עקרה

עקרה היא אישה שאין באפשרותה ללדת ילדים, בעבודת ה' עניינה האדם שמצד הפרעות שונות אינו יכול לעורר בנפשו יראה ואהבה לה'.

בחסידות

הולדת ילדים בעבודת ה' עניינה הולדת המדות מהמוחין שהם מידת אהבה היא בחינת בן, והיראה היא בחינת בת. עקרה הוא האדם שאין בכחו ללדת כלל מידות אהבה ויראה אמיתיים בליבו.

ובטעם הדבר ישנם כמה ביאורים:

א) כח אהבה ויראה שיש בנפשו האלוקית של האדם הם בכחו של הבורא בלבד ומגיעים מה"ארץ העליונה" ועל דרך כח ההולדה שבאדם שהיא בכח הא"ס דווקא. ובשביל לקבל כח זה על האדם לעורר לפחות פעם בשנה את הקשר העמוק שלו ("הזזה עצמית" עם אלקות שלמעלה מטעם ודעת. וכן כשעובד את ה' אולם מניעיו הם שהוא יהיה האוהב והירא, ואינו חדור בכך שכל עבודתו היא לה' ורק להשלים את רצונו, לא יוליד מידות אהבה ויראה, וזה הרמז בפסוק "לא תהיה משכלה ועקרה בארצך" שסיבת העקרה היא לפי שעבודת ה' היא "בארצך" חלק מרצונותיו האישיים של האדם.

ב) ישנה אישה שאין לה בית ולד ואין לה רחם להכיל ולקבל את ההריון. שעניינה בעבודת האדם, שלהיותו יש המחזיק מקום לעצמו ועוסק ברצונותיו לומר כך אני רוצה וכך טוב לי זה איני יכול לעשות וכיוצא בדברים אלו (ואפילו רצונות של קדושה; "הנה אם הוא מלא ועסוק בהרצונות שלו, לומר שעבודה זו יש לו חוש בה כו', עבודה זו הוא רוצה ועבודה זו אינו רוצה אזי הוא כלי מלא שאינו מחזיק, שאינו תופס האמת במוחו ושכלו להיות מזה התפעלות שכלית". מחמת כך נטמטם ונסתם מוחו, עד שאין בכחו לקבל את ההתבוננות ולהוליד מידות אהבה ויראה.

והעצה לעקרה זו היא הביטושים שעל ידה נעשה כלי לקבל את אור ההתבננות באלקות.

ראו גם

• משכלה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא חסידות. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.