אמרי בינה
אמרי בינה ידוע כהספר העמוק ביותר מאת אדמו"ר האמצעי.
יקותיאל ליעפלי והאמרי בינה
את הספר ערך אדמו"ר האמצעי עבור החסיד רבי יקותיאל ליעפליער (מליפעלי). חסיד זה היה מתחילה בעל כשרונות חלשים ביותר, והוא הגיע לאדמו"ר הזקן בעת שאדמו"ר הזקן היה מלובש בתפילין דרבינו תם, קפץ מהחלון אל חלון חדרו שבקומה השניה, וזעק במרירות: רבי חיתכו לי את החלל השמאלי, ורבינו הזקן הגיב: רבונו של עולם, ואתה מחיה את כולם כתיב. מאותה שעה נפתח לבו של רבי יקותיאל, והתהפך לאיש אחר בהשכלה ובעבודה[1]. אף שלא יכל ללמוד כלל, ואדמו"ר האמצעי נתן לו סדר היום ללמוד חומש עם רש"י בל"א, וקב הישר בל"א, אך בדא"ח היתה הבנתו להפליא מאוד. ורבינו האמצעי חיבר את האמרי בינה בשבילו.
הוא היה ידוע בהבנתו העמוקה בספר, עד שאדמו"ר המהר"ש כשהיה לו ספק בספר, היה שואל את ר' יקותיאל.
נשיאי חב"ד אודות הספר
אדמו"ר הרש"ב סיפר בשם אביו אדמו"ר המהר"ש שאמר כי מעולם לא עיין בהקדמת ספר, מלבד היכן שההקדמה בעצמה היא ספר, ולדוגמא- אמר הרש"ב - כמדומני לקח א ספרי אמרי בינה.
אדמו"ר הריי"צ אמר{{הערה|1=ספר השיחות תש"ה ע' 52</REF>: אדמו"ר הזקן התכוין לעבודת המוח, והאדמו"ר האמצעי התכווין לעבודת הלב. עבודת המוח פירושה מוח עם מוח, (מוח מיט מוח), ועבודת הלב פירושה לב עם לב. (הארץ מיט הארץ.) בכדי לדעת מה היא עבודת הלב צריך ללמוד שערי תשובה, שער התפילה ודרך חיים. בכדי לדעת מה היא עבודת המוח צריך ללמוד את הסידור עם אמרי בינה.
אדמו"ר הריי"צ סיפר{{הערה|1=אגרות קודש הריי"צ חלק ד' עמ' כו.</REF> שבקיץ תרנ"ה הרבה אדמו"ר הרש"ב לדבר אודות תורת החסידות, ואמר: תורת החסידות היא תורה רחבה ועמוקה עד מאוד, חכמה גדולה והשכלות עמוקות, כאשר למדתי את הכתבים של אדמו"ר הזקן ושל אדמו"ר האמצעי, בפרט הספר אמרי בינה, נשרו לי השערות מהראש מרוב יגיעת המוח במחשבה עיונית הרבה שעות רצופות.
