קרית שמואל הינה שכונה השייכת לרשות המונציפלית של העיר חיפה, וגובלת עם קרית ים, קרית חיים וקרית מוצקין. השכונה קרויה על שמו של שמואל חיים לנדוי, ממנהיגי הפועל המזרחי. רחובות רבים בשכונה קרויים אף הם על שם אנשי הציונות הדתית, ורוב תושבי השכונה הינם אנשים שומרי תורה ומצוות מהזרם הדתי-לאומי.

קהילת חב"ד בקריות משתתפים בכינוס תורה בהיכל בית הכנסת

הקהילה החב"דית בקרית שמואל מונה כיום כמאה ועשרים משפחות, ומפעילה רשת מוסדות חינוך פעילים ומצליחים המשמשים את כל חסידי חב"ד המתגוררים באזור חיפה הקריות.

תולדות הקהילה

ראשיתה של קהילת חב"ד בקריות החלה בהתיישבותו של הרב יגאל פיזם באזור.

הרב פיזם שכיהן בתפקיד חינוכי בישיבת פרחי אהרן ובמוסדות נוספים באזור, עבר להתגורר בסמיכות למקום עבודתו, והחל למסור בביתו שיעורי תניא קבועים, שקירבו עשרות יהודים וקנו לעצמם שם טוב. הרב פיזם היה מקפיד לדווח על השיעורים לרבי, וזכה במענות קודש מופלאות. בהמשך, עברו להתגורר באזור גם הרב שמואל פרומר, ועוד.

 
מעמד סיום הרמב"ם בארגון קהילת חב"ד בקריות בשנותיה הראשונות

משגדלה הקהילה, נוצר צורך בבית כנסת חב"די שישמש את הקהילה המתפתחת, וכמו כן כולל לאברכים, שיאפשר למקורבים להתקדם בלימודי היהדות. לצורך כך, נרכש בנין צנוע ממול לתחנת הרכבת המקומית, ברחוב ריינס 11. מקום זה שימש את הקהילה במשך עשרות שנים.

ה'כולל לאברכים', שהוקם בשנת תשמ"ג משך לאזור משפחות רבות, חלקם הגיעו על מנת ללמוד, וחלקם על מנת ללמד. אלו כמו אלו היוו נדבך חשוב בקהילה החב"דית המתפתחת. בראשות הכולל במשך שנותיו הראשונות עמד הרב דוד מאיר דרוקמן, ובשנת תשמ"ו התמנה הרב יגאל פיזם לראש הכולל.

בהתוועדות שהתקיימה בבניין ה'כולל' מיד לאחר הסתלקות הרבנית הצדקנית בשנת תשמ"ח, השתתף הרב זושא וילימובסקי, והועלתה ההצעה לקרוא לכולל על שם הרבנית - "ישיבת נפש חיה על-שם הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא ע"ה". ההצעה הועברה ישירות לרבי, ועוד באמצע ימי השבעה זכתה ההצעה לקבל את אישורו של הרבי, והכולל היה המוסד הראשון ששזכה להיקרא על-שם הרבנית הצדקנית, באישורו של הרבי שליט"א.

בשנת תשמ"ט חזר הרב שמשון פיזם משנת הקבוצה, ועל-פי הוראת הרבי החל לעזור בניהול מוסדות הקהילה עוד באמצע שבעת ימי המשתה לנישואיו. הצטרפותו של הרב שמשון פיזם גרמה לתנופת פעילות מחודשת, והרחיבה את הקהילה החב"דית באזור.

 
רב הקהילה, הרב יגאל פיזם

בשנת תשנ"ז, מינתה הקהילה את הרב פיזם כרב קהילת חב"ד בקרית-שמואל[1].

לקראת שנת הלימודים תשנ"ח, הוקמה בקריה ישיבת תומכי תמימים.

עם הקמתם וביסוסם של מוסדות נוספים בקריה, וביניהם תלמוד תורה 'צבאות מנחם', הישיבה הקטנה והתיכון, התרכזו במקום משפחות רבות, ובנין ה'כולל' הישן נעשה צר מלהכיל את באי בית-הכנסת.

בשנת תשס"ח, חנכה הקהילה את משכנה החדש והמרווח, בחציו השני של בנין הישיבה ('שוק הסיטונאים' לשעבר), ברחוב ריינס 1. בבניין זה ממוקמים משרדי הקהילה, מרכז הפעילות של מוסדות 'נפש חיה', חנות צבאות ה', ואגף ההוצאה לאור.

 
משפיע הקהילה, הרב שלום בער הכהן רייכמן

כיום, מונה קהילת חב"ד בקרית-שמואל כמאה ועשרים משפחות מאנ"ש, הפועלים בכל רחבי הקריות, ומפיצים את מעיינות החסידות.

שיעורי התניא של הרב פיזם מתקיימים כיום בהיכל בית הכנסת של הקהילה, במקביל לשיעורים קבועים נוספים שנמסרים על ידי הרב שלום בער רייכמן, הרב יוסף אברהם פיזם, ופעילויות נשי ובנות חב"ד מידי ערב ראש-חודש.

סניף תנועת הנוער צבאות ה' בקריה מנוהל על ידי הרב פנחס פיזם, ומסגרתו מתקיימים פעילויות 'אבות ובנים' בכל מוצאי שבת, קייטנות, והפעלות שבועיות.

במהלך השנה, מקיימת הקהילה שלושה כינוסי תורה מרכזיים, בהם משתתפים הרבנים האזוריים, ומשפיעים הקהילה.

