דייטש ע"ה, שבקראון הייטס. (לאחר פטירתו המשיך בנו הרב זלמן יהודה דייטש ע"ה לערוך ה'קידוש', וכיום ממשיך את הקידוש בנו ר' אברהם משה דייטש) <REF>http://www.algemeiner.com/generic.asp?id=2101.}}.

פורים

בהמשך להשיחה משבת פרשת שמיני תשכ"ג אמר הרבי כי בנוגע לפורים הוא אינו מתערב, ולכן אינו מביע דיעה ליום זה. למעשה, בפורים הראשון אחר החל תקנת "הגבלת המשקה" - בהתוועדות פורים תשכ"ד <REF>שיחות קודש תשכ"ד עמ' 231.}}. אמר הרבי, שבאותו יום ו"במסיבה זו" בטלה ההגבלה של שלוש כוסות.

מאוחר יותר, בהתוועדות י"ב תמוז תשכ"ה<REF>י"ב תמוז תשכ"ה שיחות קודש ה'תשכ"ה ח"ב.}}. הוסיף ותיקן כי הגבלת המשקה הוא גם בפורים. וכמובן שמאז, היה שתיית משקה יותר מההגבלה בפורים, חמורה ומופרכת לגמרי כמו בשאר ימות השנה. איסור השתייה היה ידוע לכולם ולא היה מקום לחשוב ולחפש התירים. אדרבה הייתה מפורסמת שיטת הרבי כי ה"חייב אדם לבסומי" של הבחורים הוא ביינה של תורה <REF>ראה: שיחות קודש תש"ל חלק א' עמ' 658. שיחת אחרון של פסח תשמ"א - שיחות קודש תשמ"א חלק ג' ("אפשר לעשות זאת ברוחניות: שיחזור בע"פ ד' מאמרי חסידות או ד' ענינים ב"יינה של תורה", שבזה אין כל חשש. וכיון שעל ידי זה יהי' בודאי בריא ברוחניות, יהי' בריא בגשמיות"). י"ב תמוז תשמ"ז - התוועדויות תשמ"ז חלק ד' ("ובאם רוצים לשתות יין באופן של למע' מהגבלות - שיוסיפו בלימוד תורת החסידות, פנימיות התורה, הנקראת "יין" ("יינה של תורה"), ושההתמסרות בהלימוד ("אריינוואַרפן זיך") תהי' בהוספה עד לאופן שלמעלה ממדידה והגבלה"). וכן אמר פעם לא' מהתמימים ביחידות שביקש היתר לשתות יותר מהשיעור בטענה שזה יעזור לו בעבודותו הרוחנית: "מדוע לעשות זאת על ידי כאלו דברים גשמיים וחומריים, אפשר לעשות זאת על ידי לימוד חסידות בשופי" (מפי המשפיע הרב שלום חריטונוב) ועוד.}}. (הגם שהיו כאלה שכן שתו יתר על המידה בפורים, אבל לא היה זה מצד היתר של הרבי)

האיסור

הרבי אף הדגיש שוב ושוב במשך השנים כי הגבלת המשקה עומד בתקפה גם בפורים.

א. בשבת פרשת פרה תש"ל אמר כי אפשר להשלים עדיין את החיוב של "עד דלא ידע", אבל הדגיש שלא יהי' זה מהבחורים<REF>שיחות קודש תש"ל חלק א' עמ' 657-8.}}.

ב. בפורים תשל"א אחר שביקש שמישהו "ימסור נפשו" לקיים "עד דלא ידע", אמר: "ההצעה ד"לא ידע" יקיימו אחד, שתים, שלוש - אבל לא מהבחורים - כאמור ["הגבלת המשקה"] במקומה עומדת" <REF>שיחות קודש תשל"א חלק א' עמ' 576.}}.

