שיחה:הרבי שלנו (ניגון)

שנת תשי"ט

איזה שטויות! הרצח בבית הספר למלאכה היה בשנת תשט"ז! - בכל אופן, מכיון שהכותב הנכבד כתב פרטים כל-כך מדוייקים, אני לא מעיז לשנות, ומשאיר את המלאכה למישהו אחר. בהצלחה! זוננשיין - שיחה 19:25, 3 ביולי 2012 (IDT)

זוננשיין, הרצח של אותו בחור לא היה בבית ספר למלאכה אלא בפרדסים. שף ויתיב • קאנפרענץ רום 19:01, 25 במאי 2017 (UTC)

ממש לא, ידוע ומפורסם ששמחה זלברשטרום נרצח בבית ספר למלאכה ולא כדוברוסקין.--הנחה - שיחה 19:20, 25 במאי 2017 (UTC)

יכול להיות שאני טועה, אולם נראה לי שהניגון הזה הוא של דוברוסקין (לא עיינתי בערך לראות מה כתוב שם). שף ויתיב • קאנפרענץ רום 00:08, 26 במאי 2017 (UTC)

יש הקלטה מהניגון?--31.210.188.31 21:07, 20 במרץ 2017 (UTC)

יש למישהו הקלטה מהניגון??--37.46.39.109 13:14, 25 במאי 2017 (UTC)

הניגון הוא של שמחה זילברשטרום ולא של דוברוסקין. ניגון אחר שדוברוסקין היה שר (אך לא חיבר אותו) זה "אז דער אויבערטער וועט געבן געזונט און לעבן וועלן מיר פארן צום אונזערע רעבין". ככה ידוע לי. עיין בספר איש החינוך של אהרון מרדכי זילברשטרום בפרק ר' שמחה זילברטרום.--קונטרס החלצו. - שיחה, 08:39, ט"ו באב, ה'תש"ף 08:39, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

פעמיים או שלוש?

בערך נכתב (ע"י חסיד) שאת המשפט השני ("הרבי שלנו הוא יוליכנו כו'") מנגנים ג' פעמים, אך לי ידוע שגם אותו מנגנים רק שתי פעמים וכך הכנסתי בפנים. מי שיש לו מידע נוסף – מוזמן להעיר. בברכה, בא מועד (אב"ק) • שו"ת • באעה"ח בי"ד באב ה'תש"ף ליצירה, 20:24, 4 באוגוסט 2020 (UTC)

בגני ילדים שרים את השיר אמר רבי עקיבא זה כלל גדול בתורה. אפשר להקיש משם. השאלה היא מה המקור של מה. ד.ה. מי לקח ממי את המנגינה.--קונטרס החלצו. - שיחה, 08:37, ט"ו באב, ה'תש"ף 08:37, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

אפשרות נוספת היא – ששניהם לקחו ממקור קדום יותר. בברכה, בא מועד (אב"ק) • שו"ת • ט"ו באב ה'תש"ף ליצירה

זה וודאי. עכ"פ ע"פ מה שכתוב בערך. שזה מפולין וכו' אבל אני אומר שבכל אופן אפשר להקיש לגבי מספר הפעמים של כל תנועה. וק"ל.--קונטרס החלצו. - שיחה, 15:23, ט"ו באב, ה'תש"ף 15:23, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

אההה עכשיו הבנתי אותך. כן כן צודק.--קונטרס החלצו. - שיחה, 15:24, ט"ו באב, ה'תש"ף 15:24, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

אין צורך בהיקש, כך שמעתי במפורש את המשפיע בישיבה בה למדתי מנגן. אם ידוע למישהו אחרת – שיכתוב. בברכה, בא מועד (אב"ק) • שו"ת • ט"ו באב ה'תש"ף ליצירה

בישיבה בה אנוכי למדתי המשפיע ניגן ב' פעמים. אך ה"לקראת משיח צדקינו" היה חוזר על עצמו בצורה נפלאה. שוב ושוב ושוב עד שהוא נתן את האות להמשיך לקטע הראשון.--קונטרס החלצו. - שיחה, 15:33, ט"ו באב, ה'תש"ף 15:33, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

ידוע לי שמנגינת הניגון נלקחה מאמר רבי עקיבא, לא ההפך ולא שתיהם ממקום אחר, כנראה שמה שנכתב שמנגנים ג"פ זה טעות, ואכן מנגנים פעמיים, אך אכן יש הנוהגים להאריך ולנגן עוד פעמים ועוד פימים | נכתב בשעה 15:34 ע"י חבר - היום, ט"ו באב ה'תש"ף (תש"פ) מגיע משיח.

קונטרס החלצו, גם אני שמעתי כך מר' מרדכי יונה קליין, אך אם כוונתך אליו – ידוע לי בבירור שבהיותו במוסקבה לא עשה כן, ואינו אלא "כטוב לב המלך במשקה"... בברכה, בא מועד (אב"ק) • שו"ת • ט"ו באב ה'תש"ף ליצירה תיקון תיוג. בא מועד (אב"ק) • שו"ת • ט"ו באב ה'תש"ף ליצירה 15:39, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

חבר, מניין ידוע לך? בברכה, בא מועד (אב"ק) • שו"ת • ט"ו באב ה'תש"ף ליצירה 15:41, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

קראתי פעם | נכתב בשעה 15:42 ע"י חבר - היום, ט"ו באב ה'תש"ף (תש"פ) מגיע משיח.

תודה. אם תזכר במקור – אשמח שתודיע לי. בברכה, בא מועד (אב"ק) • שו"ת • ט"ו באב ה'תש"ף ליצירה 15:50, 5 באוגוסט 2020 (UTC)

אין זה ממש נוגע. ואני לא מעוניין להסגיר את עצמי אבל הרב מרדכי יונה קליין במוסקבה כן היה נוהג כך. כטוב ליבו וכו'.

ברור לי שלא נהג כך בקביעות (אולי בשנים האחרונות). אך לערך זה לא שייך, כיוון שזה ודאי חידוש/הרגש פרטי שלו. בברכה, בא מועד (אב"ק) • שו"ת • ט"ו באב ה'תש"ף ליצירה

בכלל יש לו קנעייטש מיוחד בזה הניגון שנים הכמעט אחרונות. ואולי הגיע הזמן שיכתבו עליו ערך.--קונטרס החלצו. - שיחה, 17:49, ט"ו באב, ה'תש"ף 17:49, 5 באוגוסט 2020 (UTC)