שיחה:עברית
חבל מאוד שמעלים ערך לא ערוך. ערך בסגנון זה פותחים בארז חול, בונים אותו כראוי, עד שהוא ראוי לעלות למרחב הראשי. כמו יצחק ב. שלאחרונה הראה לנו דוגמא למופת בנוגע לערך הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח שעלה למרחב הראשי רק אחרי שהוא היה בנוי לתלפיות. בערך הזה חסרים פרטים רבים וחבל שהעלת אותו כמו שהוא. • זוננשיין - תמיד בשמחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ג • 02:03, 7 ביולי 2013 (UTC)
- כבר נמאס להעיר על זה. • שנוזעל - שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ג 02:08, 7 ביולי 2013 (UTC)
- אני לא מדבר על הנקודה של העריכה הלשונית, שבאמת הולך ומשתפר, למרות שיש עדיין הרבה לאיפה להתקדם. אני מדבר על כך שהערך לא בנוי, חסרים בו פרטים רבים, וחבל, כי באופן הזה לאף אחד אין חשק להוסיף ולערוך. מי שלוקח על עצמו כתיבה של ערך מסוים, כדאי שיבנה אותו, או לפחות את רובו, לפני שהוא עושה את זה. כתית, תנסה רגע לשער לעצמך איך זה היה נראה אם הייתי פותח את הערך על צה"ל: "צה"ל הוא הצבא הרשמי של מדינת ישראל, ראשי הצבא עמדו בקשר אישי עם הרבי ונהנו ממנו עצה ותושיה, והתייעצו איתו בנושאים שונים", וכך הייתי מעלה את הערך, נראה לך הגיוני? • זוננשיין - תמיד בשמחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ג • 03:03, 7 ביולי 2013 (UTC)
- ראשית כל, אף שאין הוא מושלם, כך צריך להיות (לענ"ד) הפתיח, איננו ויקפדיה שהעברית היא היא לשון הקודש, ועל כן צריך להדגיש זאת, והיינו שהיא כמו שפו שונות. 2. יש"כ לשנוזל, כך לא אצטרך לתקן כלום.... וד"ל. 3. כאשר עברתי על הטקסט קודם העלאתו הוא היה בעיני דיו כשיר לערך. 4. בנוגע לההליכה אתם יכולים לשנות כרצונכם! מ'דארף צוטרייסלט זיך א ביסל - לאמיר פארבריינגען א ביסל 08:55, 7 ביולי 2013 (UTC)
- אני לא מדבר על הנקודה של העריכה הלשונית, שבאמת הולך ומשתפר, למרות שיש עדיין הרבה לאיפה להתקדם. אני מדבר על כך שהערך לא בנוי, חסרים בו פרטים רבים, וחבל, כי באופן הזה לאף אחד אין חשק להוסיף ולערוך. מי שלוקח על עצמו כתיבה של ערך מסוים, כדאי שיבנה אותו, או לפחות את רובו, לפני שהוא עושה את זה. כתית, תנסה רגע לשער לעצמך איך זה היה נראה אם הייתי פותח את הערך על צה"ל: "צה"ל הוא הצבא הרשמי של מדינת ישראל, ראשי הצבא עמדו בקשר אישי עם הרבי ונהנו ממנו עצה ותושיה, והתייעצו איתו בנושאים שונים", וכך הייתי מעלה את הערך, נראה לך הגיוני? • זוננשיין - תמיד בשמחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ג • 03:03, 7 ביולי 2013 (UTC)
- הקטע עם הרבנית נראה חסר פשר ומיותר. --שָׁלוֹם - יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים ט"ז באייר ה'תשע"ד, למניינם 05:29, 16 במאי 2014 (UTC)
- הוא לקוח מסיפור שבו היא האזינה לשיחת נשים בעברית וציינה שהיא הבינה את השפה למרות הצורה שבה הם דיברו אותה. אבל הוא אכן לא נוגע ליחס לשפה (גם הרבי שליט"א משוחח עם אנשים בעברית ומבין את דבריהם, וביחידות עם בגין דיבר בעברית והרבי ענה באידיש). -- דָּרַךְ כּוֹכָב • שיחה • י"ז באדר ב' ה'תשע"ו, 10:51 • יחי המלך המשיח!
עברית = לה"ק?[עריכת קוד מקור]
אולי כדאי להכניס רשימה של מילים בעברית שהשתרשו בלשון רבינו. דוגמא הכי מצויה, המילה "הכי"... שף ויתיב • קאנפרענץ רום
לכתית[עריכת קוד מקור]
מה אתה כל כך נחרץ שזה לא שייך, רק לאן זה שייך, עם כל הערכה (ויש הרבה), אבל ממתי מוחקים לעורך שני ללא דיון והסכמה?!--הנחה - שיחה 07:50, 4 בנובמבר 2016 (UTC)
- הוראות וכו' אינן שייכות לערך. במידה וירצו להכניס סקירה קצרה עם רשימת מילים, זה סיפור אחר. • כתית למאור • בית הבד 08:07, 4 בנובמבר 2016 (UTC)
ציטוט[עריכת קוד מקור]
הובא בלראות את מלכנו השבועי, ומביע לכאורה יחס חיובי (או לפחות לא שלילי) לדיבור בשפה:
והיא התחננה לאמא מה מפריע לך, אני רק ביקשתי ממך רשות, וזה היה ביום רביעי (או חמישי או שישי), שאמא שלה תרשה לה להדליק. שתתן לה מצית, והיא יודעת את הברכות, היא לא צריכה ללמוד את השפה, שם זו השפה המדוברת מקטנותם.
— שיחת ו' תשרי תשל"ו
הוידאו עם התמליל מובא גם באתר הגאולה בתרגומו של ר' טוביה דורון -- ד. שטרן ∗ השמים מספרים • 18:04, כ"ב בשבט, ה'תשע"ז (18 בפבר' למניינם), ימות המשיח • יחי המלך המשיח!
- הרב הכוכב, יחס יותר חיובי יש ממה שהרבי התבטא פעם שיש לומר "מצב רוח" וכדומה שזה מילה בעברית ולא "מורל" שזוהי מילה לועזית. שף ויתיב • קאנפרענץ רום 11:47, 8 במרץ 2017 (UTC)
מקורות[עריכת קוד מקור]
הערך חסר מקורות בצורה קיצונית, בנושא רגיש כזה כל קלייניקייט צריך מקור. שף ויתיב • קאנפרענץ רום 11:48, 8 במרץ 2017 (UTC)
אין יהודי שהוא חול![עריכת קוד מקור]
כתוב כך:
”עם הקמת הרעיון הציוני שבו עיקרו של עם הוא הלאומיות שבו, וממילא בכדי שעם ישראל יתחיל להיות עם "נורמלי" הוא צריך מדינה ושפה, החלו גורמים ציוניים "להחיות" את לשון הקודש, ולהתאימה לכללים שהם עצמם קבעו. אז החלו לדבר בלשון הקודש ביניהם ואף יצאו עיתונים חילוניים בלשון הקודש.”
ולא הבנתי איך כתבו ”חילוניים”, הרי ידועים דברי הרבי בשלילת כינוי זה.
ואולי יש לתרץ שכאן מדובר על עיתונים שהם חול ולא על יהודים שהם חול.
אך אולי י”ל שהמשמעות הפשוטה הינה, עיתוניים של ’חילוניים’, ולא עיתונים שהם ’חילוניים’.