תפילת נעילה
תפילת נעילה היא התפילה החמישית הנאמרת לקראת סיום יום הכיפורים. בתפילה זו מתגלית ה"יחידה שבנפש" שהיא הדרגא החמישית והגבוהה ביותר בנשמת היהודי. על שם תפילה זו נקרא יום הכיפורים כולו "יום שנתחייב בחמש תפילות" וכולו קשור לבחינת ה"יחידה שבנפש".
רקע
בימי התעניות הקבועים בלוח השנה היהודי אין מתפללים תפילת נעילה. אך בעבר, בתעניות ציבור שהיו נקבעות בזמן בצורת או בנסיבות אחרות, נהוג היה להתפלל תפילת נעילה. כיום לא נהוג לערוך תעניות ציבור מסוג זה, ועל כן תפילת נעילה נאמרת רק ביום הכיפורים.
שם התפילה ומהותה
שם התפילה נעילה הוא משום שמתפללים אותה לעת ערב, לאחר תפילת מנחה, כשהשמש כבר עומדת במערב סמוך לשקיעתה. בשעה זו של היום היו נועלים את שערי ההיכל בבית המקדש, ובאופן סמלי, בזמן הזה ננעלים שערי השמים, כך שזו ההזדמנות האחרונה לעשות תשובה.
הסבר נוסף לשם נעילה הוא כי בשעה זו ננעלים כל השערים של ההיכלות העליונים, ואף אדם או מלאך לא יכולים להיכנס פנימה חוץ מעם ישראל. בזמן זה עם ישראל נמצאים לבד יחד עם ה' בהיכלו. ברגעים האלו אף אחד לא יכול לקטרג על עם ישראל וה' מקבל את כל התפילות והבקשות.
בתורת הסוד ובחסידות מוסבר שבתפילת נעילה מתגלית דרגת יחידה שבנפש; בנשמה יש חמישה רבדים, החלק הכי גבוה הוא ה"יחידה שבנפש", שהיא בעצם נקודת החיבור של יהודי עם אלוקים. פעם אחת בשנה, ביום כיפור, מתגלה החיבור העצמי הזה בין עם ישראל לאביהם שבשמים – וזה קורה בתפילת נעילה, שהיא התפילה החמישית כנגד הדרגה החמישית - יחידה.
בשעת ה'נעילה' מתעורר לחיים הניצוץ האלוקי החבוי בתוך הנשמה של כל יהודי, וזה ההסבר לכך שאפילו יהודים שבדרך כלל רחוקים משמירת מסורת ומצוות, באים להתפלל בבית הכנסת בתפילת נעילה[1].
אדמו"ר הרש"ב אמר[2], שלתפילת נעילה מקבל כל אחד מישראל מלמעלה כוחות מחודשים לגמרי, כוחות גשמייים ומכל שכן רוחניים".
סדר התפילה ומנהגי חב"ד
תפילת נעילה
זמן תפילת נעילה מתחיל כשהחמה בראש האילנות, כלומר קרוב לתחילת שקיעת החמה[3]. לפני אמירת 'אשרי' פותחין את ארון הקודש, והוא נשאר פתוח עד אחרי תקיעת השופר שבסיום התפילה[4].
אומרים אשרי ובא לציון, (שלא אמרום במנחה) ולאחר מכן הש"ץ אומר חצי קדיש. בקדיש זה וכן בקדיש תתקבל שבסיום התפילה, אומרים "לעילא ולעילא מכל ברכתא". לאחר מכן הקהל מתפלל את תפילה העמידה. בתפילת נעילה אומרים "חתמנו" (במקום "כתבנו"), "וחתום" (במקום "וכתוב"), "ניזכר ונחתם" (במקום "ניזכר ונכתב"). אין אומרים "על חטא" בתפילת נעילה. לאחר מכן מתחיל השליח ציבור את חזרת התפילה בצירוף פיוטים וקטעים מיוחדים בקול.
אם יום הכיפורים חל בשבת אומרים בתפילת נעילה - "שבתות... בם", כמו במנחה. אומרים "היום יפנה" גם אם כבר העריב היום[5].
בתפילת נעילה אומרים הן בתפילת הלחש והן בחזרת הש"ץ את הקטע "אתה הבדלת אנוש מראש" בו מופיע הפסוק "שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל". על פסוק זה יש ניגון מיוחד שהיה נשמע מאדמו"ר המהר"ש.
אדמו"ר הרש"ב נהג לומר "ואוצרך הטוב לנו - תפתח", עם הפסק לפני תיבת "תפתח", ו"לנו" נמשך למעלה[6]. אין הכהנים נושאים כפיהם בנעילה אפילו עוד היום גדול[7]. אומרים 'אבינו מלכנו', אפילו כשחל יום הכיפורים בשבת, ואומרים "חתמנו".
