שיחה:בית דין צדק קראון הייטס

ברוכים הבאים לדף השיחה של הערך

חיים, לא ידעתי אם להכניס ומה להכניס בנוגע למצב העכשווי, אם אתה יכול לתת דעתך לעניין במסגרת זו - אשמח. מעבר לזה יש לי בעיה שהייתי רוצה להוריד את העובדות ההיסטוריות להקמת הבית דין למתחת לרשימת חברי בית הדין ע"מ ששמותיהם לא יופיעו בתחילת הערך בצורתם המקוצצת (ללא תוארים וכו'), אף עם זאת אינני רוצה להשאיר את שתי המשפטים הבאים - שהם עובדתיים גם היום - בלי קשר.--שניאור 07:59, 18 בפברואר 2010 (UTC)

דבר ראשון, יישר כח על הערך. כתוב בצורה יפה ועניינית. בנוגע למצב הנוכחי, צריך לרשום את העובדות היבשות ותו לא. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 12:39, 21 בפברואר 2010 (UTC)

תבנית בעריכה הוצב עד להשלמת הפרטים אודות המצב הנוכחי בבי"ד. בחירות ומינוי חלקי של חבר נוסף, הפיצול הכללי והגישור בבי"ד בבבורו פארק בראשות הרב גלוכובסקי. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 19:12, 21 בפברואר 2010 (UTC)

הרב שלמה סגל

הפניה לא נכונה בעליל. מישהו יודע אולי יש לו שם נוסף?--שניאור 11:42, 26 באפריל 2010 (UTC)

ולענ"ד יש לשלב את הערך ה'מגדליסטי' בתוך הערך על הישיבה. מתי אבוא ואראה פני אבינו מלכינו?, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

הקמת הבי"ד

חסר מאוד ההיסטוריה על הקמת הבי"ד, (יש המון חומר, מכל החוברות שיצאו בתקופת הבלגן בקראון הייטס) פרידבערג - שיחה 01:08, 5 ביולי 2012 (IDT)

פסקי הבית דין

האם יש ענין לכתוב ענינים מיוחדים שהבית דין עסק בהם (כגון הפרשה האחרונה - קול השופר, סגירת מערכת התגובות באתרי האינטרנט, ועוד פעולות שאני לא זוכר כרגע)?173.3.199.145 17:12, 31 בדצמבר 2013 (UTC)

אני חושב שרק על דברים מאוד מרכזיים וחשובים. מה נכלל בהגדרה הזו? לא יודע...--יוסי ג - שיחה 00:07, 1 בינואר 2014 (UTC)

אנסה לחדד את ההגדרה של יוסי. פסקים מהותיים בעלי חשיבות צריכים לענות על שתי ההגדרות הבאות: 1. עניין ציבורי משמעותי. 2. השפעה מעבר לטווח הקצר. עכשיו ננסה להחיל את הדברים, ארגון קול שופר כיכב בחדשות לכמה שבועות, ותו לא, מדובר גם בפרשיה מקומית ולא בינלאומית. סגירת מערכת התגובות עוסקת בנושא מהותי מאוד "דרך התנהלותם אתרי האינטרנט חב"ד", בנוסף השפעתה היא עד היום שאין מערכת תגובה באתרים. --שיע • שיחה א' בשבט ה'תשע"ד 21:09, 2 בינואר 2014 (UTC)

ברוך שכיוונת... יוסי ג - שיחה 22:59, 2 בינואר 2014 (UTC)

עם גדילת הערך, אפשר לכאורה להוסיף תמונות של הרבנים חברי בית הדין. 173.3.199.145 23:42, 2 בינואר 2014 (UTC)

