משתמש:שמואל חיים/אבשלום
אבשלום היה בנו של דוד המלך שמרד בו ויוצא למלחמה כנגדו ולבסוף נהרג במלחמה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
מעשה אמנון ותמר[עריכה | עריכת קוד מקור]
אבשלום נולד לאביו דוד המלך מאשתו מעכה בת תלמי ומתואר שהיה איש יפה והיה מגדל שיער כנזיר, אחותו הייתה תמר שמתוארת בפסוק כמוהו כ:"אָחוֹת יָפָה"[1], אמנון חומד בה ורוצה להתחתן איתה ובעצת ידידו יונדב בן שמעה, הוא מעמיד את פעצמו כחולה ומבקש מדוד שיתן לו את תמר שתכין לו לביבות, ובאחד הימים לוקח אותה אמנון ודורש ממנה להתחתן, תמר מסרבת ואומרת לו:"אַל אָחִי, אַל תְּעַנֵּנִי, כִּי לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בְּיִשְׂרָאֵל. אַל תַּעֲשֵׂה אֶת הַזֹּאת. וַאֲנִי אָנָה אוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתִי, וְאַתָּה תִּהְיֶה כְּאַחַד הַנְּבָלִים בְּיִשְׂרָאֵל. וְעַתָּה דַּבֶּר נָא אֶל הַמֶּלֶךְ כִּי לֹא יִמְנָעֵנִי מִמֶּךָּ"[2].
אמנון כועס על כך ומגרש את תמר, אבשלום ששומע על כך כועס גם הוא ופונה לתמר ואומר לה:"הַאֲמִינוֹן אָחִיךְ הָיָה עִמָּךְ? וְעַתָּה אֲחוֹתִי הַחֲרִישִׁי, אָחִיךְ הוּא, אַל תָּשִׁיתִי אֶת לִבֵּךְ לַדָּבָר הַזֶּה"[3], דוד ששומע על כך כועס גם הוא.
שנתיים לאחר מכן כאש הולך אבשלום יחד עם אמנון להסתפר הוא מוציא את חרבו ויחד עם שאר בני המלך הורגים אותו, בעת ששומע דוד על כך:"וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו וַיִּשְׁכַּב אָרְצָה, וְכָל עֲבָדָיו נִצָּבִים קְרֻעֵי בְגָדִים"[4], אבשלום חושש מאביו ובורח לסבו תלמי מלך גשור שם הוא שוהה שלוש שנים, למרות זאת מתגעגע דוד אל אבשלום ורוצה לפגוש אותו.
יואב בן צוריה שרואה שדוד רוצה לפגוש את אבשלום מביים מקרה בו לאישה היה שני בנים ואחד הבנים הרג את השני וכעת רוצים להרוג את מי שהרג, דוד פסק על כך ואמר:"חַי ה' אִם יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת בְּנֵךְ אָרְצָה"[5], יואב בן צוריה ששומע על כך אומר לדוד שאם כן ע"פ פסק דינו הוא צריך להחזיר את אבשלום, דוד מסכים לכך וכשאר מגיע אבשלום:"וַיָּבֹא אֶל הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ עַל אַפָּיו אַרְצָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיִּשַּׁק הַמֶּלֶךְ לְאַבְשָׁלוֹם"[6].
המרד[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר חזרתו של אבשלום הוא מושך וסוחף אחריו את העם, לאחר מכן הוא פונה לאביו דוד ומבקש ממנו לנסוע לחרבון, דוד מברך אותו ואומר לו "לך בשלום"[7], להלכה נפסק שעל האדם להגיד לחברו "לך לשלום", וזאת שכאשר אמר יתרו למשה "לך לשלום" הוא עלה והצליח ושאמר דוד לאבשלום "לך בשלום" הדבר נגמר בהריגתו[8].
בחברון מתמנה אבשלום למלך, דוד ששומע על כך בורח יחד עם משרתיו מירושלים, כאשר שומע דוד שאחיפותל הצטרף לאבשלום הוא מתפלל:"סַכֶּל נָא אֶת עֲצַת אֲחִיתֹפֶל ה'"[9], ואכן זמן קצר לאחר מכן אחיפותל מתאבד לאחר שאבשלום לא הסכים לקבל את עצתו[10].
דוד שולח באותו את חושי הארכי שירגל אחר אבשלום, שמצליח להזהיר את דוד לא לישון בערבות המדבר מפני שאבשלום מתכנן להגיע לשם ולהרוג אותו, ובמקום זה הם בורחים למחניים, במחניים מחלק דוד את העם שלוש קבוצות[11] והם יוצאים למלחמה כנגד אבשלום.
מות אבשלום[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתורת החסידות מבואר על היות אבשלום איש יפה שנבעה דווקא מההפכים שהיו בו[12], יופיו של אבשלום התבטא בפניו ששם עיר היופי של האדם[13].