סליחות

בחודש אלול נהוג לומר סליחות בכל תפוצות ישראל, כחלק מעבודת התשובה.

על החסיד רבי יעקב לייב מראססנע מסופר, כי היה בוכה רבות באמירת הסליחות. כששאלוהו למה הוא בוכה, הוא ענה: חלילה, איני בוכה, אני מנגב את הבוץ שהצטבר במשך ימות השנה.

אדמו"ר הרש"ב הפליא בזאת את תמימותו של יהודי פשוט. בהסברו של אותו רבי יעקב לייב, מונח הסברו העמוק של אדמו"ר האמצעי על הפסוק "אם תכבסי בנתר", שישנן דמעות המיועדות לכיבוס הנשמה, ולא ההתרגשות בהם היא העיקר.

מנהגי חב"ד

מנהגנו לומר הסליחות בשבוע של ראש־השנה או בשבוע שלפניו — ודלא כמ"ש בלקוטי תורה: ״ולכן אומרים סליחות וי״ג מדות מראש־חודש אלול ואילך״.

סדר הסליחות

סדר הסליחות לקודם ראש־השנה — שהורה כ״ק מו״ח אדמו״ר [מוהריי״צ] — הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו, ולמנהג ליטא־רייסיךזאמוט, בשינויים קלים.

בליובאוויטש היה הכל מסודר באמירת הפזמונים שבסליחות ובמחזור. היו פזמונים קבועים שנהגו לאומרם. פעם, באמירת הסליחות, דילג החזן על אחד הפזמונים שנהגו לאומרו. בשעת מעשה עמד הרבי, אאמו״ר [מוהרש״ב], באמצע האמירה, וכשסיים שאל האם אמרו אותו פזמון. כשהשיבוהו בשלילה ציוה לחזור ולאומרו. ודיבר על כך שעתה אין אומרים את מה שצריכים לומר וכו׳. ואמר, שכבר כמה פעמים רצה לסדר את הדברים שיש לאומרם בסליחות ובמחזור, אלא שמצד דוחק הזמן אין זה בא לפועל.

״הנשמה לך״ — הש״ץ מתחיל בקול רם.

כשמתחילין סליחה אומרים ״אלקינו ואלקי אבותינו״, חוץ מסליחה המתחלת בשם . אבל בסליחה המתחלת ״אדון״, אומרים ״אלקינו ואלקי אבותינו״ .

הנוסח ב״א־ל מלך יושב״ — ״ומתנהג בחסידות״, בתוספת וא״ו.

את פסוקי ״שמע קולנו״ אומרים פסוק בפסוק — חזן וקהל — עד הפסוק ״אל תעזבנו״ ולא עד בכלל.

בסליחות אין אומרים וידוי — ״אשמנו בגדנו״ כו׳ — אלא רק פעם אחת.

בסליחות אין נופלין על פניהם.

אומרים קדיש ״תתקבל״ אחר הסליחות, גם אם מתפללים שחרית מיד אחריהן.

בסיום הסליחות נוהגים אנ״ש לשיר את ״רחמנא דעני״ וכו׳ בניגון שלימד הרבי בשמחת־תורה תש״כ. גם בבית־מדרשו של הרבי נהגו כן, והרבי היה מעודד את השירה כדרכו בקודש.

בשאלתו על מנהגנו שלא לומר פסוקי ״זכור ברית״ בערב ראש־השנה, ועד״ז הוא גם השאלה בחידוש דאמירת ״ויאמר דוד אל גד״ — הקושיא שרושם שאלתי את כ״ק מו״ח אדמו״ר [מוהריי״צ] בעת שסידר רשימת סדר הסליחות, ואמר שלמרות הקושיא, אבל כן נוהגין.

הסליחות בשאר הימים (מלבד מוצאי שבת סליחות) — באשמורת הבוקר.

סליחות בעשרת ימי תשובה

אין המנהג בחב"ד לומר סליחות בעשרת ימי תשובה. בטעם דבר זה אמר הצמח צדק הצ"צ: עד כאן (עד ר"ה) מצות אמירה, ומכאן ואילך מצות עשיה".

על אף שנשיאי חב"ד לא היו אומרים סליחות, היו נשי הנשיאים, הרבנית הצדקנית מרת רבקה אשת מהר"ש, הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא אשת הצמח צדק, והרבנית הצדקנית מרת שיינא אשת אדמו"ר האמצעי, כן אומרים סליחות.