חופה
המעבר שבין קידושי האשה לנישואיה נעשה בחופה, ומושלם בכניסת החתן והכלה ל"חדר ייחוד".
במעמד החופה פורשים מבעוד מועד יריעה על גבי עמודים (החופה), ומוליכים את החתן אליה כשפניו לצד המזרח, נהוג לערוך את החופה בשעות הערב, לאחר השקיעה או ממש לפניה. למנהגנו[1] החופה הינה דווקא תחת כיפת השמים, וזהו סימן לפרו ורבו "ככוכבי השמיים לרוב"[2].
המצווה
בתורה לא מצינו התייחסות מפורשת לעשיית חופה קודם שישא ארוס את מאורסתו, רק נאמר "ומי אשר ארש אשה ולא לקחה"[3] שזו היא הקיחה של הנישואין. ומעיקר הדין אם בא עליה לשם נישואין, הרי היא נשואה.
אלא שאין דרך בני ישראל לעשות הביאה בפירסום, אלא יש עדים לייחוד זה, וגם אם נאמר שאין צריך עדים לזה, מ"מ יהיה זה בפירסום, מאחר וצריך לברך קודם הנישואין ולסמוך לזה שבע ברכות. לכן קבעו רז"ל שהחופה תהיה במקום הנישואין, ומעולם היה כך וגם בזמן הנביאים כדכתיב "כחתן יוצא מחופתו"[4] ו"כלה מחופתה"[5], ובוודאי שכן הנהיג משה רבינו את ישראל[6].
מנהגנו
חופת הרבי הייתה בלילה לאחר צאת הכוכבים[7].
הבגדים שהחתן והכלה לובשים בחופה יהיו חדשים[8].
על החתן ללבוש בחופה "קיטל" (בגד לבן) חדש, ומעל הקיטל יש ללבוש מעיל[9].
בזמן החופה לא יהיה על החתן (בכיסו או בידיו) שום דבר של כסף, או זהב, או אבנים טובות וכדומה. וכן לפני ההליכה לחופה יתיר החתן את כל הקשרים שבבגדיו, גם את הקשר של שרוכי הנעלים והעניבה.
מלווים את החתן והכלה לחופה, עם נרות דולקים בידם, ה"שושבינים" – שתי זוגות נשואים. ונוהגים שהשושבינים של החתן הם שני האבות, והשושבינות של הכלה הן שתי האמהות.
אם אחת האמהות בהריון או אם האב או האם נשואים בנישואים שניים – כדאי שנוסף להם ילכו לשושבינים עוד זוג נשוי.
מקום החופה
את החופה עושים תחת כיפת השמים, לסימן שירבו זרעם ככוכבי השמים. גם בחורף שיש קור וכדומה – עורכים את החופה תחת כיפת השמים ולא בתוך אולם. אולם אולם שיש בתיקרתו פתח מיוחד עבור חופה — ניתן לקיים שם את החופה לכתחילה, וללא כל חשש[10].
תחת החופה — הכלה וכל השושבינים, האנשים והנשים, מקיפים את החתן שבע סיבובים.
מכיסוי הכלה ועד לאחר שבע ההקפות מנגנים ניגון "ארבע בבות".
יש הנוהגים שהכהנים וההורים יברכו את החתן והכלה. ואחר־כך שרים "מי יאדיר כו', הוא יברך כו'".
הכלה עומדת לימין החתן. ומברך ה"שבע ברכות" מצדד עצמו ופניו לכיוון מזרח[11].
תחת החופה על החתן והכלה לחשוב מחשבות טהורות וקדושות של יראת שמים, ולהתפלל להקב"ה שיזכו לגדל דור ישרים מבורך[12].
בחסידות
חופה היא ה"מקיף" לחתן ולכלה (המשפיע והמקבל, שלעומת בחינת המקיף הם שוים כאחד ממש), הנותן להם את הכח ליחוד הפנימי.
