הואיל ונפיק מפומיה
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | |||
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. |
"הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא" הינו מאמר רז"ל המשמש כביטוי למקור של כמה ממנהגי החסידים.
מקור המאמר
במסכת סוכה[1] מובאת מחלוקת אמוראים לגבי הנאמר בפסוק[2] "ענף עץ עבות", מה הגדר של הדס "עבות"?
רבי אליעזר בן יעקב אומר שכוונת הכתוב היא שיהיה שלושה עלים היוצאים מעוקץ אחד, לעומת זאת דעתו של רב כהנא היא שאפילו שתי עלים היוצאים מעוקץ אחד ועוד עלה אחד נפרד מלמטה שרק צמוד אליהם, נחשב כעבות.
מיד לאחר הבאת דעתו של רב כהנא מביאה הגמ' שרב אחא בריה דרבא היה מחזר למצוא הדס דווקא של שתים ותחתם אחד ולא של שלושה עלים יחדיו, שלמרות ששלושה יחדיו בוודאי כשר גם לפי דעת רב כהנא, הרי היות ו"נפיק מפומיה דרב כהנא" (=יצא מפיו של רב כהנא) שגם הדס של שתים כשר לכן היה מחזר רב אחא למצוא דווקא הדס זה מצד התקשרותו לרב כהנא.
בתורתו של הרבי
הרבי מלך המשיח השתמש רבות במאמר רז"ל זה בנותנו בכך טעם למנהגים רבים:
- בנוגע לזמן התפילה ב770. באחת הפעמים שאל הרב אפרים אליעזר יאלעס את הרבי מהו הטעם לקביעת זמן התפילה ב770 בשעה 10 דווקא, הרבי השיב לו שתי תשובות, כשהתשובה השניה שהשיב לו הרבי היא שהיות ואצל הרבי הריי"צ הייתה תפילה בשעה 10, וידוע הכלל של "הואיל ונפיק" הרי לכן אין ברצונו לשנות זאת[3].
- בנוגע לקיצוץ פאות הראש שלא יגדלו ארוכות. במכתב לרב יאלעס כותב[4] הרבי שהיות ומפורש שהאריז"ל היה חותך את הפאות ומקצרם במספריים והרי "הואיל ונפיק" (וכ"ש כאן שאין זה רק דיבור אלא מעשה), לכן נוהגים חסידי חב"ד בקיצור הפאות.
- בנוגע לאי אמירת 'ושמרו' לפני תפילת שמו"ע של קבלת שבת, במכתב[5] כותב הרבי לא' מאנ"ש שכתב לו שנוהג הוא להגיד 'ושמרו', שבתימהון הוא שומע שאומר 'ושמרו' שזהו היפך ממנהג אנ"ש בדורי דורות, וגם ע"פ הנגלה מבהילה ההנהגה שנוהג ההיפך מרבו, ע"פ מאמר רז"ל ד'הואיל ונפיק'.
- בנוגע לאי לבישת פתיל תכלת בציצית כמנהג בית ראדזין, כותב[6] הרבי שהיות וכשיצא חידוש זה הרי רבותינו נשיאנו לא קיבלוהו, ויש את הכלל ש'הואיל ונפיק' לכן אין מנהג חסידי חב"ד ללבוש פתיל תכלת.
- בנוגע למנהג הכללי לירד לפני התיבה בשבת שלפני היארצייט, כותב[7] הרבי שאין מנהגנו בזה, ובמיוחד ש'הואיל ונפיק' והרי רבותינו נשיאנו לא נהגו בזה.
- בנוגע להדלקת נר חנוכה בתוך הבית דווקא.
- בנוגע להחשש מהלינה במלון של גוי. כותב[8] הרבי שהיות שראינו שרבותינו נשיאנו כן נהגו בזה הרי אין כל חשש וידוע ש'הואיל ונפיק'.
- בנוגע לאי לבישת טלית אצל הבחורים היורדים לפני התיבה, כותב[9] הרבי שהיות ויש הוראה מרבותינו נשיאנו שאין השליח ציבור מתעטף בטלית והרי 'הואיל דנפיק', לכן אין נוהגים כך.
- בנוגע למנהג חב"ד בהגבההת הס"ת (שלא להתיישב עם הס"ת פתוח), כותב[10] הרבי דברים נפלאים במעלת ההנהגה דווקא איך שנוהגים בבית הכנסת של הרבי בגלל ש'הואיל ונפיק'.
הערות שוליים
- ↑ לב, ב
- ↑ ויקרא כג, מ
- ↑ קובץ פניני העשור תש"מ-נ עמ' 20.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א ח"כ עמ' יו"ד.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א ח' י"ז עמ' רכא.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א ח' י"ז עמ' רלב.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א ח"כ עמ' רלו.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א ח' י"ח עמ' תנח.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א ח' י"ט עמ' רמט.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר שליט"א ח' י"ט עמ' רפא.