עולם האצילות
עולם האצילות הוא הראשון מבין ארבעת העולמות שבסדר ההשתלשלות - אצילות, בריאה, יצירה, עשיה. עולם האצילות שונה משלושת העולמות בי"ע בכך שהוא מכלל עולמות האין-סוף, בניגוד לעולמות בי"ע שהם מוגבלים ונראים כנבדלים - כביכול - מהבורא, וכמציאות נוספת עליו.
ענינו
עולם האצילות הוא העולם הראשון מבין ארבע העולמות אבי"ע. בעולם האצילות שורה אור אין סוף ממש. על עשר הספירות של עולם האצילות נאמר "איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד"[1], כלומר, שאוא"ס מתאחד באיחוד גמור הן עם האורות של עולם האצילות, והן עם הכלים של עולם האצילות.
בעולם האצילות אין מקום למציאות נפרדת מאלוקות - "לא יגורך רע"[2], לכן, עולם האצילות הוא כולו טוב, שכן אין בו מקום לרע. עולם האצילות כולל את עשר ספירות שבאצילות, ואת עולם האצילות שהן ההיכלות והמדורין, שבהם נמצאים נשמות ומלאכים של עולם האצילות.
עולם האצילות נוצר מאור אין סוף באופן של האצלה, כלומר, שהקב"ה האציל והפריש מאור אין סוף, באופן שיהיה יכול להתאחד עם אור אין סוף.
ביחס לבי"ע
עולם האצילות הוא הממוצע שבין אור אין סוף לבין עולמות בי"ע שהם "טורי דפירודא" וכביכול נפרדים מאלוקות. בניגוד ליצירת עולם האצילות שנעשה באופן של האצלה, המעבר מעולם האצילות לבי"ע נעשה באופן של בריאת יש מאין.
הפרצופים של עולם האצילות
כתר עליון
| ערך מורחב – כתר עליון |
כתר של עולם האצילות נקרא בשם כתר עליון והוא כולל בתוכו שני פרצופים: פנימיות הכתר - עתיק יומין וחיצוניות הכתר - אריך אנפין.
אבא עילאה
|
| ערך מורחב – אבא עילאה |
ספירת החכמה של עולם האצילות נקרא בשם אבא עילאה. אבא עילאה היא בחינת ממוצע בין המאציל לבין עולם האצילות, והיא כלי לאור אין סוף.
אימא עילאה
|
| ערך מורחב – אימא עילאה |
ספירת הבינה של עולם האצילות נקראת בשם אימא עילאה.
זעיר אנפין
|
| ערך מורחב – זעיר אנפין |
הפרצוף של המידות של עולם האצילות נקרא בשם זעיר אנפין.
מלכות דאצילות
|
| ערך מורחב – מלכות דאצילות |
מלכות של עולם האצילות מהווה את הספירה האחרונה המקבלת משאר הספירות של עולם האצילות. מספירה זו מתהווים עולמות בי"ע.
כולל הפכים
עולם האצילות כולל ומאחד בתוכו שני ענינים מנוגדים, ורק מצד היות הקב"ה כל-יכול - אפשרי הדבר לאחד שני הפכים בנושא אחד. והיינו, היות האצילות - עולם מוגדר, ויחד עם זאת, היותו בבחינת אין-סוף. ועל זה מלמדים שתי המשמעויות בשם "אצילות": א) אצילות מלשון אצלו וסמוך לו. ב) אצילות מלשון האצלה והפרשה ממנו.
מבחינת האור והפנימיות שבאצילות - עולם זה אצלו וסמוך, דהיינו שאור האצילות אינו שונה במהותו מכפי שהיה בהיותו כלול עדיין במקורו, בטרם התלבש בכלים כדי להתגלות, והוא בבחינת גילוי ההעלם, דאותו האור שהיה מקודם בהעלם והפשטה, בא באצילות בגילוי בכלים והעולמות שלמטה ממנו - בלי שום שינוי מהותי. וע"ד מש"כ: "ואצלתי מהרוח אשר עליך ושמתי עליהם". שגם הרוח ששרתה על הזקנים, ובה השפיעו לבני ישראל, היתה במהותה הפנימית - רוחו של משה רבינו.
כי כל השפעה לישראל יכולה להיות רק ממשה, להיותו ראש בני ישראל (ר"ת רבי), וכמו השפעת החיים לכל אברי הגוף שבאה מהראש.
ועל ידי האצלת רוחו של משה על הזקנים התאפשרה השפעת הבשר שביקשו - כי על ידי הזקנים שהיו למטה ממדרגת משה, אף על פי שהרוח ששרתה עליהם לא השתנתה כלל במהותה, וגם כשנאצלה על הזקנים נשארה זו רוחו של משה, מכל מקום השתנתה הרוח בחיצוניותה וירדה ממעלתה, עד שאפשר להשתלשל ממנה השפעת בשר תאוה לישראל.
כך גם עולם האצילות, מבחינת מהות האור והפנימיות הוא אותו האור כמו בהיותו כלול בכתר. ולכן הביטול של הספירות באצילות הוא ביטול בתכלית, וספירת החכמה שענינה כח-מה - ביטול, היא השוררת והעיקר של כל ספירות האצילות, שגם הן נמשכות בביטול של החכמה. וכמו שכתוב בתקוני זוהר "אבא עילאה מקנן באצילות". אבל בחיצוניותו מבחינת הכלים המגבילים את האור הוא כמו יש מאין, וכמאמר: החכמה מאין תמצא.
וכדוגמת השפעת הבשר מרוחו של משה באמצעות הזקנים, שכל עוד היתה רוחו של משה כלולה במשה, לא יכול משה להשפיע בשר תאוה וגסות. ורק כאשר ירדה רוחו והתלבשה בכלים המוגבלים של הזקנים, הנה אז היתה השפעת בשר תאוה לישראל, שאין לה שום יחס וערך כלל לרוחו של משה כפי שהיא כלולה במשה.
נמצא שעולם האצילות - הוא אכן עולם (העלם) מוגדר בגדר הספירות, ומאידך הוא בבחינת אלקות, בבחינת אין-סוף. ודבר זה - שני הפכים בנושא אחד - אינו בגדר השגה כלל, ונתפס רק באמונה, ולכן נקראים הספירות באצילות - רזא דמהמנותא. בזה נחשב עולם האצילות - ממוצע בין אור אין סוף ב"ה המאציל לבין הנבראים (בי"ע).
וכידוע שבכל ממוצע ישנם שתי מדריגות, המדריגה התחתונה של העליון, והמדריגה העליונה של התחתון, והם הפנימיות והחיצוניות של הממוצע.
ובעולם האצילות, הנה, האור הוא התחתון שבעליון, ואילו הכלים (הגבול שבאצילות) הוא העליון שבתחתון, ובזה הוא ממוצע בין המאציל והנבראים.
ראו גם
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")
</references>