אותיות האל"ף בי"ת
|
ערך זה מועמד לפיצול: ערך זה גדול מאוד או שהוא עוסק במספר נושאים. ייתכן שפיצול הערך לערכי משנה יקל על הקריאה ועל איתור מידע רלוונטי. | ||
| אתם מוזמנים לדון בדף השיחה בהצעה לפצל את הערך. הערה: יש לפצל לאותיות, וכל אות בנפרד. | |||
אותיות הינן עשרים ושתים תבניות קבועות בהן ניתן ליצור מגוון רב של מילים. בתורת החסידות תופסים האותיות משמעות עמוקה ורחבה, בהיות שמהות הנפש היא אותיות והיא מלאה בהם ואף העולם נברא ומתהווה בכל רגע, על ידי אותיות ללשון הקודש, שמבטאות עשרים ושתים המשכות רוחניות מספירת המלכות שבעולם האצילות. בצורת כל אות ניתן להבחין וללמוד את אופן ההמשכה האלקית העובר דרכה. לאותיות גם משמעויות ורמזים רוחניים באין סוף רבדים.
מערכת האותיות
אות א'
האות אל"ף היא האות הראשונה במערכת אותיות של לשון הקודש ובאות זו מתחילים עשרת הדברות במילה "אנכי ה' אלוקיך".
האות אלף רומזת על הקב"ה שהוא "אלופו של עולם"[1].
צורת האות "א" מורכבת מאות "י" עליונה הרומזת לחכמה עילאה. אות "י" תחתונה הרומזת על חכמה תתאה ואות "ו" באמצע המחבר בין ה"יו"דים" הרומז ליראת שמים המחברת בין החכמה העליונה ולתחתונה. ביטוי נוסף באות, שבכדי שתוכל להיות המשכה והתגלות בסדר השתלשלות מעולמות עליונים-רוחניים לעולמות תחתונים-גשמיים, חייב להיות צמצום ביניהם, המרומז באות "ו".
רמזים נוספים באות אלף, בעבודת ה':
יו"ד, יהודי מלמעלה ויו"ד, יהודי מלמטה, וקו האמונה מחברן. לפי נוסחא אחרת; ה"א" בא להורות על נשמת היהודי (יו"ד) כפי שהיא למעלה (בשמים), ונשמת היהודי למטה - בהתלבשותו בגוף, וקו של יראת שמים המחבר אותם.
והיינו, שגם בהיות נשמתו מלובשת בגוף ונפש בהמית - הוא קשור לה' כפי שהיה קשור בהיות נשמתו למעלה, וזאת על ידי חיזוק האמונה ויראת שמים.
האות "א" - אל"ף - רומזת לשלשה ענינים:
- אל"ף - אלופו של עולם.
- אל"ף - אולפנא ולימוד, כמו אאלפך חכמה! אאלפך בינה.
- אל"ף - אותיות 'פלא'.
וכל שלשת ענינים אלו שבאות 'א' (אל"ף), יתגלו בתוך הגולה ויהפכוה לגאולה.
ומלך המשיח שיש בו כל שלשת הבחינות הללו, והיינו, שהוא בטל בתכלית לאלופו של עולם בקבלת עול מלכות שמים, ונוסף לזה הוא חכם בחכמת התורה - אאלפך חכמה, ומעל כל זה הוא דבק ומאוחד בעצמותו יתברך גם בגופו הגשמי, הנה, רק הוא יחדיר ויגלה את ה'א' בעולם, על כל שלושה עניניה הנ"ל, ויהפוך את הגולה לגאולה בחסד וברחמים.
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות אל"ף הוא - 1.
אות ב'
אות בי"ת היא אות השניה ובה פותחת התורה, במילא "בראשית ברא אלוקים" שהוא סימן ברכה.
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות בי"ת הוא - 2 והיא מורה על ספירות חכמה ובינה.
אות ג'
אות גימ"ל היא אות השלישית.
חז"ל אמרו כי אותיות גימ"ל דל"ת הם לשון "גומל דלים", ומבואר בחסידות שפירושו שגומל חסד ושפע לספירת המלכות הנקראת בשם "דל".
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "גימ"ל" הוא - 3.
תמונתה
תמונת אות גימ"ל היא אות וי"ו עם נקודה שהיא יו"ד תחתיו. והיא מורה על ספירת היסוד, המשפיעה לספירת המלכות. וענין שצורתה הוא כאותיות וי"ו יו"ד הוא כמו אות וי"ו, אלא שצורת אות וי"ו היא יו"ד וי"ו, וצורת אות גימ"ל היא וי"ו יו"ד. וביאור הענין שאות וי"ו מורה על פנימיות הטיפה שהיא יו"ד בראשית השפע, ונמשכה בשפע הוי"ו אחר כך. ואות גימ"ל הוא בהיפוך, אות וי"ו תחילה ואחר כך יו"ד, להורות על סיום השפע בספירת המלכות אחרי המשכת האור והשפע מן המשפיע.
אות ד'
אות דל"ת היא אות הרביעית מבין אותיות של לשון הקודש.
