קבלה
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | |||
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
קבלה היא כינוי בספרות היהודית-תורנית הן לנבואות (כך הן מכונות אצל הרמב"ם), אך בעיקר מתכוונים בד"כ לתורת הנסתר.
ישנם ספרי קבלה קדומים מאוד, כמו ספר יצירה שמיוחס לאדם הראשון, ועוד.
ספר הקבלה המרכזי, כך אפשר לומר, הוא ספר הזוהר.
ספר הזוהר לא היה ידוע ומפורסם, והועבר מדור לדור על-פי המסורת, עד שרבי משה די-לאון בספרד של לפני כשבע-מאות שנים גילה אותו לרבים.
ספר הזוהר מיוחס ברובו לתנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי, מחכמי המשנה, למעט חלק אחד ממנו הנקרא בשם "רעיא מהימנא", המיוחס למשה רבינו ע"ה.
לספר הזוהר ולדברים שהוא מלמד קמו מפרשים רבים שלימדו והרחיבו את תורת הקבלה, כמו הרמח"ל - רבי משה חיים לוצאטו, הרמ"ק - רבי משה קורדובירו, האריז"ל - רבי יצחק לוריא אשכנזי, ועוד.
מדובר בשיטות שונות בהבנת תורת הקבלה.
הקבלה ותורת החסידות
תורת החסידות גילתה שהגיעה העת ללמד את יסודות תורת הקבלה לכל העם, ולא רק ליחידי סגולה כפי שהיה עד אז.
תורת החסידות אינה סבורה כי יש להשקיע בלימוד הקבלה עצמה, שהיא עדיין נשארה עד היום לימוד שלא כל אחד יכול לגשת אליו ללא הכנה מתאימה, אלא היא מלמדת יסודות ממנה ומפרשת אותם בצורה שכל אחד יכול להבינם, ומבלי לטעות חלילה בנושאים העדינים המוזכרים, אשר טעות בהבנה בהם עלולה לגרום לסטיה חמורה מהאמונה הטהורה.
תורת החסידות גם הביאה את היסודות המופשטים מתורת הקבלה למושגים מובנים, ומתרגמת אותם לעבודת ה' היום יומית, ולא מסתפקת בהשארתם במישור העיוני בלבד.