תשורה
תשורה הינה שם כולל לקבצים תורניים המחולקים בשמחות משפחתיות של חסידי חב"ד, הכוללים סיפורים, יומנים ומכתבים מרבותינו נשיאינו.
המקור להנהגה
ההנהגה לחלוקת תשורה מקורה בהנהגתו של אדמו"ר הריי"צ בחתונת הרבי מלך המשיח עם הרבנית חיה מושקא. אז חילק אדמו"ר הריי"צ לנוכחים כתב יד קודש של אדמו"ר הזקן, וצירף אליה פתק בו כתב: "לזכרון טוב ליום כלולת בתי הכלה המהוללה.. הנני בזה לכבד את כל הנוטלים חלק בשמחת לבבנו מקרוב ומרחוק, בתשורה המוסגרת בזה.. אשר סגולה יהיה לכל מילי דמיטב מנפש ועד בשר".
כמו כן, בעת ההתוועדות שנערכה בי"א ניסן תשמ"ב שציינה את יום הולדתו השמונים של הרבי, אמר הרבי שבתור הכרת טובה לאלו שהגיעו להשתתף בשמחתו, הוא יחלק כעת ספר תניא במהדורה מיוחדת[1].
התפשטות המנהג
כיום מחלקים תשורות לא רק בשמחות משפחתיות אלא גם באירועים חברתיים וכדו'. התשורה הנפוצה ביותר היא ברכון עם סדר ה'שבע ברכות'. בתשורות רבות נהוג להוסיף צילום מהתשורה שחולקה בחתונת הרבי.
התשורה מהווה בימה נפוצה לפרסום ראשוני של תצלומי כתבי יד קודש ומכתבים מהרבי שהתקבלו בנוגע לענינים אישיים, ולא נכללו בשל כך בסדרת האגרות קודש וכן לפרסומים נוספים שלא מתאים לפרסם אותם מעל גבי בימה רשמית.
בשל כך מהווים התשורות אוסף נדיר וייחודי, המתפרסם בעותקים מצומצמים ומחולק למשתתפי החתונה בלבד, ולא מקבל חשיפה מספקת בין כל החסידים המתעניינים בכתבי יד ועניינים דומים המתפרסמים רק במקומות אלו. עובדה זו יצרה מצב בו עלה ערכה של התשורה, והביאה להקמת אתר שנועד לאגד את התשורות במקום אחד לתועלת המתעניינים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ לשונו של הרבי בשיחה: "כדי לבטא את הכרת התודה לכל אלו שבאו להשתתף בהתוועדות זו שתכליתה ומטרתה - לאחד את כל בני ישראל יחד, כולל – אלו שלא נמצאים כאן בגופם - הרי הדרך לביטוי הכרת תודה על ענין זה היא, ע"י חלוקת ספר התניא (שנדפסו בו "דפי השער" דספרי התניא שהודפסו בכל קצוי תבל) לכל אחד ואחת הנמצאים כאן".