יבחושין אדומים
יבחושין אדומין הוא סוג של שרץ הגדל במים או ביין שהושהו בתוך חבית עץ זמן רב[1].
בהלכות טבילה ונטילת ידיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתלמוד מובא כי היבחושים אדומים הם שרצים שנבראים מן המים, וכלשון חז"ל "שתחילת ברייתו מן המים", ולכן הם מוגדרים בהגדרות הלכתיות מסויימות כמים כמעט לכל דבר וענין. במסכת זבחים[2] מובא כי ניתן אף ליצור מקווה שלם שיהיה מורכב רק מגופם של היבחושים.
יש מפרשים שהכוונה היא באופן שריסקן עד שנעשו מים[3] ויש מתירין לטבול במקווה כזאת אפילו בלא ריסוק[4]. בשולחן ערוך הרב[5] פוסק אדמו"ר הזקן כי בשעת הדחק יש לסמוך על סברא הראשונה להקל, במקרה שחיוב הטבילה הוא מדרבנן.
לעומת זאת לענין נטילת ידיים קיימת הסכמה כי רק אם ריסק את היבחושין עד שנהפכו לחומר נוזלי כעין מים, ניתן לצאת בהם ידי נטילת ידיים[6].
היתר אכילתם[עריכה | עריכת קוד מקור]
אף לענין איסור והיתר קובעת הגמרא[7] כי אם היבחושים מעורבים במים שבהם נוצרו ועדיין לא פירשו מהמים, הם מותרים לשתייה כיון שהם מוגדרים כמים. יבחושים אלו לא מכונים בלשון הגמרא "יבחושים אדומים" ולא ברור אם מדובר באותם יבחושים.
בימינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחד השרצים העונים על סימני הזיהוי של רש"י הוא ימשוש (שם מדעי: Chironomus) או כפי שנקרא לפעמים יתוש מצויץ שהוא סוג במשפחת הימשושיים. הזחל, מתפתח במגוון סביבות מימיות כמו שלוליות ואגמים והוא נפוץ מאוד בארץ ישראל. לזחלים חסרי הכנפיים[8], צבע גוף אדמדם-חום עקב ההמוגלובין המומס בדמם, ומכאן שמם "יבחושין אדומים".
הערות שוליים
- ↑ כלשון רש"י בזבחים: כמין יתושין בלא כנפים כדרך שגדל בשולי חביות של יין שלנו מבחוץ יבחושים דקין. אף הן נבראים מן המים
- ↑ כב א
- ↑ ש"ך ביו"ד סי' רא ס"ק עא. לפירוש המ"א שם (משא"כ לפירוש האליה רבה ס"ק כב. ראה תורת מנחם לסדר נט"י לסעודה ס"ק סד) - מהדורת קה"ת
- ↑ מ"א ס"ק טז
- ↑ סימן קס סעיף יד
- ↑ שו"ע הרב שם
- ↑ חולין סז א.
- ↑ וכלשון רש"י כמין יתושים בלא כנפיים
ערך זה הוא "יתום", כלומר אין ערכים בחב"דפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולקשר אליו מערכים קשורים.