ג. בכ"ז סיון תשל"ז אמר לא' התמימים ביחידות ששאל: א) תיקון על ענין שתיית משקה יותר מהשיעור בפורים ובשמחת תורה, ב) האם "הגבלת המשקה" היא גם בנוגע לפורים: בנוגע לשאלתך אודות התקנה של המשקה - הנה ידוע שהתקנה בתקפה, כולל פורים ושמחת תורה. היות וכתבת שאתה עברת על התקנה, הרי התיקון לזה הוא, להשתדל להשפיע על שניים או יותר, שעדיין אינם אוחזים מהתקנה - שיקיימו את התקנה'<REF>היכל מנחם' חלק ג' עמ' רנח, וכן בשיחות קודש תשל"ז ח"ב.}}.

ד. בפורים תשמ"ב אמר: מן הראוי שה"ציבור" כולו יבחר מישהו שימסור נפשו (בכח) ויקיים את החיוב ד"עד דלא ידע" בפועל, ועי"ז יוציא י"ח את הציבור כולו. כנראה יהיו כאלו שירצו להתיר לעצמם לשתות יותר מד' פעמים - ולכן, חוזרים ומדגישים שאין הכוונה אליהם!<REF>התוועדויות תשמ"ב חלק ב' עמ' 975.}}.

ה. בשבת פרשת תצוה תש"נ אמר: אלא גם בנוגע להתוועדויות במשך המעת לעת דפורים, מתוך שמחה באופן ד"עד דלא ידע", אבל, עם ההגבלות כו', ובפרט בנוגע לתלמידים <REF>התוועדויות תש"נ חלק ב' עמ' 372 בההשלמת לשיחה הנ"ל.}}.

ו. ביחידות באחד השנים אמר להתמים דורון אייזנמן (כיום שליח במירטל ביטש, דרום קרוליינה) כי הגבלת המשקה עומדת בתוקפה הן בפורים והן בשמחת תורה, וכן היה עוד כמה פעמים.

ההיתר

אולם היה ארבע שנים שהרבי צוה שבפורים צריך להיות "עד דלא ידע" כפשוטו, ולומר "לחיים" ללא הגבלות<REF>להעיר אשר היה פעם נוספת שהרבי ציוה שיקיימו "עד דלא ידע", היה זה בש"פ כי תשא תשמ"ה, הרבי אמר שאלו שעדיין לא קיימו "עד דלא ידע" בפורים יוכלים להשלים זאת בשבת (אחר כך דיבר על אנשים מסוימים וציום לקיים "עד דלא ידע").}}.

א. פורים תשכ"ו - צוה לרוקן את כל הבקבוקים שהי' אז ב-770, והכריז כי "כל הפושט יד נותנים לו"! <REF>ובעצם גם אז לא ביטל הרבי את ההגבלה על אלו שפחות מגיל ארבעים. הרבי מזג משקה, אבל לכל אחד רק מעט, כמו שנותן בכוס של ברכה, ומי שקיבל כבר לא קבל שוב.}}.

ב. פורים תשל"ט - צוה לשתות כמה פעמים, והוסיף כי "כל המרבה הרי זה משובח"!

ג. פורים תשמ"א - אמר לנצל את הזמן לומר לחיים ללא הגבלות<REF>פורים היה ביום שישי עש"ק פ' צו, אחר מנחה נכנס הרבי שוב - באופן פתאומי - לזאל למעלה ואמר מאמר דא"ח ד"ה "ליהודים היתה אורה". רק מתי מעט היו נוכחים בשעת מעשה, כי כולם היו באמצע מבצעים, לאחר המאמר אמר הרבי לחיים על כוס יין והורה לנוכחים: לנצל את הזמן לומר לחיים בלי הגבלות.}}.

