לבן הארמי
לַבַן הַאֲרַמִּי הוא דמות מקראית המופיעה בספר בראשית. לבן היה בנו של בתואל בן נחור ושם אימו דבורה[1], אחיה של רבקה ואביהן של רחל ולאה, נשות יעקב, וחמיו של יעקב אבינו. מקום מושבו היה חרן בארם נהריים. משמעות שמו מקבילה למשמעות המילה "לְבָנָה". ייתכן כי זהו שמו או כינויו של אֵל הירח, שהיה האל הראשי בעיר חרן. שם אשתו של לבן הייתה עדינה כמובא במדרשי חז"ל[2]. ממנה 2 בנותיו רחל ולאה, והיו לו עוד 2 בנות מאשה אחרת שהם בלהה וזלפה.
בחסידות
בירור לבן
בחסידות[3] מבואר, שדרגתו של לבן בקדושה[4], היא הלובן העליון, שהוא האור אין סוף שלפני הצמצום. כמו הצבע לבן שהוא עצמי ואינו מורכב מצבעים אחרים. ולכן לא היה משנה ליעקב באיזה אופן הייתה משכורתו (שתמיד היה מרויח), כי לבן היה משפיע מהעצמות שם לא משנה שום דבר.
ולכן שהה יעקב אצלו זמן כה רב ועבדו בכל כוחו, כי בעבודתו בירר את הניצוצות שלו שהיו בקליפות, והעלם לקדושה.
ובכל זאת, לא היה בכח יעקב לברר את כל הניצוצות, ורק יכל לברר את אלו שמצד עבודת התחתון שלו (אתערותא דלתתא). ובשביל לברר ניצוצות האפשריים רק מצד העליון, רדף לבן אחרי יעקב - השפיע לו את אור אין סוף הבא מצד העליון (אתערותא דלעילא).
הערות שוליים
- ↑ עיין למכסה עתיק מאת מופה"ד הגאון הגדול הרב חיים קנייבסקי זצוקללה"ה, בשם מדרש אגדה - שהיא היתה דבורה, ולכאורה הכוונה למיניקתה.
- ↑ ראה ספר הישר
- ↑ תורה אור סוף פרשת ויצא • ליקוטי שיחות חלק כ"ח שיחה ד.
- ↑ שכל הגבוה יותר יורד למטה יותר.