פרזידנט (תואר כבוד)
פרזידנט הוא צורת כינוי מקובלת אצל חלק מחסידי חב"ד כתחליף לתואר 'נשיא מדינת ישראל'. הרבי נמנע להשתמש בתואר נשיא כלפי נשיא המדינה בנימוק שהתואר "נשיא ישראל" שמור למלך המשיח[1], אך כשהרבי כתב באנגלית לא נמנע משימוש בתואר פרזידנט. עם זאת, כשהרבי כתב בעברית לא כתב פרזידנט, ונימק זאת שבשינוי תואר יש בו משום התערבות בענינים של הזולת.
הפרזידנט בישראל
הפרזידנט של מדינת ישראל, עומד בראש המדינה מבחינה חוקית אבל תפקידו בפועל ייצוגי בעיקרו, והמדינה מנוהלת למעשה בידי ראש ממשלה, שנבחר על ידי הכנסת. עם זאת, גם לפרזידנט ישנן כמה סמכויות השמורות רק לו, ובראשן הסמכות להעניק חנינה והטלת תפקיד הרכבת הממשלה על האיש המתאים לאחר הבחירות.
בשונה ממדינות אחרות בהם הפרזידנט מכהן גם כראש הממשלה, ונבחר בבחירות ציבוריות, במדינת ישראל הפרזידנט נבחר על ידי חברי הכנסת, ותקופת כהונתו נמשכת שבע שנים[2].
הפרזידנט בעולם
נשיאי המדינות ברוב העולם מוגדרים גם כשולטים במדינה והם אלו שנבחרים בבחירות על-ידי הציבור ומקימים ממשלה.
בארצות הברית
| ערך מורחב – נשיאי ארצות הברית |
בארצות הברית הפרזידנט נבחר כל 4 שנים בבחירות מאורגנות על ידי האזרחים בכלל המדינות ונקבע על ידי קבלת מנדטים בכל מדינה ומדינה.
לנשיאי ארצות הברית רבים יש קשר עם הרבי וכל אחד מהם בדרך-כלל נוהג להכריז על י"א ניסן כיום החינוך השנתי, והם מרבים לעזור לשלוחי הרבי באשר הם.
התואר פרזידנט
אצל חלק מחסידי חב"ד מקפידים שלא להשתמש במינוח 'נשיא המדינה' ולהשתמש במקומו במינוח 'פרזידנט'. נוהג זה השתרש על פי מכתבו של הרבי לפרזידנט השני של מדינת ישראל, מר יצחק בן צבי, בו הסביר כי התואר "נשיא ישראל" שמור למלך המשיח, ולכן קשה לו להשתמש בתואר זה בנוגע למשרת נשיא מדינת ישראל, והרבי עצמו כשכתב באנגלית פנה אל האישים השונים שהחזיקו בתפקיד זה בתואר 'פרזידנט'[3].
וכך כתב הרבי במכתבו הראשון למר יצחק בן צבי לאחר התמנותו לכהן בתפקיד:
אפשר שפסקא הבאה להלן צריכה הייתה לבוא בראש המכתב, והיא - בקשת סליחה על שפתחתי מכתבי בלי להקדים תוארים וכו'. וגם בזה סמכתי על מה שתיארו לפני ממדותיו ותכונות נפשו אשר יבין לדעי.
מיום הלכי ל"חדר" ועוד קודם לזה התחיל להתרקם בדמיוני ציור גאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרון, גאולה כזו ובאופן כזה שעל ידה יהיו מובנים יסורי הגלות הגזירות והשמדות. וכחלק מעתיד מזהיר זה וכחלק מגאולה זו יהיה "נשיא זה מלך, לא נשיא שבט - אלא שאין על גביו אלא השם אלקיו"[4], והכל יהיה באופן אשר בלבב שלם ובהבנה מלאה - "יאמר ביום ההוא אודך השם כי אנפת בי"[5]. ולכן כל כך קשה לי להשתמש בתואר זה בקשר עם בני ישראל בעת אשר יעקב קטן הוא ובני ישראל "דווים דחופים סחופים ומטורפין ויסורין באים עליהם"[6]. יכולתי להשתמש במילה זו מן השפה ולחוץ, אבל כיון ששמעתי אשר כבודו אמיתי הוא - לא רציתי לכזב בנפשי, ואתו הסליחה.
בהמשך למכתב זה, הבהיר הרבי במכתבו לרב שלמה יוסף זוין כי שלילת התואר "נשיא" היא דוקא כשהוא משמש לתיאור המתיימר להקיף את עם ישראל כולו, ומתקשר לאידיאולוגיה לפיה אדם שאינו שומר מצוות יכול לעמוד בתפקיד זה. אך באשר לנשיא בהקשר מצומצם יותר כמו 'נשיא שבט' 'מפלגה' וכדומה - אין הדבר מהווה בעיה[7]. כמו כן הבהיר הרבי מדוע השמיט את התואר לחלוטין ולא השתמש בתואר „פרזידנט“, כי בשינוי תואר יש משום התערבות בענינים של הזולת.
נושאי התפקיד במדינת ישראל
| פרזידנט מדינת ישראל | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
קישורים חיצוניים
- "הנשיא שז"ר אמר לי: הנשיא זה הרבי" ● וידאו - באתר
י"א אלול תשע"ו
הערות שוליים
- ↑ מכתב מתאריך ה' חשון תשי"ז, אגרות קודש חלק יז אגרת 'תתיא.
- ↑ עד לשנת תשנ"ח תקופת הכהונה הייתה למשך חמש שנים, והפרזידנט המכהן היה יכול להתמודד בבחירות לכהונה נוספת.
- ↑ יוצאת מן הכלל הינה הפרוכת בבית הכנסת בבית שז"ר בכפר חב"ד, בה הסכים הרבי כי ירקם עליה התואר "נשיא המדינה".
- ↑ הוריות יא, סוף ע"א.
- ↑ ישעיהו יב, א.
- ↑ יבמות מז, א.
- ↑ אגרות קודש חלק יג, אגרת ד'שמז. בנוסף הרבי התייחס לכך גם במכתב מתאריך ה' חשון תשי"ז, אגרות קודש חלק יז אגרת 'תתיא.