תורת הקבלה
תורת הקבלה יסודה מספר הזוהר של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי.
הראשונים וחכמת הקבלה
גדולי הראשונים היו חכמים בתורת הקבלה. ביניהם היה רש"י, הרמב"ם, והרמב"ן, תלמידו של המקובל רבי אליעזר מגרמייזא בעל הרוקח.
אדמו"ר מהר"ש אמר לבנו אדמו"ר הרש"ב באחד מהשיעורים שלמד עמו במורה נבוכים, שיש לו בקבלה רבי מרבי עד מורנו הבעל שם טוב, שהרמב"ם היה מקובל גדול, ומה שלא גילה זאת אפילו ברמז כמו רש"י, הוא מפני שאז היה זמן מסוכן לגלות עניני קבלה אפילו ברמז.{{הערה|1ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ ש"ת [לה"ק] עמוד מז.</REF>
תורת הקבלה בתקופת הרמ"ק והאר"י
בין ראשוני המקובלים בדורות האחרונים היה רבי משה קורדבירו, הרמ"ק.
לאחר פטירתו, החלה התגלותו של האריז"ל, ותלמידיו המכונים "גורי האר"י", ובראשם תלמידו המובהק רבי חיים ויטאל, מי שפרסם את תורתו של האריז"ל.
בתורת החסידות העדיפו את קבלתו של האר"י לעומת זאת של הרמ"ק.
לימוד הקבלה בימינו
אדמו"ר הצמח צדק כותב[1] ששמע מפיו של אדמו"ר הזקן, אשר שמע מפיו של רבו המגיד ממזריטש שהבעל שם טוב אמר שלא ילמדו את חכמת הקבלה, מפני שמי שהוא מגושם ויבין הדברים כפשוטו ויגשם, יכול להבוא ח"ו לאפיקורסות.
באחד הימים בא לרבי אחד האדמו"רים המקובלים וביקש ממנו לחתום על קול קורא שכל עם ישראל ילמדו את תורת הקבלה ובכך נקרב את הגאולה השלימה. מבוסס על הנאמר בספר הזהר שבספר הזהר יצאו מהגלות ברחמים.
הרבי השיב לו, כי מקובל בחב"ד שחסידות חב"ד בנויה על פי יסודות הקבלה אך בשיטה של חכמה בינה דעת, וממילא מי שלומד תורת חב"ד לומד גם קבלה.
כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו השיב הרבי שבתור נכד של אדמו"ר הזקן אינו יכול לחתום על פתק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, שעלול להיות משמע בזה שבתורת חב"ד אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון אדמו"ר הזקן[2] שכותב "דברי הבעש"ט לפי קבלת האריז"ל" ומשמע מזה שאינו קבלה ממש. אך הרבי השיב כי כיון שהאדמו"ר הזקן כותב בפירוש באגרת הקודש אחרת, לא יתכן שסתר את דבריו במקום אחר.
ספרי הקבלה בתורת חב"ד
מגדולי המקובלים החסידיים היה רבי יהודה לייב אשלג, בעל הסולם.
אחד האדמו"רים המקובלים נכדו של בעל הסולם, הביא לרבי מספרי זקנו בעל הסולם. הרבי נתן לו דולר נוסף עבור הדפסת פירוש "הסולם" ואמר (תוכן): אמנם אין זה לפי שיטת חב"ד, אך כיון שזהו רבכם אז שיהיה ברכה והצלחה.
הערות שוליים
- ↑ דרך מצוותיך שורש מצוות התפילה.
- ↑ אגרת הקודש סוף פרק כ"ה