ביאור העניין[13]: בכל השפעה ממשפיע למקבל (שאינו בערך אליו), יש צורך (לפני ההשפעה עצמה) ל"הגביה" את המקבל עד שיהיה בערך לקבל את ההשפעה. קירוב והגבהה ראשונית זו נעשית ע"י בחינה הגבוהה מהמשפיע והמקבל גם יחד (והיא החופה). קירוב ראשוני זה מאפשר לאחר מכן את החיבור הפנימי ביניהם. ההשפעה הראשונית (המגביהה את המקבל) היא מחיצוניות המשפיע לחיצוניות המקבל, והיא המאפשרת לאחר מכן את ההשפעה עצמה מפנימיות המשפיע לפנימיות המקבל.
(בפרטיות יותר ישנם שני סוגי השפעות: רוחנית וגשמית, ולכל אחת מהן יש את בחינת ה"חופה" שלה.
ובפרטיות עוד יותר בכל אחת מבחינות החופה עצמה יש שתי דרגות: כבוד וחופה, כפי שלומדים מהכתוב "ועל כל כבוד חופה". דהיינו: שתי בחינות כבוד, ולכל אחת מהן בחינת ה"חופה" שלה. ובתורת החסידות מבואר עוד בפרטיות יותר ויותר[14])
והנה, בכל אחת מסוגי ההשפעות (החיצונית והפנימית) יש מעלה שאין בחברתה: בחינת ה"עצם" מתגלה דוקא ע"י ההשפעה הפנימית (המצומצמת), אבל הפנימית אינה אפשרית בלי קדימת החיצונית (הנעלית והבלתי מוגבלת).
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב יוסף ישעיה ברוין, חופה חב"דית, בתוך שבועון בית משיח, גליון 1095
- בדיני ומנהגי חופה וקידושין, בתוך תשורה מנישואי מנחם מענדל ושטערנא שרה מינצברג, י"ד כסלו תשפ"ג, עמוד 11
קישורים חיצוניים
- רבי דרייב: גלריה ממעמדי החופה בהשתתפות הרבי
- מקדש ישראל ממעמדי החופה שהרבי סידר קידושין
| חתונה | ||||
|---|---|---|---|---|
| הכנות לחתונה | גיל הנישואין · שידוך · ווארט (לחיים) · הזמנה לחתונה · נדוניה · אויפרופעניש · תפילת מנחה קודם החופה | |||
| מהלך החתונה | שטר תנאים · כתובה · קבלת פנים · חופה · מסדר קידושין · שושבינים · קידושין · שבע ברכות · נישואין · חדר ייחוד | |||
| נישואין והנהגת הבית | שנה ראשונה · קדושת הבית היהודי · שלום בית · יום נישואין | |||
| ניגונים | מהרה ישמע · שמח תשמח · ישיש עליך · מי אדיר | |||
| ערכים קרובים | גירושין · חתונת אדמו"ר הרש"ב · חתונת אדמו"ר הריי"צ · חתונת אדמו"ר שליט"א · זיווג שני | |||
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש חלק י"ט, עמוד תיג.
- ↑ דברים א, י. כך פסק הרמ"א בשולחן ערוך אבן העזר, סא, א.
- ↑ דברים כ, ז.
- ↑ תהלים יט, ו.
- ↑ יואל ב, טז.
- ↑ ערוך השולחן נה, יד.
- ↑ ימי מלך חלק א, עמוד 303.
- ↑ מסורת שאמר כ"ק אדמו"ר הריי"צ ביחידות להרב אי"ג.
- ↑ אגרות קודש חלק ה, עמוד פז.
- ↑ אגרות קודש חלק יט, עמוד תיג. חלק יב עמוד קיז. תורת מנחם חלק ב, עמוד 246.
- ↑ באר היטב, אבן העזר, סימן סא, סעיף ז. וראה "בנין עדי עד" (ברוקלין, תנש"א, ליפש), שכן נהג הרבי.
- ↑ לקוטי לוי יצחק אגרות, עמוד רו.
- ↑ על פי חסידות מבוארת, ימי שמחה, ד"ה לכה דודי תשי"ד
- ↑ וראה בכל זה המקומות שנסמנו בהערה הקודמת.