ניז'ני נובגורוד

ניז'ני נובגרוד היא עיר ברוסיה הנמצאת במרחק נסיעה של מספר שעות ממוסקבה ובעבר הייתה בה קהילה חסידית פורה בראשות הרב שלמה רסקין (רודניא) וחתנו הרב משה וישצקי.

היסטוריה כללית

העיר נוסדה בד'תתקפ"א על ידי יורי וסוולודוביץ', נסיך ולדימיר. בה'ע"א נסיך מוסקבה יורי דנילוביץ' כבש את העיר והמליך עליה את אחיו בוריס. בה'קל"ז העיר נכבשה על ידי אורדת הזהב, שהחריבה ושרפה את העיר. בה'קנ"ג צירף ואסילי הראשון את נסיכות ניז'ני נובגורוד לנסיכות מוסקבה. בה'קס"ח העיר נכבשה שוב על ידי אורדת הזהב בהנהגת אדיגיי ושוב הוחרבה. בתקופת איוואן השלישי וואסילי השלישי הפכה העיר לעיר גבול עם חאנות קאזאן, אך לאחר כיבוש קאזאן בידי איוואן האיום בה'רי"ב היא איבדה מחשיבותה זו.

ב"תקופת הצרות" תמכו אנשי ניז'ני נובגורוד במוסקבה, ואף שלחו פלוגות כדי להילחם בפולשים הפולנים.

בתקע"ז עבר היריד האזורי לכפר קונבינו, פרברו של העיר, אירוע שהביא להתפתחות החשיבות הכלכלית של העיר והיריד הפך להיות בין החשובים באימפריה הרוסית. בתקצ"ד ביקר בעיר הצאר ניקולאי הראשון. לכבוד ביקורו בעיר נבנתה מזרקה והותקנה אספקת מים זורמים לכל התושבים. בתרכ"ב נבנתה מסילת ברזל למוסקבה. בתרנ"ו העיר אירחה את התערוכה הכלל רוסית לתעשייה ומסחר ובה הוצגו לראשונה הרדיו של אלכסנדר פופוב ומגדל המים ההיפרבולי של ולדימיר שוחוב. הקומוניסטים השתלטו על העיר כבר בתרע"ז.

בתרע"ט הפרברים קונבינו וסורמובו קיבלו מעמד של עיר. בתרפ"ט קונבינו וסורמובו צורפו לעיר כשכונות וניז'ני נובגורוד הוכרזה כבירת הקראי של ניז'ני נובגורוד, שכולל חוץ ממחוז ניז'ני נובגורוד המודרני גם את שטחי רפובליקות צ'ובשיה, אודמורטיה, מארי אל ומחוז ויאטקה. בין תרצ"ב לתשנ"א העיר נקראה גורקי על שם הסופר מקסים גורקי, ושמו של המחוז השתנה בהתאם.נוסד בעיר בית חרושת גדול לרכב, מפעל גא"ז שהפך את העיר למרכז תעשייה זו ברוסיה. בתרצ"ג נבנה הגשר מעל לנהר אוקה, ומעליו מסילת הברזל ממוסקבה לסיביר. בתש"ז נחנך בעיר קו הטרוליבוס הראשון. ב-תשמ"ה,כשאוכלוסיית העיר הגיעה למיליון נפש, נחנכה בעיר הרכבת התחתית.

הקהילה היהודית בעיר

בתקופת הצאר ליהודים לא ניתנה האפשרות להתיישב במרכז רוסיה מכיוון שזה היה מעבר ל"תחום המושב" ולכן התיישבות היהודים בניז'ני התחילה לפני קצת יותר ממאה חמישים שנה כאשר צורפו לרוסיה מחוזות גדולים כמו בלארוס, אוקראינה, ליטא ופולין המזרחית עם אוכלוסייה יהודית גדולה, החלו יהודים לסחור ולבקר בניז'ני, אבל התיישבות יהודית קבועה עדיין לא הייתה.

בשנת ת"ר לאחר גיוס יהודים לשירות צבאי על פי צו המלך ניקולאי הראשון במסגרת מה שידוע בתור גזרת הקנטוניסטים החלה ההתיישבות היהודית בניז'ני, זאת מכיוון שהחיילים נשארו לגור במקום שירותם הצבאי והפכו לתושבי העיר או לסוחרים. הם אלו שהקימו את הקהילה היהודית בניז'ני אשר מנתה 300 איש בשנת תר"י ו-3,000 איש בשנת תרע"ג . לקהילה היה בית כנסת, תלמוד תורה, חברה קדישא, קופת גמ"ח, ובראשה עמדו רב וגבאי.

במלחמת העולם הראשונה והשנייה החלו להגיע גלי פליטים לניז'ני ובכך גרמו לעליית מספר היהודים בעיר אך בכל התקופה שאחרי המלחמה המגמה הכללית הייתה של ירידת מספר היהודים במחוז ניז'ני.

הקהילה החסידית-חב"דית בעיר בתקופה הקומוניסטית

בעיר התיישב בתחילת התקופה הקומוניסטית הרב שלמה רסקין (רודניא),העיר שפחות התאפיינה ברדיפות שאפיינו את שאר העיר ברחבי רוסיה,הפכה למקום מקלט עבור חסידים ויהודים רבים שמצאו שם את ר' שלמה.

ר' שלמה נודע בעיר כאחד מחשובי העיר.

בעיר התיישבו בזמנו גם בניו ובנותיו ונוהלה קהילה במחתרת.

חתנו , ר' משה וישצקי גם הוא השפיע רבות.

בזמן המלחמה אט אט התפזרה הקהילה הקטנה שנוצרה במקום.

כיום

בעיר פועל השליח ר' שמעון ברגמן שהגיע לעיר בשנת תשנ"ח.

בעיר ישנם עשרות אלפי יהודים שאלפים מהם בקשר עם בית חב"ד במקום.

בעיר מתקיימת מידי שנה הישיבת קיץ מטעם הישיבה במוסקבה.