מכון המקדש
המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש, המכונה מכון המקדש הוא מכון מחקר, מרכז תיעוד, הוצאת ספרים וגם מוזיאון העוסק בנושאי בית המקדש וכליו.
מטרתו הרשמית היא בניין בית המקדש השלישי, ובפועל הוא עוסק בעיקר בהשבת נושא "בית המקדש" לתודעה הציבורית ובקידום העיסוק היומיומי בנושא זה.
המכון נוסד בשנת תשמ"ד ובראשו עומד הרב ישראל אריאל.
פעילות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מאז הקמת המכון יוצרו בחסותו כלים רבים המיועדים על ידו לשימוש ככלי המקדש, כגון המנורה ומזבח הקטורת, שולחן לחם הפנים והכיור, ונתפרו בגדים הזהים לבגדי הכהנים במקדש. המכון מעסיק אמנים המציירים תמונות הממחישות את עבודת המקדש וסדריו, ובמהלך השנים אף הוציא לאור מחזורים, סידורים וספרים העוסקים בנושא זה, בליווי תמונות. בתחילה יצאו הספרים בשיתוף הוצאת כרטא אולם כיום המכון מוציא את ספריו בהוצאה עצמית או בשיתוף הוצאת קורן (הספר החדש "בית המקדש בירושלים"). המכון מארגן הרצאות וימי עיון.
בשנת תשס"ו החל המכון להוציא עלון פרשת השבוע, במטרה להגביר את המודעות לנושא המקדש. הוצאת העלון פסקה כעבור כשנה.
החל משנת תשע"ד החל המכון, בשיתוף תנועת נשים למען המקדש וארגונים נוספים, בסבב של אירועים במעגל השנה שמשחזרים את העבודות שנעשו במקדש בכל מועד: איסוף מחצית השקל בחודש אדר, זכר לקרבן פסח והנפת העומר בניסן, הדמיית שתי הלחם בשבועות, זכר לניסוך המים בסוכות, ועוד. אירועים אלו נערכים על ידי המכון בשאיפה לדיוק מלא בתהליך השחזור, כתרגול לקראת בית המקדש השלישי, בהשתתפות כהנים לבושים בבגדי הכהונה.
תערוכת כלי המקדש[עריכה | עריכת קוד מקור]
המכון מציג תערוכה קבועה ובה תמונות שמן המתארות את סיפורי התנ"ך, מבריאת העולם, וכן את ההוויה והעבודות בבית המקדש. בנוסף מוצגים חלק מכלי המקדש ששוחזרו על פי מחקרי המכון.
בשנת תשע"ג עברה התערוכה למשכנה החדש, ברח' משגב לדך 40 ברובע היהודי (בקצה המדרגות העולות מן הכותל). בשנת תשע"ו הופעלה מערכת הדרכה בסיוע מולטימדית אור ושמע וכן סרט סיכום, כתחליף להדרכה האנושית שהייתה עד אז. ההדרכה תורגמה לשפות רבות וניתן להאזין לה בין השאר באנגלית, איטלקית, רוסית, ספרדית, סינית (מנדרינית), צרפתית, פורטוגזית, אמהרית, גרמנית, קוראנית ועוד.
המנורה בעלת הקנים העגולים[עריכה | עריכת קוד מקור]
סמוך לכניסה לתערוכה, ברחבה הצופה אל הר הבית באמצע המדרגות לכותל, הוצבה מנורה מצופה זהב שהוקמה על ידי מכון המקדש[1]. הרחבה נקראת "רחבת המנורה".
כולל בית הבחירה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנוסף למכון המקדש, המכון הקים כולל מחקר תורני בשם בית הבחירה, אשר בראשו עומדים הרב ישראל אריאל ובנו הרב עזריה אריאל. החוקרים עוסקים בלימוד מעמיק בנושאי המקדש השונים, כגון: בגדי הכהונה, כלי המקדש, זיהוי מקום המקדש, פרה אדומה, דיני הקרבנות ופתרון בעיות שונות הקשורות לחידוש עבודת הקרבנות בזמן הזה. כמו כן המכון הוציא גרסאות לתלמוד על מסכתות יומא, זבחים ופסחים הקרויים "שערי היכל" ובהם מאות מערכות העוסקות במקדש ובעבודת הקרבנות.
מכון המחקר מתעתד בעתיד הרחוק להוציא לאור ספרים דומים לכל המסכתות בסדר קדשים, וכן למסכתות משאר הסדרים העוסקות בנושאי המקדש.
תפעול המכון[עריכה | עריכת קוד מקור]
מייסד המכון והעומד בראשו הוא הרב ישראל אריאל, והוא אף עוסק רבות במחקרים בנושא המקדש ובהרצאות ברחבי הארץ, להגברת המודעות והשאיפה לבניית בית המקדש.
המחלקה הבינלאומית של המכון, בשפה האנגלית, מנוהלת על ידי הרב חיים ריצ'מן.
המכון מקבל תרומות מאנשים פרטיים[2] כך למשל איל ההון האוקראיני ודים רבינוביץ' תרם כסף לייצור מנורת זהב.
