אור כשדים

אור כשדים הוא מקום עתיד המוזכרת בתנ"ך בתיאור תולדות חייו של אברהם אבינו, וחז"ל מספרים כי בו אירע הנסיון העשירי של כבשן האש.

בסיפור התורה

בספר בראשית נזכר אור כשדים פעמיים:

• "וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, בְּאוּר כַּשְׂדִּים"
• "וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ".

חז"ל מספרים כי אור כשדים היה מקום עבודת אלילים שבו עמד אברהם אבינו בניסיון של מסירות נפש כאשר נמרוד השליכו לכבשן האש, ואברהם ניצל בנס. מדרש זה אינו מופיע במפורש בתורה, אך הוא מובא במקורות חז"ל.

לפי הרבה מפשטני המקרא אברהם אבינו נולד באור כשדים, אך כמה מהפשטנים ובהם הרמב"ן טוענים שנולד דווקא בחרן.

זיהויה הוודאי של העיר שנוי במחלוקת, רבים מהחוקרים מזהים אותה כאור השומרית, בעוד המסורת האמונית מזהה אותה כמיקום הקרוב יותר לארם נהריים, דוגמת העיר אורפה שבדרום טורקיה, העיר ארך שבדרום עיראק, או העיר אוררטו שבמזרח טורקיה או אורקש שבצפון מזרח סוריה.

פירוש השם

בפשטני המקרא מופיעים כמה ביאורים לשם המקום:

• כבשן האש - ה'אור' רומז לכבשן האש לתוכו נזרק אברהם בנסיון העשירי (כמו שכתוב "חמותי ראיתי אור" (ישעיה מד, טז).
• בקעה - 'אור' הוא מלשון מאורה או בקעה, כלומר מקום עמוק, כמו שכתוב "מאורת צפעוני" (שם יא, ח).
• הר - אור הוא מלשון 'הר', כמו שכתוב "באורים כבדו ה'", כפי שהיה נהוג בימיהם שהיו מדליקים אור בראש ההר לסימן וכיוצא בזה.
• גבול
• מישור.

הכשדים, היתה אומה שחיה בדרום מסופוטמיה (בימינו בדרום עיראק), ונקראו כשדים, כשדיים, או כלדיים, ולפי כל הביאורים מדובר מקום מסויים בארץ כשדים.

בתורת החסידות

באור התורה מבאר אדמו"ר הצמח צדק את הקשר בין שלושת הפירושים המובאים ברבינו בחיי (בקעה, הר ואש) שהקישור של הלשון 'אור כשדים' עם הפסוק 'מאורת צפעוני', מרמז על כך ששניהם קשורים עם הלשון 'יהי מאֹרֹת' בבריאת העולם שנכתב בכתיב חסר, מלשון מארה וקללה, כי זהו שורש היניקה של הלעומת זה, והקב"ה הוציא את אברהם מתוך שורש היניקה של הלעומת זה, מתוך ה'בקעה' והעלה אותו על ה'הר' של אור כשדים שיהיה לנס ולאור לכל העולם באמצעות הפרסום של עמידתו בנסיון כבשן האש ופרסום אלוקות לכל העולם ('אור' מלשון אש).