כינור של ימות המשיח ועולם הבא
כינור של ימות המשיח הוא כינור מיוחד שיהיה בימות המשיח ובו שמונה נימין-מיתרים. כינור של עולם הבא הוא כינור מיוחד שיהיה בעולם הבא ובו יהיו עשרה נימין-מיתרים.
כינור של ימות המשיח
הגמרא מתארת את הכינור המיוחד שיהיה בימות המשיח:
תניא, רבי יהודה אומר, כנור של מקדש של שבעת נימין היה, שנאמר (תהילים טז) שובע שמחות את פניך, אל תיקרי שובע אלא שבע, ושל ימות המשיח שמונה, שנאמר (שם, יב) למנצח על השמינית, על נימא שמינית
— תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"ג עמוד ב[1]
המהרש"א[2] מבאר על דרך הפשט, שהוספת הנימה בכינור היא על השמחה שתהיה לעתיד לבוא מביטול שיעבוד מלכויות.
על פי חסידות, כינור זה רומז לספירת הבינה, שבה מאיר גילוי בחינת עתיק[3], ובמקומות מסויימים מבואר שרומז על בחינת בינה שבמלכות[4]. ובמקום אחר מבואר שרומז על דרגה גבוהה בשם הוי' - הוי' דלעילא, שהיא למעלה משבעה דרגות קודמות בשם הוי'[5], שבכללות הכוונה לאור הסובב כל עלמין[6].
כינור של עולם הבא
הגמרא ממשיכה לתאר את הכינור שיהיה בעולם הבא, כשהכוונה בעולם הבא כאן היא לתקופה מאוחרת בימות המשיח[7]:
של עולם הבא עשר, שנאמר (שם צב) עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכינור, ואומר הודו לה' בכינור, בנבל עשור זמרו לו, שירו לו שיר חדש".
— תלמוד בבלי שם[8]
המהרש"א[9] מבאר, שזה שהכינור בעולם הבא יהיה בעל עשרה נימין, קשור זה עם מה שעולם הבא נברא ביו"ד.
על פי חסידות, כינור של עשרה נימין רומז על גילוי כל הספירות, כולל ספירת הכתר (היינו גילוי כח"ב)[10]. ועד לעצם פנימיות עתיק[11]. ובמקומות נוספים מבואר שהוא מורה על גילוי עצמות אור אין סוף[12].
הערות שוליים
- ↑ ועל דרך זה בתוספתא ערכין פרק ב' ה"ז. מדרש במדבר רבה טו, ח.
- ↑ ערכין שם. וכן כתב בילקוט מעם לעוז תהילים יב, א.
- ↑ ראה אור התורה (שמות, א, ע' פה). ועוד.
- ↑ מאמר דיבור המחיל קטונתי ה'תשל"ז.
- ↑ המשך תער"ב עמוד א'רי. וראה באור התורה כי תשא ע' שיב, שהוא הארת שם הוי' דרך הבינה, ולא דרך המידות כבזמן המקדש.
- ↑ שם עמוד א'רצג.
- ↑ התוועדויות תשמ"ג, חלק ג' ע' 1276
- ↑ ובתוספתא ובמדרש שם: "לעתיד לבוא עשר".
- ↑ חולין שם
- ↑ אור התורה וארא ע' קסא. ראה, ע' תרסא. דברים ע' תרנב
- ↑ אור התורה שמות שם.
- ↑ המשך תער"ב ע' א'רצג. וראה אור התורה בשלח ע' קלב שכינור של עשרה נימין הוא העליה בכח"ב שבעצמות. ובאור התורה כי תשא ע' שא: אור אין סוף שבפנימיות הכתר.