סמכותו של הבי"ד

לדעתי לא הודגשה בדף מספיק סמכותו של הבי"ד. בכמה הזדמנויות ניסו חברי הבי"ד להוות בי"ד כללי של כלל רבני חב"ד (כך, למשל, ניסו לכנותו "בי"ד רבני ליובאויטש דק"ק קראון הייטס", ועוד), והרבי הגיב ע"כ בחריפות רבה. הנפק"מ בזה היא מאוד פשוטה: יש כמה ערכים על ר' ידל קרינסקי, על הצוואה, על ועד רבני ליובאויטש הכללי ועוד. הנקודה המשותפת לכולם - לא מוצגים טענותיהם המרכזיות של הצד השני, שהגדולה שבהן היא: לבי"ד דהשכונה אין כלל סמכות לפסוק בנושאי מוסדות וכד', נושאים אותם הפנה הרבי לור"ל ולשמם הוא נועד, ואף אם משרדי המוסדות נמצאים בשכונה. כך שכל הפסקים של לא צייתי לדינא וכד' (נוסף ע"כ שאין להם שום תוקף משום שלא כיהנו אז בבי"ד שלושה רבנים, הנה) לא נכונים מעיקרא (והרבנים כתבו בעצמם שזה רק ע"פ פס"ד הרמ"א שחובה להגיע לקריאת רב המקום, אך אין בזה כלל דיני שו"ע - דזה ע"ד פס"ד "לא ציית לדינא" למי שמדבר באמצע פסוקי דזימרא...) ואכמ"ל. פרטים בכהנ"ל ניתן למצוא בגליונות "השבוע שחלף" ובחוברת שיו"ל ע"י אגו"ח המרכזית "האמת והשלום אהבו". אשמח לראות שהנ"ל יתון בהקדם.--95.86.101.1 10:40, 30 בנובמבר 2014 (UTC)

לאנונימי המבקש להוסיף שההחלטה אודות היחי לא הייתה של הבי"ד, במסמך נכתב שזו קבלת פנים רשמית של הבד"צ, אין לנו סיבה להניח אחרת אלא אם כן תמציא ראיה לכך. --שיע • שיחה י"ד בכסלו ה'תשע"ה 19:01, 6 בדצמבר 2014 (UTC)

קבלת פנים רשמית, אין משמעותה פסק דין של בית הדין. עובדה: א. רק אחד (!) מתוך שלושה חתומים עליו, ב. חתומים עליו שבעה (!) רבנים נוספים - דבר שאינו קיים כלל בשאר הפסקים שלו. וברור ופשוט וק"ל. בנוסף, לכו"ע לא מוזכר במכתב דבר על יחי או תארי נצחיות החיים, אלא רק אי-שימוש (בספרי ועד להפצת שיחות) בתארי הסתלקות.--95.86.87.242 21:11, 23 בדצמבר 2014 (UTC)

צודק. שיניתי בערך. אם יש לך עוד הערות נשמח לשמוע. --שיע • שיחה י"ד בטבת ה'תשע"ה 11:59, 5 בינואר 2015 (UTC)

מועברת לכאן הפסקה שהוכנסה לאחרונה לערך, לצורך המשך הדיון.

תחילת ציטוט

סמכותו של בית הדין

בתקופת יסודו של בית הדין, היו רבים מעסקני השכונה שראו בבית הדין סמכות רבנית עולמית של כלל חסידות חב"ד, אך הרבי שלל זאת בתקיפות. כך, למשל, הגיב בחריפות רבה על הניסיון לכנות את בית הדין "בי"ד צדק ליובאויטש דק"ק קראון הייטס", והדגיש שוב ושוב שסמכותו של בית דין היא (בכפוף להלכה) אך ורק כלפי אותם אנשים שבחרו בו (קרי: תושבי השכונה בלבד). לכן לגבי המוסדות הכלליים (כמו מרכז לענייני חינוך) הקים הרבי את ועד רבני ליובאויטש הכללי, שיהווה בית דין מיוחד למוסדות, אף שמקומם בקראון הייטס, מכיוון שאין בסמכותו של בית הדין לקבוע את התנהלות המוסדות לענפיה.

