שיחה:רבי יואל סירקיש

אם מישהו יכול להוסיף ולשפץ כדי שנוכל להוריד את סימן ה'חסר', נשמח. --חב"דניק - שיחה, 21:27, כ"ד בניסן, ה'תש"ף 21:27, 18 באפריל 2020 (IST)

נראה לי שאפשר להוריד את הקישורים האדומים של השנים כי בערך זה הם כנראה לא יכתבו אי פעם ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח שליט"א • כ"ה בניסן ה'תש"ף • 17:21, 19 באפריל 2020 (IST)

בשביל שלא יהיה חסר, צריך מקורות, וקשר לחב"ד (נראה שיש גם מה להרחיב לגבי תולדותיו וחיבוריו). -- קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 17:29, כ"ה בניסן ה'תש"ף

לענ"ד אין עוד הרבה מה להוסיף, בכל המקומות האחרים לא כתוב עליו יותר פרטים חשובים, חיפשתי בנוגע לרבו"נ וזה מה שמצאתי, לא נראה לי שיש יותר מזה (ואני גם לא חושב שצריך) --חב"דניק - שיחה, 19:02, כ"ה בניסן, ה'תש"ף 19:02, 19 באפריל 2020 (IST)

וגם אם תרצה להחזיר את התבנית היא לא שייכת למקום שהיא הייתה - בפתיח. או שתהיה בקטע שחסר (כמו שכבר יש) או שיהיה תבנית להשלים את כל הערך ולא קטע אחד ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח שליט"א • כ"ה בניסן ה'תש"ף • 20:51, 19 באפריל 2020 (IST)

חב"דניק, עבודה מצויינת! -- קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 23:14, כ"ה בניסן ה'תש"ף

הבית יוסף והב"ח

מה המקור לחידוש שבב"ח, שהב"י לא התעמק והב"ח כן? הדבר חדש לי, ובכל אופן, כדי להביא דבר כזה צריכים מקור... -- קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 23:35, כ"ה בניסן ה'תש"ף

זה כתוב בויקיפדיה ובמכלול --חב"דניק - שיחה, 10:51, כ"ו בניסן, ה'תש"ף 10:51, 20 באפריל 2020 (IST), אם זה לא מתאים אולי כדאי להוריד - בכל אופן להשאיר רק את זה שהב"ח התעמק...

ויקיפדיה (וממילא המכלול, שהיינו הך, ואין במכלול אלא מה שבוויקיפדיה) אינה מקור. ייתכן שיש לזה מקור, ואיני יודע, אך בינתיים אני מעביר את כהנ"ל לדף השיחה עד מציאת המקור:

הייחודיות של הב"ח בספרו זה, היא שבשונה מרבי יוסף קארו ה'בית יוסף' שלא התעמק בחיבורו וירד לנקודות הדברים כפי שמובאים במקורם, הב"ח התעמק עד לשורש הדברים ממש.

בהצלחה רבה -- קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 21:04, כ"ו בניסן ה'תש"ף

הדברים מובאים בהקדמה של הב"ח לספרו, אני מצטט מדבריו:

אמנם לאשר הרב ז"ל החכם עיניו בראשו. ואל התכלית עיקרו ושרשו לברר כל הלכה על בוריה שלא יהא בה עוד ספק בהוראה הלכה למעשה היה הכרח להאריך בסוגיית התלמוד ובכל הפוסקים והתשובות ונמשך מזה האריכות לקצר בפירוש וביאור דברי הטור בעצמו. גם במקום דצריך נגר ובר נגר להולמו. וגם כשמפרש דברי הטור במקצת מקומות. יש להשיב תשובות רמות. ולברר האמת לעיני הרואה ומעיין בסוגיות. ולא הגיע דבר זה להרב אלא מצד גדולתו הרמה ששם עיניו ולבו כל הימים וכל מעיינו על התכלית בפסק הלכה בשלחן הערוך הקצר והארוך אבל במה שנוגע בביאור ופירוש דברי הטור בעצמו היה מקצר ועולה. כי ממילא היה מובן לאנשי המעלה כמוהו בגדולה (...). קמתי לחבר ביאור ופירוש לדברי הטורים בעצמו (...). . --נרקיס - שיחה, 23:08, י"ד באב, ה'תש"ף 23:08, 4 באוגוסט 2020 (UTC)

מודה שלא הבנתי איך מלשון הב"ח משמע שהבית יוסף לא התעמק בחיבורו, אמנם כתב "ששם עיניו וליבו וכ"ו בשולחן ערוך הקצר" וכ"ו אבל להבין מזה שלא התעמק בחיבורו וירד לנקודת הדברים נראה לי זה פרשנות יותר מדי מוגזמת לדעתי --דוד קורצוג - שיחה, 08:52, י"ט בכסלו, ה'תשפ"ג 08:52, 13 בדצמבר 2022 (UTC)

הבעש"ט ואיסור חדש

יש משהו על הבעש"ט שאמר שיש לפסוק כהב"ח בנועד שאין חדש נוהג בזמן הזה. אולי מישהו יכול לכתוב על זה בהערך --בנציון - שיחה, 23:58, ט"ז באדר, ה'תשפ"א 23:58, 28 בפברואר 2021 (UTC)

ראה שיחה:קרבן העומר. -- קרייזי אבאוט משיח • מביאים אותו ביחד - 12:29, י"ז באדר ה'תשפ"א

בלקוטי רשימות ומעשיות (בקישור: http://teshura.com/Mondshine%20-%20BM%20-%20Nissan%205778.pdf), של ר' יהושע מונדשיין מסופר בסיפור מח, עמוד 31, שר' שמואל גרונם אסתרמן שמע מחסיד אחד, איש מהימן, שהוא עצמו שמע משו"ב אחד (מחסידי ליובאוויטש) שהיה מוהל, והיה נוסע לערי פולין למול ילדים. המוהל עצמו היה נזהר מאכילת ”חדש", אבל בערי פולין אין נזהרין בזה. ושאל את הצ"צ כיצד עליו לנהוג. אמר לו הצ"צ בזה הלשון: די פּולִישׁע היטן זיך ניט אין ”חדש", יש להם על מה שיסמוכו! אַפין בַּ"ח! (בביאור הטו"ר ובכמה מקומות בשו"ת שלו) דער בַּ"ח אין איין בּר-סמכא! אַלע צדיקים מוּזין דוּרך פירן דעם גיהנם, וכאשר נסתלק הב"ח ז"ל האָט מען זעכציג טעג פריער געקילט דעם גיהנם! (בשו"ע אדמו"ר סי' תפט סעיף ל' אודות ”מדינות פולין.. ויש שלמדו עליהם זכות".) [=אנשי פולין אינם נזהרים ב"חדש", ויש להם על מה שיסמוכו! על הב"ח! הב"ח הוא בר-סמכא! כל הצדיקים חייבים לעבור דרך הגיהנם, וכשנסתלק הב"ח ז"ל ציננו את הגיהנם שישים יום קודם לכן!]. --חוקר - שיחה, 11:16, ח' בתשרי, ה'תשפ"ג 11:16, 3 באוקטובר 2022 (UTC)

בספר 'אוצר מנהגי חב"ד - ניסן אייר סיון' עמוד רס ובעמודים הבאים מביא סיפור זה ממספר מקורות. --חוקר - שיחה, 20:20, כ"א בניסן, ה'תשפ"ג 20:20, 12 באפריל 2023 (UTC)