כורש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־13:23, 28 בדצמבר 2023 מאת 212.179.174.198 (שיחה) (←‏תולדות חיים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כּוֹרֶשׁ היה מלכה הראשון של הממלכה הפרסית, ואביו של אחשורוש. נודע בשל הסכמתו לתת ליהודים להקים את בית המקדש השני.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כורש נולד לאביו "כנבוזי הראשון" שהיה מלך על מדינת אנשאן[1] מצאצאי תירס בן יפת. על פי גרסא אחרת היה כורש בנה של ביתו של מלך פרס, שהתחתנה בלא רשות אביה עם אחד משרי המלך. מלך פרס שכעס עליהם לקח את כורש שהיה אז תינוק וציווה לזרוק אותו ביער מלא בחיות רעות, לכורש אומנם נעשה נס והגיעה כלבה שגידלה אותו, ובשל כך נקרא "כורש" שפירושו הוא כלב.

כורש גדל ביער וקיבץ סביבו חבורת בריונים, ששמע על כך סבו הוא עלה למלחמה נגדו, אולם כורש ניצח אותו ולקח את כס המלוכה. דריוש מלך מדי ששמע על כך השיא את ביתו איתו, ולכן אחר עלו שניהם ביחד והרגו את בלשאצר וכבשו את הממלכה הבבלית[2].

כורש מלך במשך חמש שנים החל משנת ג'שפ"ז עד לשנת ג'שצ"ב, לאחר מלך דריוש המדי שמת באותה שנה ולאחר מכן עלה בנו של כורש אחשורוש.

בתקופת כהונתו הוא אישר ליהודים לחזור לארצם ולהקים את בית המקדש השני ואף נתן ליהודים כסף בשל כך, בספר ישעיה הוא אף כונה בשל כך בשם "משיח"[3].

בגמרא[4] מסופר שהיתה לכורש אפשרות לבנות את המקדש ולקבץ את הגלויות בעצמו, אך הוא הסתפק רק בנתינת רשות לעליה ולבניה. בפועל, בניית המקדש התעכבה עד לאחר סיום מלכותו של אחשורוש שמלך14 שנים

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בגמרא נאמר על כך שכורש החמיץ בכך שאמר לבנות את בית המקדש מעצים בולטים ולא מאבנים, בתורת החסידות מוסבר שהסיבה שהיא שלאבנים שהם מבחינת דומם יש שורש יותר גבוהה, מה שאין כן בעצים שהם צומח יש בחינה פחותה יותר[5], הרבי מביא שדווקא זה שעם ישראל חי תחת שלטון חופשי כגון של כורש ואחשורוש, הדבר גרם להם לרדת מהדרך[6].

הרבי מביא שהמעלה של בית המקדש השני היתה, שהוא נבנה ברשות מלך בשר ודם שהוא כורש[7].

הקודם:
---
מלכי פרס
ג' אלפים שפ"ז - ג' אלפים שצ"ב
הבא:
אחשוורוש

הערות שוליים

  1. על פי גליל "הצהרת כורש"
  2. מעם לועז - ישעיהו, עמ' רל"ח
  3. ספר ישעיה, פרקים מ"ד - מ"ה
  4. מגילה יב, א.
  5. תורה אור, מ"ד, א
  6. אגרות קודש, כרך כד, ט'קח
  7. תורת מנחם, לח - שנת תשכ"ד - חלק ראשון, 170