ד. פורים תשמ"ט - אמר לקיים "עד דלא ידע" כפשוטו מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות"<REF>בשיחת פורים תשמ"ט אמר: "יש להמשיך עתה בעניני הפורים - עכ"פ בענין שכולם יוכלים להשתתף בו בנקל, ללא הבהרות כו' ("קיין באווארעניש").. ועד"ז בענין השמחה, שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, "עד דלא ידע".. מקיים הציווי "לבסומי כו' עד דלא ידע" כפשוטו (מבלי לחפש "היתירים" ו"פשרות" וכיו"ב), ואשרי חלקו וגדול זכותו, ויה"ר שממנו יראו וכן יעשו". (כן ראה שם משיחת שבת פרשת תצוה (ערב פורים קטן) עמ' 355, ושם משיחת שבת פרשת ויקהל (פ' שקלים) מבה"ח אדר ב' עמ' 387 מוגה, ובעמ' 391 בהשלמות).}}.

המסקנה

מלבד שנים אלו, לא ידוע על איזה היתר מפורש - שיוריד את התקנה המפורשת - בנוגע לפורים.

בשיחת ליל ג' דסליחות תנש"א <REF>תורת מנחם תנש"א חלק ד' עמ' 298.}} אמר: ובודאי יחליטו גם לערוך (עוד בלילה זה) "א שטורעמדיקן פאַרבריינגען", וההתוועדות תהי' דוקא בשמחה גדולה, ועד למעמד ומצב ד"עד דלא ידע" (עכ"פ אצל אחד מהמתוועדים, והוא יוציא בזה את כל המשתתפים) - אם כי עם ההגבלות כו', שהרי סוף סוף אין זה פורים ("ס'איז דאָך פאָרט ניט פורים")....

ישנם משפיעים הטוענים כי בזה שהדגיש כי "היום [ליל ג' דסליחות] אסור השתיה כי הרי סוף סוף אין זה פורים" שבעצם בזה הוריד הרבי את הגבלת המשקה בפורים. אבל הרבה משפיעים אומרים כי אין זה ראיה כלל להיתר כל שהיא, ואשר לכן איסור השתיה יתר מהמידה אסור גם בפורים.

כמובן אשר על כל אחד לשאול את המשפיע שלו בנידן.

כדאי להוסיף קטע ממכתב מיום כ"ג הרבי תשי"ז "אודות ניצול ימי הפורים בענינים הכללים וגם באופן חסידותי, כי מרוב הטומלעניש עלול שישכחו כלה, אז מען דארף אמאל א חסידשע התועדות כפשוטו ומובן ופשוט שאין זה נוגע כלל בריבוי השתי' ח"ו וכמדובר בהתועדות הפורים דשנה זו, שהחיוב דבסומי בפוריא עד דלא ידע אפשר שתספיק טפה אחת ובלבד שתבוא באופן שתפעול להעמיד את עצמו למע' מהטעם ודעת שלו וכנראה גם במוחש, אז ווען מען וויל אויף א אמת איז גענוג איין טראפען ואם ח"ו עס איז ניט אזוי העלפט ניט אפילו א פעסיל (חבית)")<REF>נדפס באגרות קודש חלק י"ד עמ' תקיח-ט. עד"ז ראה בשיחת מוצאי ט"ו מנ"א תשמ"ט –ספר השיחות תשמ"ט חלק ב' ("וכמדובר כמ"פ שהדבר תלוי ברצונו - שבאם רוצה באמת לא נוגע כמות המשקה (כרצון נה"ב שלו שרוצה יותר ממה שמקבל), וגם על ידי כמות קטנה אפשר לפעול ענין השמחה".}}.

שמחת תורה

בשמחת תורה, ההגבלה הינה כפולה - אמירת שמונה פעמים "לחיים" (על שתי רביעיות של 'משקה')<REF>שיחת שמחת תורה תש"ל - שיחו"ק תש"ל ח"א ע' ?.}}.

ראו גם

• משקה.
• משקה המשמח (קובץ).

קישורים חיצונים

• דיון מרתק ועיון בשיחות הקודש בנוגע להנהגה בחג הפורים
• לשמור על גזירת ה'משקה' - פסק דין של חברי בית דין צדק קראון הייטס לקראת שמחת תורה תשע"ב
• גזירת המשקה שו"ת מאת הרב יהודה ליב נחמנסון