חי קטורזה

תולדות חיים

הרב חי קטורזה – שבט התשפ"א)נולד בשנת תשי"א בעיר תוניס שבתוניסיה. בתקופת מגוריו שם, הצרפתים ייסדו את בתי הספר היהודים של רשת 'אליאנס'. בבתי ספר אלה חינכו את הילדים ללא תורה ומצוות. בני המשפחה שהייתה שומרת מסורת, שמרו על חלק מהמצוות ככל שידעו, מתוך תמימות ופשטות". בשנת תשכ"ז כאשר מלאו לרב חי 16 שנים, פרצה מלחמת ששת הימים. מצבם של יהודי תוניס היה מאוד לא נעים, בלשון המעטה. כיוון שכך, בני משפחת קטורזה היגרו לצרפת. חי התאקלם במהירות בבית הספר תיכון שבצרפת. כשסיים את התיכון המשיך באוניברסיטה, שם השתלם במקצוע הרוקחות במשך 6 שנים.

באותה תקופה, משפחתו התגוררה בדירה שהייתה צרה מלהכיל את כולם. בנוסף, עמם התגוררו משפחות נוספות של בני דודים. לימים סיפר, כי כאשר הוא רצה ללמוד במקום שקט לקראת המבחנים שהיו לו, היה מתיישב מתחת לשולחן ולומד…

כאשר סיים את לימודי הרוקחות, פתח חי בית מרקחת ברובע מרכזי בפאריז. חייה של המשפחה הצעירה עלו אט אט על דרך המלך. באותן השנים, בית מרקחת בצרפת היה מקור פרנסה מכובד ומכניס.

התקרבותו ליהדות

הרב חי התקרב ליהדות בזכות חבר טוב שלקח אותו לשיעור של הרב גדליה פאשטער ע"ה. השיעור היה בנושא תפילין, ולראשונה הבין את מהותן של התפילין, הנוהגים להניח בבר מצווה. הרב פאשטער הסביר את נושא התפילין על פי חסידות. בעקבות השיעור התחבר יותר והחל להגיע אף לשיעורי תניא וחסידות. למרות שהעבודה בבית המרקחת הייתה קשה, עם משמרות תובעניות, כל זה לא מנע ממנו להשתתף עוד ועוד בשיעורי תורה וחסידות. אם הרב פאשטער פתח בפניו את הצוהר לעולמה של ליובאוויטש, הרי שהשליח הרב מולע אזימוב פתח בפניו את הדלת לרווחה. הוא חיבר אותו לקהילה הקרובה, והיה לחבר באחד מבתי כנסת השייכים לבית חב"ד שלו ברובע ה–19. תהליך ההתחזקות והחיבור לקהילה החב"דית בפאריז, העמיק יותר לאחר שנולדו ילדיו. נושא החינוך החסידי נגע לליבו. הפריע לו שילדיו לא לומדים במוסדות עם דגש על לימודי הקודש. בשלב מסוים, כשראה שאין בפריז חינוך חסידי ראוי, החליט ביחד עם רעייתו שמחה תחי' לשנות מקום מגורים.

בני משפחת קטורזה עברו אפוא לקהילה הגדולה בעיר אקס–לה–בן, שם התגוררו מספר חודשים. לאחר בחינת המקום, הרב חי הבין שאין זה מספיק עבורו.

מכיוון שהבין שהחלטה זו תגדע את הענף הכלכלי של המשפחה ובני משפחתו המורחבת לא יסכימו לכך, הוא טרח לטשטש את המטרה הסופית. בתחילת קיץ תשמ"ג בישר למשפחתו המורחבת כי 'אנחנו נוסעים לביקור של כמה חודשים לארץ ישראל', רק אחרי שהגיעו לארץ, הודיע להם כי הוא ומשפחתו החליטו להתיישב בארץ ישראל.

בשנים הראשונות התגוררו משפחת קטורזה במרכז קליטה באזור לא–חרדי. ההורים הודיעו מיד לפקידי הקליטה שהם לא מעוניינים במקום כזה. הלחצים נשאו פרי, ואת חג הסוכות תשד"מ חגגו בני המשפחה במרכז הקליטה בכפר חב"ד.

הילדים נכנסו למוסדות חינוך חב"דיים, והמשפחה ניהלה אורח חיים חרדי לחלוטין.

דוכן התפילין בכותל המערבי

בשנת תשמ"ט הרב וובר שהיה לו חיות בעניני מבצע תפילין והיה גם המשפיע של הרב חי אמר שמי שיקבל על עצמו ללכת למבצע תפילין, הוא מבטיח לו עולם הבא! הרב חי קפץ על המציאה, ומאותו שבוע החליט לצאת בקביעות למבצע תפילין בכותל. בעידודו של ר' משה החל אבא למנף את מבצע תפילין בכותל הבמערבי ולפתח אותה. הרב חי לא עצר באמצע, אלא היה עושה דברים עד הסוף. הוא החליט שצריך להגיע כל יום לדוכן, וצריך להחליף את העגלה הקטנה שבה היה שם את התפילין, במשהו גדול ומכובד יותר. היו אמנם התנגדויות לדוכן תפילין קבוע בכותל המערבי מצד גורמים שונים, עם זאת, הרב חי לא אמר נואש. יום אחד, הרב חי קרא לבנו ואמר לו שיבנו בלילה דוכן תפילין קבוע, וכך היה. כמובן שהדבר לא עבר בשתיקה. נוצרו התנגדויות לדוכן והיו הפגנות נגד הדוכן שהקים הרב חי, אבל דוכן התפילין המכובד בכניסה לרחבת הכותל המערבי, הפך לעובדה מוגמרת. דוכן התפילין היה פעיל בכל יום מהזריחה ועד השקיעה, כשבכל יום הגיעו לדוכן כמויות אדירות של מבקרים. בזמן העלייה הגדולה מרוסיה, העבודה בדוכן פשוט לא נגמרה. הרב חי היה משלם לאנשים כדי שיעמדו בדוכן ויניחו תפילין לאנשים". בשנים מאוחרות יותר החליט ר' חי לפתןח דוכנים נוספים ברחבי ירושלים.

משפחתו

הרב אהרון – שליח הרבי מה"מ בוינה, אוסטריה.

הרב דוד יוסף – שליח הרבי מה"מ בנהלל.
הרב בנימין – משפיע ברחובות.
הרב ישראל – שליח הרבי מה"מ בחדרה.
הרב ברוך – נתניה.
הרב שלום דובער – שליח הרבי מה"מ בבית שמש.
הרב אליהו – נחלת הר חב"ד.