חז"ל אמרו כי גימ"ל דל"ת הוא גומל דלים. ומבואר בחסידות שאות גימ"ל מורה על ספירת היסוד המשפיעה לדל"ת המורה על ספירת המלכות.
עוד מבואר כי דל"ת הוא "דלית ליה מגרמיה כלום" שמורה על ספירת המלכות, וכאשר נמשך בה יו"ד נעשית היא אות ה"א.
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "דל"ת" הוא - 4.
אות ה'
אות ה"א היא האות החמישי מבין האותיות של לשון הקודש. אות זה מורה על התפשטות ולכן צורתה הוא התפשטות לאורך ורוחב. ערכה של אות ה"א בגימטריא הוא חמש.
בשם הוי"ה שני אותיות ה"א, אשר מורות על ספירת הבינה וספירת המלכות.
ענינה
אות ה"א היא "אות קלילא דלית בה מששא", שהבל הלב המתלבש בה הוא מועט יותר מן כל האותיות. שמבין ה' מוצאות הפה, אותיות אחה"ע שמוצאן מן הגרון הם קלים יותר מכל האותיות, כמו גיכ"ק מן החיך. ואות ה"א היא קלה יותר מן אותיות אח"ע. ולכן נקראת ה"א אות קלילא, שקל לדבר אותה, דליתא בה מששא, שמועט מאוד ההבל שבה.
מבחינת אות ה"א הוא התהוות כל צבאי צבאות עליונים, כמו שמבואר שם צבאו"ת, שאות הוא בצבא שלו. וזהו שנאמר "בהבראם - בה' בראם", שהתהוות כל צבאי צבאות הוא מן אות ה"א.
מילואים
האות ה' כשהיא מופיעה בשם השם, יכולה להופיע במספר מילואים:
- ה"א - מילוי אל"ף.
- ה"י - מילוי יו"ד.
- ה"ה - מילוי ה"א.
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "ה" הוא - 5.
אות ו'
אות וי"ו היא אות השישית מבין אותיות של לשון הקודש.
אות וי"ו מורה על המשכה, ולכן תמונתה היא כיו"ד אשר נמשך ממנה השפעה על ידי קו.
ערכה של אות וי"ו בגימטריא הוא שש, והיא מורה על ששת המידות. שאות זו היא אות השלישית בשם הוי"ה, וגם משום כך היא מורה על המידות.
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "ו" הוא - 6.
אות י'
אות יו"ד היא אות העשירית מאותיות התורה. ענינה מורה על הצמצום, ולכן מורה היא על ספירת החכמה. אות היו"ד מורכבת מקוץ העליון של היו"ד, מגוף אות היו"ד, ומקוץ התחתון של היו"ד.
היו"ד הינה גם הראשונה בשם הוי"ה ומרמזת על בחינת החכמה עילאה - חוכמה של עולם האצילות שממנה מתחיל סדר ההשתלשלות. כמו שלחכמה אין שום "ציור" אלא היא "נקודה" "הברקה" בלבד. כך גם לאות יו"ד אין שום ציור - רק נקודה וקוץ מעליה.
האות יו"ד גם היא, יחד עם ה' עילאה נקראת "נסתרות", כי השפעתה עדיין אינה יורדת למטה.
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "י" הוא - 10.
חלקי האות
תמונת אות יו"ד מורכבת מן שלושה חלקים: קוץ העליון של יו"ד, גוף אות יו"ד, וקוץ התחתון של יו"ד. מבואר כי קוץ התחתון של יו"ד הוא הממשיך לאות ה"א. והמשכה זו היא על ידי קוצו העליון של יו"ד, שהוא למעלה מעצם בחינת היו"ד.
קוצו של יו"ד
קוצו של היו"ד מרמז לבחינת הרצון העליון של הקדוש ברוך הוא - כתר, שהוא למעלה מבחינת חכמה עילאה.
אות כ'
אות כ"ף היא אות האחת עשרה מבין אותיות של לשון הקודש. ערכה של כ"ף בגימטריא הוא עשרים.
בחסידות מבואר כי אות כ"ף מורה על ספירת הכתר. ובפרט כל כתר עליון, שהוא כתר של עולמות אבי"ע.
בביאור הדברים נאמר כי כתר עליון הוא בבחינת ממוצע בין המאציל לנאצלים. ובכל ממוצע יש שני בחינות: הבחינה התחתונה שבעליון, והבחינה העליונה שבתחתון. ושני בחינות אלו, שהם פנימיות כתר עליון וחיצוניות כתר עליון, כלולה כל אחת מעשר ספירות. וזהו אות כ"ף שהוא מספר עשרים.
ערכה המיספרי (גימטריה) של אות "כ" הוא - 20.
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב יצחק גינזבורג, אותיות לשון הקדש.
הערות שוליים
- ↑ בשנת תשנ"ב הסביר הרבי בשיחה שהמילה "גאולה" מורכבת מאותיות "גולה" בתוספת "א", להורות שבגאולה העולם עצמו ישאר כפי שהוא ורק האל"ף - הקדוש ברוך הוא - יחדור בו בגלוי.