מחקרי המכון הנמצאים כבעלי עניין לכלל מקבלים מימון משרד התרבות והספורט וכן מתרומות. מחזור הפעילות של המכון לשנת תשס"ח היה 3.9 מיליון שקל.
הקשר של המכון עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
מכון המקדש קיבל הנחיות ועידודים מהרבי.
- כשנציג מטעם המכון עבר אצל הרבי בחלוקת דולרים, נתן לו הרבי דולר נוסף ואמר: "להמשיך את מעשה הכלים"[3].
- כשעבר הרב מנחם מקובר אצל הרבי בשנת תשמ"ח עודדו הרבי להמשיך בכתיבת הביאור להלכות בית המקדש, עליו עבד באותו זמן.
חיבורים מחקריים וספרי המכון[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אנציקלופדית בית המקדש בירושלים: סקירה חזותית מקיפה בנושא המקדש, כליו ועבודת הקודש שנערכה בו. מהדורה מחודשת (תשע"ו) בהוצאת קורן, כל תמונות מכון המקדש בליווי הסברים באלבום מפואר.
- ההר הטוב הזה והלבנון - על גבולות ארץ ישראל בהלכה, בצפון הארץ.
אטלס ארץ ישראל לגבולותיה על פי המקורות. 2 כרכים בהוצאת כרטא. אוצר ארץ ישראל, על גבולות ארץ ישראל על פי ההלכה, בשישה כרכים (שניים יצאו לאור בתש"ע והיתר בתשע"ג). שערי היכל על מסכתות: יומא, זבחים (2 כרכים) ופסחים (2 כרכים): סיכום סוגיות המסכת על פי ראשונים ואחרונים, עם תוספתא במהדורה מאירת עיניים ומבוארת.
- צפיה: סדרת כתבי עת העוסקים בצפייה למקדש לגאולה ולשלטון התורה בארץ ישראל.
- סדרת ספרי "אוצר המקדש", סדרת ספרים, בהם סידורים ומחזורי תפילה, בהוצאת כרטא, המבוססים על הקשר לבית המקדש.
- מחזורים לראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, פסח ושבועות בשלושה נוסחים: ספרד, אשכנז ועדות המזרח. בסדרת המחזורים, בנוסף לתפילה ופירושיה, ישנם מאמרים של הרב אריאל על העבודות המיוחדות לאותו החג בבית המקדש.
- הגדת המקדש בשלוש שפות: עברית, אנגלית וצרפתית.
- סידור המקדש בשני כרכים - ליום חול ולשבת.
- סידור המקדש לאם ולבת ישראל: "הסידור מראה קשר עמוק ומהותי בין המקדש ובין האשה בישראל, שכן לאשה בישראל חלק חשוב בעיצוב פני העם היהודי לדורותיו. היא עומדת לימין בעלה, היא גם אם ומחנכת, ולא פחות דוגמה ומופת בנאמנותה לתורה, דבקותה במצוות השם, במסירות ובהעברת מסורת התורה והמצוות מדור לדור".
- ספר המקדש
- ארצי ומולדתי - עקירת יישובים בארץ ישראל, תשס"ה. "לימוד בעניין עשרות מצוות ואיסורים הנוגעים לבעיית עקירת יישובים" (מתוך ההקדמה לספר).
- מנורת זהב טהור בהוצאת מכון המקדש, הספר עוסק בהיבטים הפרקטיים וההלכתיים של בניין מנורת המקדש בימינו [4].
- סנהדרין הגדולה, מתאר את תולדות הסנהדרין, קיומה והניסיונות לחידושה בכל הדורות. הטענה המרכזית בספר היא שסמיכה לסנהדרין איננה תלויה בהכרח ב"סמוך מפי סמוך". הספר יצא לאור בכנסה העשור לחידוש הסנהדרין בירושלים, תשע"ה.
- מורא המקדש - הלכות העלייה להר הבית.
- שמירת המקדש - פרטי המצווה לשמור סביב בית המקדש ויישומה כיום.
- שערי טהרה - מושגי יסוד בהלכות טומאה וטהרה.
- מזבח א-לוקים - הלכות הקמת המזבח וההיבטים המעשיים בימינו.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' מנדי דיקשטיין, להתגעגע כל יום מחדש לבית המקדש, ראיון עם הרב ישראל אריאל מנהל מכון המקדש, שבועון בית משיח גיליון 1421 ע' 21-26
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ המנורה עגולה ולא אלכסונית היפך שיטתו של הרבי. תמונת המנורה.
- ↑ יהודים ושאינם, אך לא מגופים נוצריים, אלא רק מקהילות "בני נוח", שתרומותיהם מותרות על פי ההלכה, כפי שמפרסם אתר המכון.
- ↑ מקדשך על מכונו שבועון כפר חב"ד גליון מס' ?
- ↑ הספר שולל את דעתו של הרבי ומסביר את הרמב"ם הפוך שקני המנורה היו עגולים.