תפקידים בקהילה

מוסדות הקהילה

רובם של מוסדות החינוך, ממוקמים בקומפלס חינוך מפואר בקצה הדרומי של קרית שמואל, העומדים תחת הנהלתו של מנכ"ל המוסדות הרב לייבל שילדקרויט.

תלמוד תורה 'צבאות מנחם'

  ערך מורחב – תלמוד תורה 'צבאות מנחם' קרית שמואל
 
בנין התלמוד תורה 'צבאות מנחם' קרית שמואל, חיפה

התלמוד תורה מונה כמאתיים וחמישים ילדים, ומשמש כתלמוד תורה המרכזי לכל תושבי אזור חיפה והקריות.

אגף נפרד בבניין, מיועד לילדי הגנים.

בית ספר 'בית חיה'

בית הספר 'בית חיה', הוקם על שם הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא שניאורסאהן ע"ה, אשת כ"ק אדמו"ר שליט"א. בית הספר מונה כשלוש מאות תלמידות, ומיועד אף הוא לבנות אנ"ש מכל האזור.

ישיבת תומכי תמימים

  ערך מורחב – תומכי תמימים קריות

ישיבת תומכי תמימים בקרית שמואל (ישיבה קטנה) הוקמה בשנת תשנ"ז, בראשות רב הקהילה הרב יגאל פיזם. מיקום הישיבה נבחר בדווקא במקום מרוחק מקומפלס החינוך של חב"ד בקריות, על מנת להבטיח מרחק גדול ככל האפשר מהתיכון, ולשמור על גדרי הצניעות.

בשנת הלימודים תשע"א, נפתחה ישיבה גדולה במקום, והישיבה מונה כיום כשישים תלמידים.

מעון 'נפש חיה'

המעון מנוהל על ידי גב' עדינה פיזם, ומיועד לילדי אנ"ש בקהילה.

גמ"ח יוסף יצחק

גמ"ח יוסף יצחק הוקם ומנוהל על-ידי הרב דוד מרציאנו, ומסייע לאנ"ש בקריה במתן הלוואות ארוכות טווח. (גמ"ח זה פועל במקביל לגמ"ח המנוהל על ידי רב הקהילה הרב יגאל פיזם).

בשנת תשס"ז, השיג הרב מרציאנו תקציב מצומצם מעיריית חיפה, והחל לחלק מצרכי מזון בסיסיים למשפחות נזקקות, תוך שהוא דואג להשלים את הפער הכספי. פעילות זו פונה בעיקר לקהל הרחב, אך מסייעת גם לחלק קטן ממשפחות אנ"ש המצויות במצוקה כלכלית.


אנשים בולטים בקהילה

  • הרב אסף חנוך פרומר - משפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בחיפה, וחבר מערכת מאמר מבואר.
  • הרב בועז קלי - יו"ר מטה שבע מצוות בני נח.

התנגדות לקהילה

בעקבות תוכנית מגובשת לבניית בית-כנסת בדוגמת 770 ממול לישיבת פרחי אהרן בקריה ובסמיכות לבית הכנסת 'בלחסן', החלו להתגלע חיכוכים פנימיים בין הקהילה החב"דית בקריות לבין אנשי הציונות הדתית המהווים את רוב תושבי הקריה.

רב הקריה, הרב עקיבא הכרמי, הוציא מכתבי גינוי חריפים ומעוררים סלידה, בהם כינה את הקהילה החב"דית בשלל תוארים בזויים. המלחמה הפנימית גלשה אף לתקשורת, וקהילת חב"ד בקריות (ולמעשה, קהילת חב"ד בכל רחבי תבל) הוכפשה.

החיכוכים לא התבטאו במהלומות מילוליות בלבד, אלא גם נגררו לתגרות ידיים אלימות. חסידי חב"ד שנקלעו להתפלל תפילת שחרית בבית הכנסת המרכזי בקריה, הוכו נמרצות בעוון השתייכותם לקהילה החב"דית[2].

לעומת הפשקווילים המכפישים שהופצו בהוראתו ובעידודו של הרב הכרמי, נהגו אנשי הקהילה בדרך של שלום ופיוס על-פי הוראתו של הרב פיזם, והפיצו כרוזים הקוראים לאחדות המחנות, והתנהגות באופן של אהבת ישראל.

על-מנת להוסיף באור, אגף ההוצאה לאור של המוסדות הפיק סדרת עלונים מרהיבים, הסוקרים את פעילות חב"ד בקריה ומבארים בטוב טעם את שיטתם של חסידי חב"ד בנוגע לבשורת הגאולה והגואל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. המינוי עורר סערה רבתית בעקבות חשש למלחמה ברב דוד מאיר דרוקמן, סערה שגלשה גם אל תחום התקשורת הכתובה, ודרשה את מעורבותם של בית דין רבני חב"ד. בסופו של דבר הסערה שככה, ומינויו של הרב פיזם כרב קהילת חב"ד בקרית שמואל (שכונה השייכת מונציפלית לעיר חיפה) התקבל על כל חסידי חב"ד באזור, מבלי לפגוע במעמדו של הרב דרוקמן כרב קהילת חב"ד בקריות. כיום הרב פיזם והרב דרוקמן נפגשים יחדיו להתוועדויות ביומי דפגרא.
  2. כתגובה הולמת, הודפס מכתב מחאה בגינוי האלימות, עליו חתמו כל ראשי הקהילה, תוך בקשה נפשית לחדול מדרך האלימות ושנאת החינם, ולהרבות באהבת ישראל, כהכנה לגאולה.