רבי חנינא בן דוסא
רבי חנינא בן דוסא היה תנא עני מרוד, ועליו יצאה בת קול: כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת.
מסופר כי כאשר צעד ברחוב וירד גשם, אמר רבי חנינא: כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער? והגשמים פסקו מלרדת. כאשר הגיע לביתו אמר: כל העולם כולו בצער וחנינא בנחת? והגשמים החלו שוב לרדת[1]
בזכותו נזדכך העולם באופן של ממילא[2]
היה ידוע שכשבאו לפניו להזכיר חולה, היה לו סימן אם החולה ימות או לא. אם תפילתו היתה שגורה בפיו, סימן שהיא מקובלת, ואם לאו, סימן שהחולה ימות.