אוהל אדמו"ר הזקן
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
אוהל אדמו"ר הזקן הוא ציון קברו של רבי שניאור זלמן מלאדי, הממוקם בעיר האדיטש שבאוקראינה.
ההסתלקות והקבורה
| ערך מורחב – רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)#הסתלקותו |
במוצאי שבת פרשת שמות, כ"ד בטבת תקע"ג, מיד[1] לאחר הבדלה[2], בשעה 22:22 - אדמו"ר הזקן הסתלק. כיון שלא היה בכפר פיענא בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה[3] לעיירה הסמוכה, האדיטש ששם היה בית עלמין יהודי[4].
כשהובילו את אדמו"ר הזקן לקבורה בהאדיטש, נעצרה העגלה באמצע הדרך והיה נראה שאדמו"ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד ואז הם שמו לב שחיה טמאה נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ואדמו"ר הזקן חזר לשכב כמקודם.
מסופר שכשבאו לבית העלמין, לא ידעו היכן להטמין את גופו הק', מיד יצאה אש ממקום מסוים וידעו ששם צריך לטומנו[דרוש מקור].
מאוחר יותר נבנה על מקום הקבר אוהל.
כניסת כהנים לאוהל
על מקום משכן גופו הטהור של אדמו"ר הזקן ישנה כיפה גדולה, המכסה את מקום הקבורה. בתוך הכיפה ישנו חלון של טפח על טפח.
מסיבה זו נמנעו הכהנים להכנס לאוהל, מפני שלפי ההלכה חלון טפח על טפח ברום טפח מביא את הטומאה לבית. ועל אף שיש שם לוח הסותם את פי החלון, אין הדבר מועיל.
אם כי המהרי"ל פסק כי אין הדבר איסור מהתורה, מכיון שההלכה זו שגם אם הטפח מוגף נחשב הוא כאילו הוא פתוח, הינו רק כשהמת הינו בתוך המקום, אבל באוהל אדמו"ר הזקן, הייתה גופתו הטהורה מתחת לכיפה, ובאופן זה אין הטומאה מתפשטת לבית כאשר החלון סגור.
אם כי המהרי"ל הגביל את פסקו זה, בתנאי שכותלי הכיפה שמעל לציון אדמו"ר הזקן, גבוהים עשרה טפחים, שאם לא היא נחשבת לטומאה רצוצה[5] שבוקעת ועולה. המהרי"ל הורה לבדוק את המקום, ובמקרה שאין עשרה טפחים - לחפור חריץ בקרקע סביב הכיפה, עד שיהיו עשרה טפחים.
השתטחות כהנים על הציון
המהרי"ל הזהיר שלא יעזו הכהנים להשתטח על הציון.
הגם שמעלת ההשתטחות על קברי הצדיקים היא גדולה, ומבטלין גזירת חכמים מפני דבר זה, ומסיבה זו[6] יש נוהגים להשתטח על קברי התנאים בארץ הקודש, אמר המהרי"ל כי הדבר נכון דווקא בקברי התנאים, לפי שבימיהם נהוג היה שהקבר היה פתוח מהצד ולכן אינה נחשבת ל'טומאה רצוצה', אבל הקברים בימינו הינם סגורים לחלוטין, והדבר אינו איסור מהתורה.
המהרי"ל יעץ לבנות מחיצה ברוחב ארבעה טפחים מהאוהל, כדי להרחיק את הכהנים שלא יבואו חלילה לידי השתטחות על האוהל, דבר הכרוך באיסור מהתורה[7].
הערות שוליים
- ↑ על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי) ע' רלד
- ↑ בה הבדיל אדמו"ר הזקן על קפה.
- ↑ ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ), קיץ ה'ש"ת' ע' 96.
- ↑ במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה בפונדק, ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.
- ↑ כאשר מת מונח במקום סגור שאין רשות מיוחדת לטומאה, אז בוקעת הטומאה גם מחוץ למקום המצאותו.
- ↑ ולא מטעם שקברי הצדיקים אינם מטמאים. והמהרי"ל שולל סיבה זו מהוכחות שונות.
- ↑ תשובה מהמהרי"ל, מובא בקובץ האוהל חוברת ו', שארית יהודה (ההוצאה החדשה) תשובה כ"ג.