באמצע אמירת קדיש תתקבל, אחרי 'דאמירן בעלמא ואמרו אמן', מנגנים את 'מארש נפוליאון', ואחר כך תוקעים בשופר תקיעה אחת. לאחר התקיעה אומרים: "לשנה הבאה בירושלים".
מעיקר הדין מותר לתקוע אפילו בין השמשות. אבל כמה פעמים אירע בבית חיינו - 770 אצל הרבי, שהש"ץ סיים תפילת נעילה לפני צאת הכוכבים, והרבי האריך בניגון "אבינו מלכנו" וניגון 'מארש נפוליון' עד צאת הכוכבים[8]. ומאחר שהמון העם סומכים על התקיעה ומסיימים מיד אחריה את הצום, יש להיזהר בכל מקום שלא לתקוע לפני צאת הכוכבים.
לאחר נעילה אומרים את תשעת פרקי תהילים האחרונים של ספר התהילים אשר קבלה מהבעל שם טוב שקיבל מאת מורו הידוע לאומרם.
ערבית במוצאי יום הכיפורים
אודות מנהג השליח ציבור בתפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים יהיה רק מי שיש לו אב ואם כתב הרבי "לא ראיתיו. ובבית הכנסת כאן אין נוהגין כן"[9]. את תפילת ערבית מתפללים בקיטל וטלית, אבל בכובע, והטלית על הכתפיים. וכן בעריכת ההבדלה את ההבדל עורכים על נר ששבת, כלומר שדלק מערב יום הכיפורים. העורך הבדלה בביתו מדליק עוד נר מהנר ששבת בביתו ומברך על שניהם. ואם אין בביתו נר ששבת יביא מבית הכנסת, וידליק נר אחר ממנו ויברך על שניהם. ואם אי אפשר, יברך על נר שהודלק מנר בית-הכנסת[10]. אדמו"ר הריי"צ היה מדייק לערוך את ההבדל במוצאי יום הכיפורים בעצמו.
במוצאי יום הכיפורים אומרים: 'גוט יום-טוב'. ובליובאוויטש, ב"אולם הקטן", הכריזו זאת[11]. אחרי הבדלה מקדשים את הלבנה - בחגירת אבנט (אבל לאו דווקא בטלית וקיטל), ונכון לרחוץ את הפנים ולנעול נעליים לפני כן[12].
קישורים חיצוניים
- מכל נדרי עד נעילה נוסח התפילה על ידי הרב מרדכי צבי ברקוביץ הש"ץ בבית חיינו - 770
הערות שוליים
- ↑ לקוטי שיחות, חלק ד, עמוד 1154
- ↑ סה"ש תורת-שלום עמ' 35
- ↑ שו"ע אדה"ז סי' תרכ"ג ס"ב, וכן בכמה פרטים להלן
- ↑ ספר המנהגים עמ' 64. לוח כולל-חב"ד
- ↑ ספר המנהגים עמ' 59, וכן בכמה פרטים להלן
- ↑ שמועות וסיפורים ח"א עמ' קז, וכך מפוסק ומוסבר גם בסה"מ תרפ"ז ס"ע כא. ובלקו"ד ח"א דף נט,א נאמר מסיבה זו לעשות אתנחתא אחר תיבת 'ואוצרך'
- ↑ ספר-המנהגים (שו"ע אדה"ז סי' תרכג ס"ח, כדעת הרמ"א שם). אוצר מנהגי חב"ד עמ' רמ
- ↑ אוצר מנהגי חב"ד עמ' רמב וכן בפרטים נוספים להלן
- ↑ אגרות קודש ח"ג עמ' רכ. המענה בא לשלול מנהג שהיה רווח בין אנ"ש - אוצר מנהגי חב"ד עמ' רמה
- ↑ שו"ע אדה"ז סי' תרכד ס"ה-ו ("ואפילו אם חל יום הכיפורים בשבת אין מברך במוצאי שבת אלא על האור שהודלק מערב יום-הכיפורים, כדי להראות שיום זה הוא מקודש, ששבת מן האור"). במוצ"ש רגיל אין צריך לחזר אחר האש, אבל במוצאי יו"כ אפילו כשחל בחול י"א שצריך לחזר אחריו (סי' רחצ, שו"ע אדה"ז ס"ב)
- ↑ סה"ש תרצ"ז עמ' 155 (כאחד מ"המנהגים המקובלים, שיש להם יסוד")
- ↑ לוח כולל חב"ד