אליעזר קפלן
הרב אליעזר קפלן היה מנהל גשמי של ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיירה בוברויסק.
בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב.
כבר בעודו בחור, בסביבות שנת תרס"ד-תרס"ה היה שותף בארגון הגרלת 'פיס' יחד עם מנחם גאנזבורג, שהרווחים היו מיועדים לטובת תומכי תמימים, ושהו לצורך כך בוורשה במשך מספר חודשים, אך ההגרלה לא הצליחה כל כך[1].
לאחר נישואיו קבע את מגוריו בליובאוויטש, ושימש כמנהל לשכת ישיבת תומכי תמימים, ובענינים רבים כיד ימינו של אדמו"ר הריי"צ, ואדמו"ר הרש"ב מכנה אותו באחד ממכתביו: "ידידי המפורסם, ותיק וחסיד, ירא אלוקים כו'"[2].
במסורת החסידית השתמרו סיפורים רבים בנוגע להוראות השונות שקיבל מרבותינו נשיאינו, דוגמת ההוראה של אדמו"ר הרש"ב שלא הסכים לקמץ ב'קינוח' של סעודת שבת גם כשהמצב הכספי של הישיבה היה דחוק מאוד, מכיון שזהו דבר המוכרח.
בעקבות מהפכת האזרחים שבסיום מלחמת העולם הראשונה והמצב הכלכלי המאתגר של הישיבה, יצא למסע גיוס כספים יחד עם המשגיח הרב שילם קוראטין.
בלוויה של החסיד ר' מיכאל בלינער כאשר אדמו"ר הריי"צ נמנה בעצמו בין נושאי המיטה והנעל שלו שקעה בטיט, הזדרז ר' אליעזר קפלן להגיש לרבי את הנעל שלו.
בשנת תרע"ח נמנה על הקבוצה האחרונה שעזבה את ליובאוויטש, ופיקד על הטמנת חפצי רבותינו נשיאינו מתוך תקווה שלאחר סיום המהומות יוכלו לשוב ולאסוף אותם[3].