סוף ציטוט

יצויין שבערך ועד רבני ליובאוויטש עולה תמונה שונה, אם כי גם שם לא מובאים מקורות. --שיע • שיחה כ' בסיוון ה'תשע"ז 20:22, 14 ביוני 2017 (UTC)

שיע, הנוהג בכגון דא הוא שקודם כל שואלים ואחר כך מוחקים. מדובר בנושא ידוע לכל שאף נתפרסמו הרבה כתי"קים בנושא, ישנם אמנם כו"כ שמנסים להעלים את דעת הרבי בנושא ממניעים לגמרי לא טהורים (רמז: אותם מניעים בדיוק שיש לאנשים בצד השני של המפה כשהם מעלימים את דעת הרבי בדברים אחרים). אגב, אשמח אם תצביע איפה בדיוק רואים תמונה אחרת בערך על ור"ל (עברתי על כולו ולא מצאתי). ‏‎ שף ויתיב • קאנפרענץ רום 22:23, 14 ביוני 2017 (UTC)

תלוי מה. כשיש הוספה הנחשדת לבלתי אובייקטיבית מעבירים לשיחה לצורך בירור. לגוף העניין, בערך כאן ניסו להכניס שהרבי הקים את הועד. בעוד שם נכתב שהועד הוקם על ידי רבנים, ושתגובת הרבי הייתה "מי בראם"... --שיע • שיחה כ"א בסיוון ה'תשע"ז 14:28, 15 ביוני 2017 (UTC)

אני מחכה למחאת להתראות, שכל דבר שהרבי הסכים אליו הרי זה כאילו הקימו בעצמו. מלבד זאת, זוהי נקודה שולית לגמרי כאן ויכולת לשנות ל"הוקם". שף ויתיב • קאנפרענץ רום 14:57, 15 ביוני 2017 (UTC)

מוחה! מוחה! מוחה! למרות שלא היה לי כח וזמן לקרוא את הדיון כאן ובמקום השני ששמי הוזכר. נקעה נפשי מדיונים תועלתיים ועקרוניים המשפיעים על כללות ההיסטוריה. אני מסתפק בלהביא תועלת במידע שאני יכול להוסיף, משתדל לדייק, ומשאיר לך את העבודה הכבירה . להתראות - שיחה 04:32, 16 ביוני 2017 (UTC)

סגל ורייטפורט

יש פה משהו מוזר האם הם אכן דינים ומו"צים בבית דין? ראו כאן--אהבת ישראל - מיר ווילן משיח יעצט - משתמש:שלמה חיים לשעבר - הצטרפו למיזם של חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען 19:16, 16 ביולי 2016 (UTC)

לפי פסק הדין הזה הם אכן דיינים--אהבת ישראל - מיר ווילן משיח יעצט - משתמש:שלמה חיים לשעבר - הצטרפו למיזם של חב"דפדיה: א חסידישע פארבריינגען 19:22, 16 ביולי 2016 (UTC)

מה לא מובן? יש ריבוי דיינים ומורי צדק בקראון הייטס, הרבה מהם ביוזמת הרב מארלאו שדחף לכך שיהיה מענה הלכתי לכל אברך בכל רחוב בשכונה. חלק מהם צורפו באופן רישמי בלי קשר למחלוקת, בשביל לסייע בעבודה ההלכתית-פרקטית של הבד"צ, אך לא נבחרו לנהל את השכונה ואין להם את התוקף של 'אביר שבאבירים' ושל מרא דאתרא ולכן אין הם מוסמכים כלל לדבר בשם הציבור אלא אך ורק בשם עצמם. ואין זה מוריד מגדולתם בעניני הלכה וכו'. (דוגמא לרבנים נוספים בשכונה: הרב שלום דובער שוחט, הרב משה בוגומילסקי, הרב יוסף אברהם הלר, ועוד ועוד). להתראות - שיחה 21:18, 16 ביולי 2016 (UTC)