שעבוד מצרים

		ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: סדרת העתקות ללא עריכה.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

שעבוד מצרים הינו הכינוי לשעבוד בני ישראל במצרים העתיקה המסופר בתורה, הכולל את התוכנית שהופעלה על ידי הממלכה המצרית החל משנת ב'של"ב ונכשלה סופית בשנת ב'תמ"ח. התוכנית נועדה להקטין את שיעור הילודה בקרב עם ישראל, מחשש למרידתם בממשל.

תולדות השעבוד

כאשר פרעה, מלך מצרים חשש מריבוי וגדילת עם ישראל, ('פן ירבה ופן יפרוץ') החליט לשעבד את עם ישראל , וכך לא יוכלו עם ישראל להגיע למלוכה ולשליטה (כפי שחשש). הוא כפה בעזרת אזרחיו המצריים על עם ישראל לעבוד בפרך, וכך לעקור מהם את האמונה ולהשמיד אותם. בני ישראל עבדו בפרך בבנית ערי המסכנות פיתום ורעמסס. על עבודתם פקחו שטורים יהודים ונוגשים מצריים. שבט לוי לא חויב לעבוד בפרך, כיוון שהמשיך ללמוד תורה. בשנת ב'שס"א, הוחלט שעבודות הכפייה שיוטלו על עם ישראל יהיו קשות ומענות, למשל, רמיסת טיט כדי ללושו היטב ולעשותו לבנים. בשנת ב'תמ"ז הוחלט שעם ישראל לא יקבלו תבן ליצור הלבנים אלא יאספו אותו לבד, ובנוסף, הם יצטרכו להגיע לקצב העבודה שהושג לפני הכבדת תנאי העבודה.

במדרש ובתלמוד

רבי סימאי סבר שהרעיון לשעבד את עם ישראל היה של בלעם, שהיה היועץ של פרעה יחד עם איוב ויתרו. לאחר שהתוכנית התקבלה יתרו התפטר מתפקידו, אבל איוב רק שתק. חז"ל מספרים, כי בהתחלה עם ישראל עבדו בהתנדבות, ולאחר מכן העבודה הפכה לעבודת כפייה. עוד מספרים חז"ל, כי שבט לוי, שבט מנשה ושבט אפרים היו פטורים מהשעבוד. חז"ל אף דורשים, כי משה שכנע את פרעה שייתן לעם ישראל את יום השבת כיום מנוחה.

בתורת החסידות

הרבי מביא את דברי הרמב"ם על הפסוק "ויעבידו מצרים את בני-ישראל בפרך". בהלכות עבדים א, שאומר ש'עבודת פרך' היא עבודה שאין לה קצבה ואין בה תועלת. גם כיום רבים משועבדים לעסקי פרנסתם בבחינת 'עבודת פרך'. על-פי התורה אל לו לאדם להיות שקוע ראשו ורובו בעסקיו, ואין העסק צריך למנוע בעדו להתפלל בציבור ולקבוע עיתים לתורה. מי שעבודתו היא ללא קצבה – זו בעצם 'עבודת פרך'.

ראו גם

• יציאת מצרים
• גאולה