מאיר זלמן מינוביץ'
הרב החסיד ר' מאיר זלמן מיאנאוויטש היה החוזר הראשי במשך תקופה אצל אדמו"ר הזקן.
אודותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאביו הרב חיים לייב הבנאי בשנת תק"ג בעיר יאנאוויטש.
כבר מילדותו נתגלו בו כשרונות רבים, וזכרונו המופלא היה לשם דבר. בגיל ארבע שנים כבר התפרסם בעירו כתפסן נפלא, אשר משמיעת הש"ץ בלבד ידע כמה פסוקים בעל פה, וכשהכניסו אביו לחדרו של ר' דובער המלמד דרדקי, ביום הראשון כבר ידע את הא"ב בעל פה, וביום השלישי ידע צירוף האותיות, ובמשך השבוע הראשון כבר ידע בעל פה חלק מהתפילה.
עד גיל ארבע עשרה למד בעיר מולדתו, ואחר כך הלך ללמוד בוויטבסק, והתחבר לתלמידי הרב הקדוש רבי אברהם מקאליסק. כעבור כמה שנים נשא לאשה את בת אחד המלמדים בעיר קאלישק.
בתאריך ז' שבט תקכ"ט נסע ר' מאיר להורודוק לרבי מנחם מענדל מויטבסק. בי' שבט הגיע לר' מנחם מענדל, היה זה בשבת שירה, והוא השתתף בהתוועדות, בה השתתפו כל תלמידי המגיד ממזריטש. שם הכיר לראשונה את אדמו"ר הזקן.
בתחילת חודש אייר תקכ"ט נסע לליאזנא והתקשר אל אדמו"ר הזקן. בראשית שנת תק"ל התיישב שם עם משפחתו.
בשנת תקל"ח שימש ר' מאיר זלמן כ'חוזר הראשי' של אדמו"ר הזקן, וחזר על כל תורותיו ומאמריו.
בשנת תק"נ עלה עם משפחתו לארץ הקודש. דרך 'כולל חב"ד' שלח לו אדמו"ר הזקן קיצבה שנתית למחייתו.
את מקומו ב'חזרה' מילא ר' אפרים שמחה מבישינקוביץ'[1].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, אוצר חסידי חב"ד ח"א עמ' 183.
הערות שוליים
- ↑ קונטרס דברי ימי החוזרים עמ' ב'-ג'.