אגודת ישראל
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
הכנסת הינה בית המחוקק של מדינת ישראל.
כידוע דעת חב"ד חריפה ביותר נגד מדינת ישראל והציונות. עם זה סברו רבותינו כי ההשתפות בבחירות מותרת ואף נצרכת.
לערך מורחב: בחירות
אדמו"ר הרש"ב היה מעורב בהקמת מפלגת אגודת ישראל, אך פרש הימנה.
אדמו"ר הרש"ב כותב אודות האגודה: לפי ידיעתי היטיב באמיתת כוונתם (של האגודה) היא צרה חדשה ר"ל אל היהדות. וזאת תהיה עוד הפעם ציונות בצורה אחרת. והשי"י ישמרינו מהם.
בהיותי עתה בויען דברתי עם נכבדי אונגארן. והמה סרו מהאגודה ולא יאבו בה כלל וכלל. ואם איזה מגדולי מדינתנו מצטרפים לה הוא רק מהעדר ידיעה בתוכניות העניו. ומתרגשים ומתפעלים רק מהשם החיצוני - "אגודת ישראל" - התאגדות הכוחות, ואינם חודרים אל הענין פנימי לידע אם טובה היא ההתאגדות. וכמאמר העולם על סוס טוב מעקמים ותועים ביותר ח"ו.[1]
אדמו"ר הריי"צ כתב מכתב בקשת סיוע לאגודת ישראל להצלת האדמור רבי אהרן רוקח מבעלזא, ובו כותב "ידוע כי ש"ב האדמו"ר מבעלזא איינו ממעריצי אגודת ישראל, וגם אני איני ממעריצם מנקודת ראות מפלגתי"...[2]
איחוד עם פועלי אגודת ישראל
הרב שלמה לורינץ בשליחות החזון-איש לרבי ולאדמו"ר ר' יואל מסאטמאר. נושא הפגישה היה - כלשונו של לורנץ - לתאם עמדות בין שלושה מנהיגים שמושכים ציבור חרדי קטן, לשלושה כיוונים שונים. הרבי עודד חזק על חזית דתית בין החרדים למפד"ל, החזון איש התנגד לחזית, והאדמו"ר מסאטמאר קרא להחרים הבחירות לגמרי. לורנץ, בשליחות החזון איש, ניסה לתאם עמדות (לטענת הרב שלמה לורינץ, ספרו המפורסם של ר' יואל "ויואל משה" יצא לאור בעקבות פגישה זו שגרמה לו להסביר דעתו בבהירות.
בפגישה זו היטיב הרבי לבאר את עמדתו ונראה כי לורנץ השתכנע, אך החזון איש סרב וטען כי "אנחנו והמפד"ל איננו שווים בהשקפה". כלפי טענה זו תמה הרבי: "כנסת זו 'השקפה'?!".[3]